שירת הבני"ש
ישיבות ההסדר לא מוציאות מקרבן רק תלמידים מבריקים וחיילים אמיצים, אלא גם משוררים רגישים. עינת ברזילי על שירת ימי הבני"ש
בשנים האחרונות, וזה לא גילוי מרעיש, עולה מישיבות הסדר בשורה ספרותית מרעננת. הקרבה לטקסטים מורכבים, הלימוד האינטנסיבי והעיסוק בשפה, משחררים את הצד הפיוטי של שוכני הישיבות והם מטפחים אותו בהתמסרות גדולה. במספר ישיבות כמו פתח-תקווה, עתניאל ומעלות, אף מתקיימות סדנאות כתיבה בהנחיית משוררים מוכרים יותר (יהונדב קפלון) ופחות (יניב מזומן).
השירים בחוברת "באי היום" פרטיים מאד ובוסריים משהו (יד מכוונת של עורך מקצועי בהחלט הייתה משפרת את התוצר). אין בה שירים לאומיים או דתיים במובן הפוליטי של המילה, אבל כמו שמסביר רועי זמיר, בוגר הישיבה ומעורכי החוברת, "הם מחפשים תשובות במרחב הדתי".
יש קו מאפיין בשירה של תלמידי ישיבה, ששונה אולי משירה אחרת?
רועי זמיר: "השירה היא בהחלט מחפשת, אבל לא פרובוקטיבית וגם לא מתריסה מידי. בחרנו את השירים לפי האיכות שלהם, והיה חשוב לנו גם להכניס שירים שהיו מבריקים פחות ובכל זאת מבטאים תהליכים שעוברים על תלמידי ישיבה בתקופה הזאת בחיים שלהם. השאלות לא בהכרח דתיות, אבל השפה והמושגים מגיעים מעולם התוכן הדתי".
אילו גבולות הצבתם מבחינת העריכה, שירי אהבה נכנסים?
"אני הייתי מצמצם יותר את הגבולות הספרותיים מבחינת התעוזה שהחוברת מרשה לעצמה. יש שיר אחד שכתב תלמיד לאשתו שהוא שנוי במחלוקת מבחינתי, אבל המערכת, שכללה גם את נחום אבניאל
אתם מתכוונים לשווק את החוברת?
"האמת שכן. ניסינו דרך חנויות הספרים אבל שם אמרו שלא משתלם כלכלית להחזיק ספרי שירה. פנינו להוצאות, כולל "ארון הספרים היהודי" וקצת פחדו להתעסק עם זה. בינתיים הפצנו אותה באופן עצמאי, במחיר סמלי, נראה אם יהיה ביקוש".
אתה לא חושב שתלמידי ישיבה אמורים להתעסק רק בתורה? אתם הרי שקיעים אנרגיות יקרות בעיסוק הזה.
"לא כל הישיבות אוהבות את זה. אני לא בטוח שב"מרכז", למשל, היו מברכים על החוברת. אבל הפולמוס הזה כבר הוכרע מזמן. אנחנו לא הישיבה הראשונה שנפתחה לנושא ואני מקווה שלא האחרונה".
ריחיים / רועי זמיר
"כשאענוד טבעת על אצבעך
תענדי ריחיים על צווארי
ותקדשי אותי.
מחשבות יהיו לקמח
אהבה ללחם טרי
מלח של ברית ימתיק בשרי
ותעשי אותי מאד נוכח
ותעשי אותי מאד מעשי
בעולם בו אני מוקרן על אוויר
ואין מנוחה לנפשי
בחוכמת נשים
בריחיים של אבן
מבית
אוכל להיות כאן
להיות ממשי."
אחרי הקרב הגדול / ידידיה צוקרמן
אחרי הקרב הגדול
חזר העולם לתוהו ובוהו
למעשה בראשית
האדמה חרוכה מדמי הבל
ומי שאדם,
בקול דממה דקה
יקרא שמות לכולם".