אלוף אנליטי
ראש אמ"ן הבא הוא הטייס ששיגר את הפצצות לעבר הכור בעיראק. האלוף ידלין חיבר את הקוד למלחמה בטרור וקבע: "אין צידוק מוסרי שנובע ממעשי אחרים"
זמן לפקפוקים ולהיסוסים, לעומת זאת, לא היה בכלל. תוך כדי צלילה, בגובה 3,500 רגל, שוגרו מהמטוס הראשון שצלל לעבר הכור שתי פצצות במשקל 900 קילוגרם כל אחת. הפצצות חדרו מבעד לכיפת הכור ונבלעו שם. בהמשך המטירו שבעה טייסים נוספים עוד 14 פצצות לעבר המטרה. כשדעכו הלהבות התברר כי הכיפה נעלמה כלא היתה, והכור כולו הפך לעי חורבות ענק. העולם הוכה בתדהמה.
ספר חדש, "הפשיטה על הכור", מאת העיתונאי האמריקני רודג'ר קלייר (הוצאת אריה ניר), מתאר בפרטי פרטים את השתלשלות התקיפה ששינתה את פני ההיסטוריה של המזרח התיכון, ומגלה כי הטייס ששיגר את שתי הפצצות הראשונות במסגרת מבצע "אופרה" היה עמוס ידלין. עוד מתברר כי למרות ההצלחה המדהימה, המבצע לא התנהל לגמרי על פי התוכניות המוקדמות. ידלין היה מספר שתיים של הטייס זאב רז, אבל עקב פספוס של שבריר שנייה בעיתוי שבו נכנס המטוס המוביל ליעף התקיפה, הוא נדרש בעצמו להחלטה הגורלית לשגר את הפצצות הראשונות.
בחלוף 24 שנה, בתחילת החודש הזה, שיבושים קלים בלוחות זמנים של טיסה שוב הובילו בעקבותיהם שינויים משמעותיים הרבה יותר. ידלין, היום אלוף ונספח צה"ל בארצות-הברית, היה אמור להגיע לארץ כדי להשתתף בטקס חילופי הרמטכ"לים.
בגלל עיכוב בטיסה מסחרית הוא פספס את המאורע, אבל אחרי הנחיתה המאוחרת שלו בישראל התייצב בלשכת הרמטכ"ל הטרי, דן חלוץ, ושמע שם הצעה שקשה היה לסרב לה: להיות ראש אגף המודיעין (אמ"ן). אחרי שכבר שב לוושינגטון התבשר בטלפון על המינוי היוקרתי גם באופן רשמי וסופי.
מינויו של ידלין בן ה-54 הוא תקדים מבחינת צה"ל, שכן בפעם הראשונה איש חיל האוויר יעמוד בראש גוף ההערכה הגדול והחשוב ביותר בישראל. "המעריך הלאומי", מכנים אותו בקהילת המודיעין. המינוי הוא גם בבחינת פיצוי מאוחר, ובגדול, על האכזבה שנגרמה לידלין כאשר לא מונה למפקד חיל האוויר אחרי חלוץ, כפי ששאף מלכתחילה.
"זה לא תוכנן מראש שידלין יגיע לאמ"ן, אבל אם היו שואלים אותי אם עמוס ידלין מתאים יותר להיות מפקד חיל האוויר מאשר ראש אגף המודיעין, הייתי אומר שתפקיד ראש אמ"ן הרבה יותר 'תפור' עליו", אמר השבוע מפקד בכיר בחיל האוויר שהכיר את עמוס ידלין מקרוב.
הקצין הבכיר מסביר: "זה נכון שעמוס ידלין הוא טייס קרב מצוין כפי שבא לידי ביטוי בהפצצת הכור בעיראק, אבל אין ספק שהתחום שבו הוא התבלט יותר מכל זה דווקא בחשיבה האינטלקטואלית. כן, אפשר בהחלט להגיד שידלין הוא אלוף אינטלקטואל".
וכאילו כדי להמחיש את הדברים האלה - ידיעה קטנה ומצהיבה שנשמרה בארכיון מעריב משנת 1966 יודעת לספר על הנער עמוס ידלין בן ה-14 מקיבוץ חצרים, אשר זכה במקום הראשון בחידון ארצי לנושא הגליל.
חוץ מאשר הוכחה לידענותו של ידלין כבר מגיל צעיר, אפשר למצוא בידיעה רמז גם להוויה הפוליטית שבתוכה הוא גדל, שכן מסופר בה שהוא בנו של אהרון ידלין, שהיה אז סגן שר החינוך. לימים כיהן האב גם כשר חינוך בממשלת יצחק רבין הראשונה, ועד היום, בגיל 80, הוא עוסק בענייני מפלגת העבודה ללא הרף, מתרוצץ מכנס לכנס.
גם מצד האמא, עדה ז"ל, היה הבית שבו גדל עמוס ידלין מפא"יניקי למהדרין. הסב, דוד הכהן, היה במשך שנים רבות יושב ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לפני קום המדינה עסק בענייני ביטחון ואף שילח לדרכם את הלוחמים הימיים של הפלמ"ח, המוכרים בכינוי "כ"ג יורדי הסירה", למשימה מול חופי טריפולי שהסתיימה במותם.
עמוס ידלין הוא הבכור מבין שלושה אחים. גם ילד הסנדוויץ' יורם היה טייס קרב. כיום הוא דוקטור המתמחה מטעם חברת בואינג במנהרות רוח, וגר בארצות-הברית. רק צעיר הבנים, אמיר, לא נדבק בחיידק האהבה לשחקים ונותר קיבוצניק בסנדלים.
כמו בשנות החמישים והשישים, גם היום קיבוץ חצרים הוא אי ירוק טובל בצמחייה עשירה בלב האדמה המצהיבה, הקשה, מערבית לבאר-שבע. שאון מנועי המטוסים שעולה מבסיס חיל האוויר הסמוך שבו מתקיימים גם קורסי הטיס, הפך חלק בלתי נפרד מן השגרה עד כדי כך שאין בכוחו כדי לגרוע מהפסטורליה.
מירה, מוותיקות הקיבוץ, זוכרת את ראש אמ"ן הבא עוד כפעוט מבועת מפחד הפרות ברפת, ולדבריה, קשה היה לדעת כבר לפני שנים שעמוס יגיע כל כך רחוק, כי קבוצת הגיל שלו היתה קטנה מאוד ולא אפשרה לאף אחד להתבלט בה.
כמתבגר בקיבוץ, ידלין לא היה מהמרדנים. הוא הגשים את כל הציפיות שנתלו בו כמקובל באותה תקופה. הוא היה תלמיד מצטיין, פעיל בתנועות הנוער ופועל חרוץ ויעיל בפלחה. לפיכך, כאשר הגיע הזימון לקורס הטיס לא היה דבר טבעי מכך.
כבר בקורס הטיס חווה עמוס ידלין מהן סכנות הטיסה, כאשר חבר קרוב שלו, ניסן ירזסקי ז"ל, נהרג. "המפקד אמר לנו 'חבר'ה, זה עצוב, זה טרגדיה נוראית שזה קרה, אבל תלמדו - זה יהיה לכם כל הדרך'", שחזר ידלין ברבות הימים.
"אנחנו חשבנו אז שהוא אכזרי וחסר רגישות. אבל הוא צדק. ביום כיפור איבדתי עוד ארבעה חברים מהקורס. החבר הכי טוב שלי, אהוד סדן ז"ל, נהרג בשעה הראשונה, בגיחה הראשונה של המלחמה. אודי בן-אמיתי ז"ל, שהיה חבר וידיד נפש, נהרג בתאונה ב-1981". לפני למעלה משנתיים איבד ידלין עוד חבר קרוב, את האסטרונאוט אילן רמון ז"ל, שהיה עימו בשמינייה המיתולוגית שהשתתפה במבצע "אופרה".
כטייס צעיר התחתן ידלין עם קארן, מנהלת בכירה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. בתם הבכורה, רותם, היא משפטנית מתחילה. הבת אורי השתחררה מצה"ל. הבן הצעיר דן התגייס באחרונה לפרויקט תלפיות לגאונים שמיועדים לפתח אמצעי לחימה עבור צה"ל. המשפחה נדדה במשך השנים בין בסיסים שונים של חיל האוויר עד שהתמקמה לבסוף ביישוב יוקרתי בשפלה.
במעבר מטייסת קרב אחת לאחרת ידלין טס בסקייהוק, בכפיר, באף-15 ובאף-16. למרות המטוסים המגוונים, תאונה שבה לא היו נפגעים העיבה על הקריירה היציבה והבטוחה שלו. פרטים על המקרה קשה למצוא בהיסטוריה הרשמית של חיל האוויר, אבל הוותיקים יודעים לספר כי הוא התרחש לפני כ-15 שנה בתום משימה שבה ידלין אבטח עם טייס אף-15 נוסף גיחת צילום שגרתית לצורכי מודיעין בשמיה של מדינה זרה. בתום הגיחה נפלט טיל ממטוסו של ידלין, תוך כדי תרגול של קרב אוויר מעל הים. למרבה המזל, המטוס העמית לא הופל.
"מאבא שלנו עמוס ירש את יכולת הניתוח האנליטית. מאמא הוא לקח המון חום ומסירות שאפיינו אותה", מספר אמיר ידלין, האח הצעיר, במשרדו במפעל צינורות ההשקיה "נטפים". וללא שום תיאום עם דברים אלה, סיפרו השבוע אנשי קבע בבסיס חיל האוויר בנבטים כי ידלין היה מבחינתם מפקד נערץ "ואבהי מאוד".
"הערצנו אותו גם בגלל שהדלת שלו תמיד היתה פתוחה בפנינו", הם שחזרו. "היתה אז כוונה לסגור את הבסיס והוא נלחם כמו אריה כדי שלא יפטרו אותנו וגם כדי להוכיח שהבסיס חשוב מאוד. למזלנו, הוא הצליח למנוע את הסגירה, וכיום נבטים בדרך להפוך לבסיס הכי גדול של חיל האוויר, בגלל שהחיל נמצא בתהליך של העברת מרכז הפעילות לנגב".
הבסיס הבא שעליו פיקד עמוס ידלין אחרי נבטים היה חצרים, קרוב לבית ההורים. כמפקד חצרים היה ידלין הראשון שקלט בקורס הטיס גם בנות. כראש להק מודיעין, התמחה ידלין בסוגיות שקשורות למאמץ האיראני להתחמש בנשק בלתי קונבנציונלי ובטילים ארוכי טווח שיאפשרו לפגוע בישראל.
לאחר מכן, כאשר כבר שימש ראש להק אוויר, היה בפועל סגן שני למפקד החיל, דן חלוץ, ואחראי לפעילות המבצעית השוטפת. כראש מטה, תפקידו האחרון בחיל האוויר, ידלין היה הסגן הראשון שאחראי לבניית הכוח.
את דרגת האלוף כבר קיבל ידלין מחוץ לחיל האוויר, כאשר מונה למפקד המכללות הצבאיות לפני יותר משנתיים. בתפקיד זה הוא התייסר בסוגיות הקשורות למוסר וללחימה בטרור, ואף ניסח בצעד יוצא דופן קוד אתי מיוחד, בצוותא עם הפילוסוף פרופ' אסא כשר. "אין לנו צידוק מוסרי שנובע ממעשיהם של אחרים. אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו בראי", אמר אז ידלין בראיון מיוחד.
כמפקד המכללות, ידלין הוטרד גם מהנעשה במחסומים בשטחים ולא רק מהחיסולים. בעניין הזה הוא החליט לעשות מעשה, כאשר התחפש למילואימניק זוטר. הוא עמד בעצמו במחסומים בשתי משמרות של שמונה שעות כל אחת, והגיע למסקנות קשות שגם הובילו אותו למעוד בדבריו.
במהלך הרצאה באוניברסיטת תל-אביב הוא סיפר על הלבטים הכבדים שחווה במחסומים, כאשר מצד אחד נתקל בסבל שנגרם לאוכלוסייה הפלשתינית, ומהצד שני בחשש הכבד של החיילים מפני פיגועים אם העוברים והשבים לא ייבדקו כמו שצריך.
הוא הוסיף כי צריך לזכור שמדובר ב"עבודה מחורבנת" וש"החיילים במחסומים הם לא דוקטורים. אם הם היו דוקטורים, הם היו במקומות אחרים". בעקבות הדברים, פרסם דובר צה"ל הודעה שבה נאמר כי "האלוף ידלין השתמש בניסוח לא מוצלח ומבקש להתנצל בפני כל מי שעלול היה להיפגע ממנו".
נסיעתו של ידלין לארצות-הברית אחרי שלא נבחר למפקד חיל האוויר היתה אמורה להיות צ'ופר, אתנחתא כייפית בסיומה של קריירה צבאית ארוכה, שכן מקובל שהנספחים פורשים לאזרחות עם החזרה לישראל. ואולם, מהר מאוד התברר כי הקדנציה של ידלין לא תהיה קייטנה, אפילו לא פיקניק. זאת בעקבות המשבר הביטחוני החמור שפרץ עקב ההאשמות שישראל סיפקה לסין נשק שיסכן את ארצות-הברית בניגוד להבנות המוקדמות וללא היתר.
לאחר שאנשי הפנטגון מחקו את אנשי משרד הביטחון הישראלי לחלוטין מפנקסי הטלפונים שלהם, ידלין נותר כתובת יחידה עבורם לקשר ביטחוני הכרחי עם ישראל, דבר שלא בהכרח תרם גם לקשר בין הנספחות הצבאית בוושינגטון ובין משלחת משרד הביטחון שם.
כך או כך, העובדה שהמשבר עדיין לא נפתר היא הסיבה העיקרית לכך שידלין צפוי להתחיל בכהונת ראש אמ"ן הבא רק בתחילת 2006 ולא מיד אחרי ההתנתקות, במקביל לחילופים בשורה של תפקידי אלוף נוספים.
עם חזרתו ארצה, יהיה ידלין ראש אמ"ן מסוג שלא היה עד עכשיו, ולא רק בגלל שהוא הראשון שימלא את התפקיד עם כנפי טיסה. "ידלין יצליח, ללא ספק, אבל רק בתנאי שיקפיד להישאר תמיד עם שתי רגליים על הקרקע ולא יטפס לספרות פילוסופיות עליונות, כפי שקרה לו לפעמים בתפקידים קודמים", אומר אלוף בצה"ל.
ראש אגף המחקר לשעבר במוסד, ד"ר עוזי ארד, אומר כי "כדי להצליח, ידלין חייב לפתח קשרי עבודה טובים גם עם גופי המודיעין האחרים בישראל, השב"כ והמוסד. הוא ייבחן בשורה התחתונה על פי ההערכות שיספק ולא בניתוחים הטכניים על אמצעי הלחימה שבידי האיראנים שאותם יעשה בקלות".
מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף איתן בן-אליהו, אופטימי: "ידלין הוא יסודי מאוד ושקדן מאוד, והגישה האינטלקטואלית שלו אמיתית ולא מזויפת. הוא אינו מקבל שום דבר כמובן מאליו ותמיד יידע לשאול את השאלות הקשות, ולכן אני מאמין שיצליח".
נא להמתין לטעינת התגובות
