 |
ישו, אבי הנצרות, מת ככל הנראה מתסחיף ריאתי - כך טוען פרופ' בנימין ברנר מהפקולטה לרפואה בטכניון, המשמש גם כמנהל היחידה לקרישת דם במרכז רפואי רמב"ם בחיפה. את ההשערה הזאת הוא פרסם בעיתון המדעי היוקרתי "ג'ורנל אוף תרומבוזיס", ביטאון החברה הבינלאומית למחקרים העוסקים בקרישת הדם.
חייו ונסיבות מותו של ישו מעוררים עניין עצום בעולם למעלה מ-2,000 שנה ומעסיקים חוקרים, אמנים והוגים. גם רופאים מנסים לתת הסבר משלהם. במאמרו סקר פרופ' ברנר את ההיבטים הרפואיים ביממה האחרונה בחיי ישו, שכללו הליכה מאומצת של כחמישה קילומטרים כשהצלב הכבד על גבו. באותו זמן גם מנעו ממנו שתייה במשך 18 שעות, וזה הביא להתייבשות. כן ספג מלקות מרובות שגרמו לו פגיעה רב-מערכתית.
"מסמור הגפיים התחתונות והעליונות לצלב משול להתערבות כירורגית אורתופדית, ומניעת יכולת ההנעה של הרגליים בתנוחת עמידה, הגבירה את יצירת קרישי הדם בוורידי הרגליים", קבע פרופ' ברנר. הנשימה המהירה והשטחית גרמה לאובדן נוזלים נוסף, שהחמיר את ההתייבשות. בדרך כלל צלובים נשארו בחיים על עמוד הצלב כמה ימים, אבל ישו שהה על הצלב עד מותו הפתאומי זמן קצר יחסית, רק שלוש-שש שעות.
פרופ' ברנר מעלה את האפשרות שישו גם סבל מקרישיות-יתר (תרומבופיליה). מצבים אלה, הסביר המדען, היו נפוצים מאוד (עד 25 אחוז) באוכלוסיית הגליל בתקופתו. "תסחיפים ריאתיים שמקורם בקרישי דם בוורידי הרגליים הם סיבת התחלואה והתמותה במצבים של סיכון יתר כמו התייבשות, טראומה רב-מערכתית, התערבויות כירורגיות אורתופדיות והיעדר תנועה", סיכם פרופ' ברנר.
|
 |
 |
 |
 |
|
|