 |
/images/archive/gallery/316/395.jpg השופטים שנתנו היום את פסק דין בנושא ההתנתקות. צילום: ענת זכאי
 |
|
|
| בג"ץ קבע: תהליך ההתנתקות חוקי |
|
| הרכב מורחב הסיר את המכשול האחרון בפני יישום ההתנתקות, ודחה את 12 העתירות שהגישו מתנחלים. השופטים קיבלו את טענת המדינה ופסקו כי יהודה, שומרון ועזה אינם חלק מהמדינה |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אפרת פורשר
9/6/2005 8:49 |
|
|
|
|
|
|
|
בג"ץ נתן אור ירוק לפינוי. הרכב מורחב של 11 שופטים הסיר היום את המכשול החוקי האחרון בפני יישום תוכנית ההתנתקות, וקבע שתהליך ההתנתקות חוקי. בפסק הדין דחו 10 שופטי בג"ץ את כל 12 העתירות שהגישו מתנחלים נגד חוק פינוי-פיצוי. השופט אדמונד לוי היה היחיד שקיבל את העתירות וקבע שיש לבטל את תוכנית ההתנתקות. עם זאת, התקבלו חלק מהתביעות הכלכליות של המיועדים לפינוי. בלשכת שרון הביעו שביעות רצון מהפסיקה.
ערוץ ההתנתקות - סיקור מיוחד ב-NRG מעריב
"ההחלטה תוביל לאסון"- תגובות סוערות לפסיקה
לפסק הדין
המלא - לחצו כאן
השופטים קיבלו את טענתה של המדינה ופסקו כי יהודה, שומרון וחבל עזה נתונים לתפיסה לוחמתית והם אינם חלק מהמדינה, כאשר דיני המשפט, השיפוט והמנהל של המדינה אינם חלים בהם.
השופטים קבעו, בפסק דין שמשתרע על פני 320 עמודים, כי בתהליך ההתנתקות יש פגיעה בזכויות האדם, זכויות הקניין, חופש העיסוק ובכבוד האדם של הישראלים המפונים, אך למרות זאת קבעו השופטים כי החוק מקיים את ארבעת התנאים המאפשרים פגיעה כדין בזכויות האדם. השופטים גם קבעו כי חוק הפינוי הולם את ערכיה הציוניים של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, הוא נועד לתכלית ראויה כאשר תוכנית ההתנתקות נועדה להגשים צורך חברתי, חיוני ומהותי.
"ימים קשים הם ימים אלה. העם מפולג. מרחף חשש של אלימות. ניתוק קשה ומכאיב של אלפי מתיישבים ישראלים מחבלי ארץ בהם חיו שנים רבות עומד להתרחש", כתבו השופטים בפסק הדין, "הכנסת והממשלה קיבלו הכרעות מדיניות קשות שהינן בעלות אופי היסטורי ממש, על פיהן מתנתקת ישראל מאזור חבל עזה ומאזור צפון השומרון".
השופטים הוסיפו: "עתה עומדת בפנינו ההכרעה המשפטית, אך הכרעה זו קשה היא. אמת, איננו מכריעים בתבונתה של החלטת הניתוק. דנים אנו רק בחוקיותה ובחוקתיותה. אך גם בחינה משפטית נורמטיבית עוסקת בבני אדם. כאבם הוא גדול ומר. לא נוכל ולא נרצה להתעלם ממנו אך את תפקידנו עלינו לבצע".
בג"ץ דחה את בקשת העותרים לבטל את החלטת הממשלה על הפינוי, לבטל את צווי הפינוי ולבטל או לדחות את הפינוי. לדברי השופטים, לא נפלו פגמים בהחלטת הממשלה והיא קיימה את ההליך הקבוע בחוק להוצאת הצווים וכן שתקופה של חצי השנה שנקבעה לפינוי היא תקופה סבירה וראויה.
השופטים סיכמו את החלטתם בכך ש"עניינינו אינו במחלוקת הפוליטית והחברתית שתוכנית ההתנתקות הביאה בעקבותיה. שיקולינו אינם פוליטיים, שיקולינו נורמטיביים. מודעים אנו לכך כי רבים מבני הציבור עשויים שלא להבחין בין ביקורת שיפוטית לביקורת פוליטית. מודעים אנו גם לכך כי לפסק דיננו היום השלכות פוליטיות מלבד משפטיות. הוא עשוי לשמש כלי משחק במאבקי כוח פוליטיים ועל כך אנו מצרים. לא נוכל למנוע זאת".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בג"ץ התערב ב-3 סעיפים בהסדרי הפיצויים
|
|
|
 |
|
|
|
בניגוד לדעתה של דעת הרוב, קבע השופט אדמונד לוי כי חוק פינוי פיצוי ותהליך ההתנתקות אינו חוקתי ויש לבטלו. "מדובר בשאלות הרות גורל, להן עתידה להיות השלכה מרחיקת לכת על מדינת ישראל, החברה הישראלית ועתידה של ההתיישבות היהודית במדינת ישראל", אמר השופט לוי. השופט לוי סבר שההחלטה על ההתנתקות היא שלילה של זכות יסוד של המתיישבים, זכות שמקורה בתהליכים היסטוריים שונים שבעקבותם עוגנה זכותו של העם היהודי לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בכל חלקיה, זכות שגם נכללה בהכרזת העצמאות.
בסוף דבריו הדגיש לוי את חשיבות הפיוס בחברה הישראלית: "כי זאת נזכור - אחים אנו וערבים זה לזה, כך בימים הקשים העומדים לפתחנו וכך יהיה גם בשוך הסערה".
דעת הרוב סברה אחרת. עם זאת, בג"ץ הוסיף כי בהתחשב בזמן הקצר שבו עליהם להחליט בין מסלולי התביעה, הבררה שקבע החוק אינה מאפשרת בחינה מושכלת ובחירה מודעת בין החלופות. בג"ץ גלגל את הכדור חזרה לכנסת וציין שהיא מוסמכת לבחון את התוצאה שמתקבלת מביטול ההוראות ולשנות את ההסדר על-פי שיקול דעתה.
בנוסף הגיע בג"ץ למסקנה שיש מקום להתערב בשלוש סוגיות בנושא הסדרי הפיצויים של בתי המגורים ובעניין התשלומים הנלווים והמענק האישי. זאת משום שסעיפים אלה בחוק פוגעים באופן לא מידתי בזכות היסוד של המתיישבים לקבל פיצוי הולם והוגן.
אלו הם הסעיפים שבהם התערב בג"ץ: -פיצוי לפי שומה פרטנית. חוק פינוי-פיצוי קובע שמי שבחר בפיצוי לפי שומה פרטנית אינו רשאי לחזור בו מבחירתו. השופטים סברו כי הוראה זו אינה חוקתית משום שהיא שוללת מהמתיישב את האפשרות לחזור למסלולי הפיצוי הסטנדרטיים הקבועים בחוק במקרה שהפיצוי על-פי שומה פרטנית הוא נמוך מהפיצוי במסלולים אלה. השופטים סברו כי אין לשלול פיצוי ראוי והוגן ממתיישב שרצה לבדוק את מסלול השומה הפרטנית.
-מענק אישי בשל ותק. החוק קובע כי גיל הסף לצורך הזכאות למענק זה גיל 21. השופטים סברו כי אין לשלול מענק זה ממפונים צעירים, קטינים ובגירים שעדיין לא מלאו להם 21, זאת משום שתכליתו של המענק היא לתת למתיישבים פיצוי עבור הסבל ועוגמת הנפש שיגרמו להם כתוצאה מהפינוי. בג"ץ ביטל את הוראה זו.
-תשלומים שונים. החוק קובע כי התשלומים השונים להם זכאים המתיישבים מחושבים על-פי ותק המגורים או על-פי עבודת בשטח המפונה עד ליום הקובע, ה-6 ביוני 2004, היום בו החליטה הממשלה על תוכנית ההתנתקות. בג"ץ קבע כי היום הקובע ייחשב עד ליום הפינוי בפועל של בית המגורים ובלבד שיום זה לא יהיה מאוחר מהיום שנקבע לפינוי בצווי הפינוי. בכל זאת אפשר בג"ץ למתיישבים לקבל פיצוי עבור תקופה נוספת של שנה ויותר. קביעה זו משפיעה על חישוב סכום הפיצוי לבתי מגורים, לחישוב סכום המענק האישי וחישוב סכום מענק ההסתגלות לעובדים.
בנוסף לדחיית עתירתה של מועצת חוף עזה, נדחו גם את העתירות של היישובים אלי-סיני וניסנית ונקבע כי יישובים אלה כלולים בחבל עזה ותהליך ההתנתקות וחוק פינוי-פיצוי יחול גם עליהם.
במקביל נדחו העתירות נגד חוקתיות הסדר הפיצוי לעסקים, ונקבע שהפיצוי שנקבע בחוק משקף את שווי העסקים. השופטים קבעו כי במקום שבו החוק לא יעניק פיצוי הולם לעסק, פתוחה בפניו הדרך לוועדה המיוחדת שלה סמכות להגדיל את סכום הפיצוי במקרים המתאימים. בנוסף רשאים בעלי העסקים לפנות לבית המשפט. השופטים קבעו כי בשל התפיסה הלוחמתית ועקב האירועים האחרונים שפקדו את האזור שווי המקרקעין באזור המפונה - מועט.
גם את העתירות של החקלאים דחה בג"ץ. החקלאים, שדרשו מהמדינה להעניק להם נחלות חלופיות, נחלו מפלה כאשר בג"ץ קבע כי בהתחשב בכך שהחוק קבע שיינתן להם פיצוי כספי, אין עילה להתערבותו. בג"ץ ציין גם שהמדינה עצמה פרסמה של מאגר נחלות חלופיות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הליך קבלת ההחלטות היה לקוי"
|
|
|
|
|
|
|
בחודשים האחרונים הוגשו לבג"ץ 12 עתירות שונות נגד הממשלה, הכנסת ומינהלת ההתנתקות (מינהלת סל"ע - סיוע למפוני עזה וצפון השומרון). שופטי בג"ץ כבר קיימו שני ימי דיונים מרתוניים בעתירות, שהחלו בשעות הבוקר המוקדמות ונמשכו עד השעות הקטנות של הלילה.
נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, העמיד את העתירות בראש סדר העדיפויות ודחה למען פסקי הדין בהן את הטיפול בכ-200 תיקים אחרים.
עו"ד יצחק מירון, שייצג את העתירה הכלכלית הגדולה של תושבי גוש-קטיף, אמר: "דעת המיעוט של השופט לוי מוכיחה כי בעמדה שלנו יש בסיס משפטי, אך דעת הרוב לא קיבלה אותה. זו היתה יכולה להיות שעתו היפה של בית המשפט העליון. אנחנו יודעים שתהליך קבלת ההחלטות בכנסת ובממשלה היה לקוי מבחינה דמוקרטית. העליון יכול היה לבוא ולתת גיבוי לאותן טענות וחבל שרק דעת המיעוט תמכה בהן".
עו"ד מירון שחלק מטענותיו על העוולות הכלכליות התקבלו, הוסיף: "זוהי החלטה משמעותית. הכנסת צריכה לחזור ולדון מחדש בחוק. המשמעות של ביטול הסעיפים היא שתושבים שיפנו לבית המשפט יוכלו לקבל פיצוי יותר משמעותי והממשלה צריכה להביא לכנסת את התוצאות המשמעותיות והתקציביות של פסק הדין".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מייק בלס, אמר בתום הדיון כי "פסק הדין היום מאפשר לתושבים לדעת בצורה ברורה יותר מהן זכויות הפיצוי שלהם. צריך לנצל את הזמן הקצר ולהגיש את תביעות הפיצויים לוועדות הזכאות. בג"ץ עשה מאמץ עילאי לספק בתוך זמן קצר ביותר את אחד מפסקי הדין החשובים ביותר וזאת מתוך הבנה של החשיבות הציבורית".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לשכת שרון מרוצה מהחלטת בג"ץ
|
|
|
|
|
|
|
לשכת ראש הממשלה, אריאל שרון, הביעה שביעות רצון מהחלטת בג"ץ. "החוק הולם את ערכי מדינת ישראל כציונית וכדמוקרטית", נמסר מהלשכה. בהודעת הלשכה נמסר עוד כי בעקבות פסיקת בג"ץ יגדל מספר הפניות למינהלת סל"ע (סיוע למפוני חבל עזה וצפון השומרון), שאחראית למתן בפיצויים והוסר המחסום האחרון מיישום החוק.
"הבג"ץ הוכיח כי החוק נועד לתכלית ראויה מבחינה לאומית, מדינית וביטחונית", נמסר מלשכת שרון, ששיבחה את השותפים לחקיקת החוק.
בהכנת הידיעה השתתפה מיה בנגל
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
