"הייתי סוכן סמוי של השב"כ"
א' הפך בגיל 20 לסוכן בחטיבה היהודית של השב"כ והפליל רבים מחבריו בימין הקיצוני עד שנחשף ונאלץ לברוח מחשש לחייו. בראיון נדיר הוא מדבר על הכל
א' גדל בעיר דרומית למשפחה דתית אדוקה, שתמכה במשנתו של הרב כהנא. "ההסתבכות הראשונה שלי היתה בשנת 1982 כשהייתי חייל בסדיר", הוא מספר, "השתתפתי בתקיפת ערבים באחת הערים בשטחים, נשפטתי וישבתי חצי שנה בכלא צבאי. אחרי השחרור עברתי להתגורר באזור חברון ולקחתי חלק בכל מיני פעילויות מחאה. הכרתי שם את כולם, כולל ברוך מרזל ונועם פדרמן. בסביבה של מרזל ופדרמן הייתי הרבה והכרתי אותם טוב. מאוד כיבדתי את ברוך ונועם. גם אחרי שהתחלתי לעבוד עם השב"כ לא עשיתי שום דבר שפגע בהם. גם לא ביקשו ממני אף פעם משהו שקשור בברוך או בנועם.
"עוד לפני פרוץ האינתיפאדה הראשונה היו זריקות אבנים באזור מחנה הפליטים דהיישה שליד בית לחם. צעירים מקריית ארבע וחברון הגיעו לעתים למקום וניסו לעצור מכוניות של ערבים כדי להוציא את האנשים ולהצית את הרכב. פתאום מצאתי את עצמי גורר בכוח את הצעירים מהכביש ומונע מהם לעשות את הדבר הזה. הגעתי למסקנה שמעשים כאלו גורמים נזק לעם ישראל, כי הם מכתימים את המתיישבים כאלימים ללא כל סיבה. השגת ביטחון צריכה להיעשות עם שכל, לא בשליפה".
בדסק הימין הקיצוני של החטיבה היהודית, שמתמחה באיסוף מודיעין בהתנחלויות, החל להצטבר מידע המאפיין את א' כפעיל בעל נטיות לאלימות, אך גם כאדם שניתן לשלוט ביצריו ולתעל את אמונתו הקפדנית לצורך מסירת מידע על פעילים אחרים.
"יום בהיר אחד", משחזר א', "יצרו איתי קשר מהשב"כ. הם אלה שבאו אליי, לא אני אליהם. ובניגוד למה שחברים שלי חושבים, לא קיבלתי שום תמורה בהתחלה עבור הסיוע להם. לא סגרו לי איזה תיק פלילי ולא שום דבר. הסכמתי למסור מידע ממניעים אידיאולוגים ותורניים. תבין, אין לי שום בעיה עם מה שעשה ד"ר ברוך גולדשטיין במערת המכפלה. הריגת המתפללים שם סיפקה הרתעה ביטחונית ושקט של חודשים
א' טוען כי גם אילו ידע מראש על כוונת גולדשטיין לטבוח בעשרות מתפללים מוסלמים, הוא היה שוקל אם לדווח על כך למפעיליו. "אף פעם לא עשיתי צנזורה מול המפעילים שלי, אבל אני בכלל לא בטוח שהייתי מעדכן אותם בנושא ד"ר גולדשטיין. הייתי גם צריך להתייעץ עם רב לפני שהייתי מוסר את המידע". א' מחזיק עמדה דומה בסוגית הדיווח על יגאל עמיר, רוצחו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. "גם אם הייתי יודע מראש על התוכנית להרוג את רבין, לא בטוח שהייתי מלשין. אני צריך לחשוב על העניין הזה".
אבל א' דווקא העביר מידע. הרבה מידע. בתקופת פעילותו באזור חברון, בין 1986 לתחילת שנות התשעים, סוכלו בזכותו עשרות פעילויות של פעילי ימין נגד פלשתינים. "אבל למעשה הצלתי אותם", הוא אומר, "עשרות צעירים שם חייבים לי את החופש שלהם. הבנתי שהשב"כ לא מגבש עמדה על סמך סוכן בודד, הכל נבדק ומוצלב מול סוכנים ומקורות אחרים. היה ברור שאי אפשר לעבוד עליהם. אז כששאלו אותי על פלוני או אלמוני אם הוא אכן עשה משהו כזה או אחר, הייתי עונה שהדברים לא היו ולא נבראו. ככה מנעתי מהרבה אנשים הסתבכויות". לדברי א', " העברתי מידע על אנשים שפעלו באופן אלים שפגע בעם ישראל ובדרכו".
בשנת 1987 התחתן א'. בשירות הביטחון הכללי העריכו ככל הנראה את עבודתו, שכן אז הוא התחיל לקבל שכר צנוע בתמורה למידע שמסר. "זה היה גרושים", מעיד א', " פחות מאלפיים שקל בחודש. לקראת סוף תקופת הסיוע שלי הרווחתי בערך 2,200 שקל . זו הייתה משכורת השיא". א' מודה ש"בגדול רק אדם אחד נכנס בגללי לכלא ממש, להרבה זמן. זה היה על רצח. מה קורה איתו באמת? הוא כבר שוחרר? ". האדם המדובר הוא ישראלי שרצח פלשתיני בשטחים ונידון למאסר עולם. לדברי א' "הוא אדם טיפש ופטפטן, היו עולים עליו ממילא. מעשים כאלו פוגעים בשמו של עם ישראל ולא עוזרים לאף אחד".
א' מספר שרוב שיחותיו עם המפעילים היו באמצעות הטלפון. "רק מדי פעם היו מזמנים אותי לפגישה בבית מלון, בדרך כלל באזור ירושלים. האמת שזה בזבוז גדול. לוקחים חדר, מזמינים כיבוד. במהלך העבודה איתם פגשתי את ראש מחלקת הימין בחטיבה היהודית, וגם את ראש החטיבה. אין לי מושג מה השמות שלהם. לא שאלתי". א' טוען כי הוא מעולם לא הופגש עם סוכנים אחרים. "מדי פעם הייתי חושד במישהו שהוא גם סוכן, אבל אף פעם לא אמרו לי כלום. הארגון הזה הוא בעצם אוזניים ועיניים. אין לו פה. הרכזים לא מסרו לי אף פעם פרט מידע כלשהו. רק אני להם. הם מציגים את עצמם בעזרת שמות פרטיים בדויים, וזרימת האינפורמציה היא חד סטרית".
פחות או יותר בתקופה שבה גויס א', הצטרף סוכן נוסף לחטיבה היהודית - אבישי רביב. "לא הכרתי אף פעם את רביב", מספר א', "מעולם לא הייתי סוכן פרובוקטור וגם לא ביקשו ממני להיות. רביב כונה 'שמפניה', ולי אין מושג מה הכינוי שלי בשירות הביטחון. קראו לי תמיד בשמי הפרטי".
א' מותח ביקורת על המקצועיות של מפעיליו בשב"כ: "בחורים לא צעירים בדרך כלל, ואינם בקיאים בארון הספרים היהודי. לא פעם קרה שאמרתי לרכז שלי שאני ממתין לבוא המשיח, והוא ענה 'עזוב אותך עכשיו מזה, בוא תהיה איתי רגע מציאותי'. המפעיל לא הבין שמבחינתי המשיח מציאותי בדיוק כמו השמש שזורחת עכשיו בחוץ. הניתוק הזה מונע מהם להיות מחוברים להלך הרוח בימין הדתי ובהתנחלויות בכלל".
בשלהי 1991 חשפו בני משפחתו של א' את הכיסוי שלו, ואילצו אותו לוותר על עבודתו עבור מערכת הביטחון. "באותה השנה עזבתי וקיבלתי קצת יותר ממאה אלף שקל כמענק פרישה. מאז לא קיבלתי מהשב"כ כלום". כמה שנים מאוחר יותר נפוצה באזור חברון שמועה כי א' הוא סוכן שב"כ, והוא נאלץ לעבור לצפון הארץ. "אף פעם לא עזרו לי בשב"כ להתמודד עם איומים של פעילי ימין קיצוני שלא הבינו שאני בכלל חושב כמוהם. היחס שלהם כלפי היה בוגדני. אני לא ממליץ לאף אחד היום לעבוד עם השב"כ. האנשים שהכירו אותי כל השנים צריכים לדעת מי אני באמת. הם חייבים להבין שאני חושב בדיוק כמוהם ורוצה בטובת עם ישראל בדיוק כמוהם, אנחנו רק חלוקים על הדרך איך לעשות את זה".
תגובת השב"כ: "שירות הביטחון הכללי אינו נוהג להתייחס לידיעות העוסקות באמירות שקשורות במקורותיו, בהווה או בעבר".
נא להמתין לטעינת התגובות
