 |
/images/archive/gallery/263/442.jpg מתיתיהו שבו ויצחק פס. צילומים:
פלאש 90  |
|
|
|
|
| אחרי כשנתיים בכלא איילון: אסירי המחתרת היהודית שבים הביתה. בשכונה היהודית בחברון עשו להם כבוד מלכים, וקיבלו את פניהם בשטיח אדום, סוכריות ומחיאות כפיים סוערות |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
טל ימין-וולבוביץ ואורי גליקמן
13/6/2005 1:05 |
|
|
|
|
|
|
|
יצחק פס, אביה של הפעוטה שלהבת פס שנרצחה בידי צלף פלשתיני בחברון, שוחרר אתמול יחד עם גיסו, מתתיהו שבו, מכלא איילון. השניים ריצו את מלוא עונשם על אף שביקשו לקבל קיצור של שליש על התנהגות טובה. עם צאתו מכותלי הכלא תקף פס את הממשלה שלטענתו משחררת מחבלים וכולאת אבות שכולים. בחברון כבר מכינים לו בני משפחתו וחבריו קבלת פנים המונית.
פס
ושבו נעצרו ביולי 2003 במחסם חיזמה מצפון לירושלים כשברכבם נמצאו לבנות חבלה. מעצרו של פס, שאיבד את ילדתו התינוקת בנסיבות טרגיות, עורר בזמנו סערה בקרב המתנחלים שתקפו בחריפות את המחלקה היהודית בשב"כ ואת גורמי אכיפת החוק.
בשב"כ, לעומת זאת, טענו כי השניים השתייכו למחתרת יהודית חדשה שביקשה לרצוח פלשתינים, אך לא הצליחו לבסס את החשדות. בסופו של דבר הם הועמדו לדין בגין החזקת אמצעי לחימה. בתחילה הם נידונו ל-15 חודשי מאסר, אך לאחר מכן החליט בית המשפט המחוזי בירושלים להחמיר בעונשם ולהוסיף להם תשעה חודשי מאסר.
גם החזקתם של פס ושבו בין כותלי הכלא לא עברה בשקט. בני משפחותיהם וחבריהם הגיעו פעמים רבות להפגין מול חומות הכלא. בינתיים פס ושבו עשו צרות לסוהרים וסירבו להישמע להוראותיהם.
פס ושבו טענו כי הסוהרים מתעללים בהם, מבצעים בהם בדיקות פולשניות ומונעים מהם זכויות בסיסיות. במחאה על היחס שקיבלו לטענתם מהסוהרים וכדי להביע הזדהות עם חברם נעם פדרמן, שהוחזק בבידוד במעצר מינהלי, הם אף פתחו בשביתת רעב ממושכת. הסוהרים לא אהבו את המחאה בין כותלי הכלא והענישו אותם על התנהגותם.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
רוצה לשקם את המשפחה
|
|
|
 |
|
|
|
אתמול בבוקר הסתיימה תקופת המאסר ופס ושבו הנרגשים יצאו את שערי הכלא. בעודו נוסע לביתו, לקראת האיחוד המרגש עם אשתו ושתי בנותיו, אמר פס ל-NRG מעריב כי הרגיש שבתקופת מאסרו המשיך השב"כ להתנכל לו. הוא מחה על כך שתקופת מאסרו לא קוצרה ואמר: "אפילו לליל הסדר, חודש וחצי לפני השחרור, הם לא הסכימו לשחרר אותי".
פס אף טען כי לפני כמה ימים הגיע לתאו איש שב"כ שהציע לו לפתוח "דף חדש". "הייתי רוצה להאמין, אבל על בשרי חשתי כפי שהיה בעבר כך גם יהיה בעתיד. ועתה, כשאנו בעיצומה של המערכה לארץ ישראל, סביר להניח שהם לא ירפו".
כשנשאל אם בכוונתו להשתתף במאבק נגד תוכנית ההתנתקות השיב פס ענה כי מטרתו העיקרית כעת היא להשקיע במשפחתו. "משפחתי סבלה, בעיקר שתי בנותיי שגדלו בלי אבא ומגיע להן פיצוי, אז הדבר הראשון שאני מעוניין הוא לשקם את משפחתי".
עם זאת, פס לא מתכוון להזניח את פעילותו הפוליטית. הוא הדגיש כי לא ישכח את חבריו שהשאיר מאחור באגף התורני של כלא איילון, ובהם אסירי מחתרת בת עין. "אולי גם אסייע בעמותת 'חננו' למען אסירי ימין", הוסיף.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הכל מאחורינו, אפשר לשמוח"
|
|
|
|
|
|
|
השניים הגיעו בשעות הצהריים עם בני משפחותיהם לחברון והתקבלו במחיאות כפיים סוערות. אנשי היישוב היהודי זרקו עליו סוכריות, חיבקו אותם והמתינו להם עם שטיח אדום שנפרס בשכונת אברהם אבינו. השטיח נפרס מהשער שמתחתיו נרצחה בתו של פס, שלהבת. לאחר הרמת כוסית ודברי ברכה קצרים נכנסו השניים לביתם.
אחד המשתתפים בקבלת הפנים סיפר ל-NRG מעריב: "היה מרגש מאוד, המחלקה היהודית בשב"כ התעמרה בהם לכל אורך תקופת מאסרם, ולא איפשרה להם לצאת לחופשות, אפילו המחבלים קיבלו יחס הוגן יותר... וזה האבסורד במדינה כמו שלנו.. אבל זהו! הכל מאחורינו ואפשר לשמוח".
מקורבים לשני האסירים המשוחררים אמרו ל-NRG מעריב: "קיבלנו עוד שני פעילים מרכזיים למלחמה בתוכנית הגירוש. זה יום שמח לעם ישראל. גם מאסרים כאלו של אנשים חפים מפשע, שהיום השתחררו, בהחלט לא ירתיעו אותנו מהמאבק בתוכנית הגירוש של שרון".
|
|
|
|
|
|
|  | | יצחק פס פוסע על השטיח האדום לפני שנכנס לביתו. צילום: יש"ע ניוז
| |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
