מזכרת מהמלכים
חשיפה: ממצאים שהתגלו בעיר דוד מחזקים את ההשערה שמדובר בארמון מלכי יהודה
החותם נושא את השם יהוכל בן שלמיהו בן נובי. אותו יהוכל מופיע בשמו ובשם אביו פעמיים בספר ירמיהו (פעם כיהוכל ופעם כיוכל) במסגרת תיאור התקופה הסוערת בימי המלך האחרון של בית דוד - צדקיהו, ממש לפני חורבן בית ראשון בידי הבבלים.
למעריב נודע כי החותם נמצא בעבודת החפירות השקטה המתנהלת זה מספר חודשים בחלק העליון של מתחם עיר דוד, במה שארכיאולוגים רבים סבורים כי הוא ארמון מלכי יהודה.
המקום זוהה על ידי הארכיאולוג המנוח יגאל שילה עוד ב-1980, אולם מסיבות פוליטיות ותקציביות לא התנהלו בו חפירות עד כה. כעת נערכות החפירות שם בניהולה של הארכיאולוגית ד"ר אילת מזר, נכדתו של פרופסור בנימין מזר, חופר הכותל הידוע.
לפני מספר שנים נמצא לא הרחק ממקום התגלית החדשה גם חותמו של גמריהו בן שפן, הנזכר אף הוא בספר ירמיהו, ושהיה סופר המלך בימי שלטונו של המלך יהויקים, מי שקדם לצדקיהו. הימצאותם של חותמות של מי שככל הנראה היו אנשי חצר המלוכה באזור הזה מחזקת את הסברה כי החפירות אכן מתנהלות בארמון מלכי יהודה.
צירופם של שני שמות המופיעים בספר ירמיהו בחותמות האלה במקומות סמוכים, מעניק מימד של אמינות היסטורית לתיאור התקופה הזאת בתנ"ך. יוזכר כי לא הרחק משם נמצאה בעבר הרחוק יותר כתובת השילוח (המצויה במוזיאון הארכיאולוגי באיסטנבול) שגם היא מאשרת את הכתוב בתנ"ך על חפירתה של נקבת חזקיהו בנבכי עיר דוד.
בחוגים המעורבים בחפירות המשותפות לרשות העתיקות ולעמותת אלעד שוררת התרגשות וציפייה לממצאים נוספים בארמון
תגלית נוספת, לא הרחק משם, בשיפולי התל, שגם היא מרגשת את המעורבים בחפירות, עשויה לחולל תפנית דרמטית בזיהויה של בריכת השילוח. עד כה סברו רבים במשך למעלה מ-1,500 שנים, כי מיקומה של בריכת השילוח, שבה היטהרו עולי הרגל לפני עלותם לבית המקדש, הוא במוצא נקבת חזקיהו.
כיוון שבריכת השילוח היתה גם מקומו של אחד ממעשי הניסים מרפאי החולים שעשה ישו, היא משמשת גם מקום עליה לרגל לנוצרים ובמאה החמישית לספירה נבנתה שם כנסיה ביזנטית ששרידי עמודיה עדיין נראים.
אולם באחרונה נחשפה לא הרחק משם בריכה גדולה בהרבה ובה אבנים מסותתות מימי בית שני, שורה של מדרגות רחבות וארוכות להקלת הירידה אל המים, מעקות ועמודים שעל אחד מהם נחקק השם "חוני" האופייני לימי הבית השני.
הבריכה הרחבה גובלת בבוסתן גדול שמתחתיו מצוי, להשערת הארכיאולוגים, המשכה ועל פי האומדן מדובר בבריכה גדולה מאוד. הבריכה התגלתה כאשר טרקטור שפינה את האדמה נתקל באחת האבנים המסותתות האלה ואז הוחלט להפסיק את עבודתו ולחפור בזהירות באמצעים ידניים עד שהתגלתה הבריכה.
ארכיאולוגים המעורבים בחפירה אמרו באחרונה כי זיהויה של הבריכה הגדולה כבריכת השילוח מתיישב עם תפקידה כקולטת אלפים ורבבות של עולי רגל שביקשו להיטהר בה. זאת בניגוד למקום הצר מאוד והמצומצם מאוד של מה שנחשב עד כה כמיקומה של בריכת השילוח, שלא יכול היה להכיל את מספרי האנשים האלה.
לתדהמתם ולשמחתם של החופרים, נמצאה מתחת לבריכה הזאת בריכה נוספת, שאותה זיהו כשייכת לימי הבית הראשון. חלק מהעוסקים בפרוייקט מאמינים כי יש אפשרות שהמדרגות בצד הבריכה שימשו את צדקיהו המלך במנוסתו החשאית מירושלים, לפני שנתפש בידי שוביו הבבלים.
מן הבריכה המשוייכת לימי בית שני ניכרים היטב שרידיו של רחוב העולה במעלה התל וההשערה היא שזה הרחוב מימי הורדוס שבו התנהלו עולי הרגל בעלותם לבית המקדש והמשכו הוא הרחוב המצוי היום במנהרת הכותל.
תגלית אחרת המעוררת התרגשות היא של נקרה המובילה למקום טבילה והיטהרות קטן ואינטימי שאליו מוביל שער מסותת היטב. בשער ניכרים סימני המגרעת של אחד מצירי הדלת שלו ואותו ציר נמצא מוטל סמוך לו.
אנשים הקרובים לפרויקט הביעו את ההשערה כי כיוון שמדובר בהשקעה גדולה לצורך שימוש אינדיבידואלי, ייתכן שהמדובר במקום הטבילה וההיטהרות של הכהן הגדול לפני עבודת הקודש שלו בבית המקדש ביום כיפור. הדבר מתואר במשנה ביחס לכהן הגדול ישמעאל בן אלישע.
באחרונה נחשפה במקום עוד מנהרה צרה, אחרי שמפה מחפירותיהם של הארכיאולוגים פרקר וואנסן
בשנים 1911-1909 ציינה כי במדרגה העשירית היורדת לנקבת השילוח נמצאת מנהרה כזאת. הוחלט להאמין למפה, למרות שלא היה סימן לדבר, ונערכה חציבה באבן שגילתה את המנהרה הארוכה המשתייכת לסדרת המנהרות והמחילות הרבות מתחת להר.
בלב המעורבים בפרויקט התעוררה תקווה הגובלת בדמיון פראי בעקבות גילויו של עוד חלל מאחרי הסלעים, שבשלב זה אי אפשר מטעמים חוקיים להגיע אליו, אולם החדרה של סיב אופטי אישרה את קיומו.
בנוסף לכך נתגלו בו באמצעים טכנולוגיים סימנים של מציאות מתכות. זה הרבה יותר מדי מוקדם לקפוץ להשערות מפליגות כגון מציאת אוצרות המקדש או דבר דומה, אמרו באחרונה גורמים המקורבים לפרויקט, אולם זה בהחלט מסקרן.
נא להמתין לטעינת התגובות
