עלייתו ונפילתו של הסוכן יעקוב
למרות הזעם שעוררה פליטת הפה של תנ"ץ שחם, מפקדיו לשעבר לא ממהרים להספיד את הקריירה שלו
שחם הבין מהר מאוד כי שיחת התדרוך שקיים עם מפקד מג"ב דרום, ניצב-משנה רוני אוחנה, ביום האחרון של סאגת כפר מימון תחזור אליו כמו בומרנג מהמתנחלים וממועצת יש"ע דרך לשכותיהם של מפקדו הישיר, מפקד מחוז הדרום ניצב אורי בר-לב, ומקבילו הצבאי, אלוף פיקוד הדרום דן הראל.
הקצין שבמשך שנים נחשב לדיפלומט מספר אחת של משטרת ישראל, "מר הר הבית," פקד תדיר את לשכותיהם של שלושת ראשי הממשלה האחרונים, נפל בסופו של דבר ברשתה של מצלמה לא נסתרת. מפכ"ל המשטרה רב-ניצב משה קראדי וניצב בר-לב, שסיימו מבצע מוצלח ועתיר שבחים בכפר מימון בלי אלות ומכת"זים, חלמו על סוף שבוע שקט. אבל הם מצאו את עצמם מול המון זועם ובראשו שרים וחברי כנסת שדרשו את ראשו של שחם, ורצוי על מגש כתום.
בר-לב הניח את כבודו בצד ומחל לניסו על המשפטים המהווים חריגה מסמכות: "תפעיל מכת"ז (מכונית התזת מים וגז, שהפעלתה בסמכות מפקד מחוז בלבד, ע"ב.( חרא עליהם, שיישרפו. תגיד דיברתי עם ניסו, ניסו אישר לי מראש." וגם: "אורי (בר-לב) והאלוף (דן הראל) נלחצו, אמרתי להם להיכנס בפנים... אמרתי לבר-לב: יש לי תשלום בשביל לפתוח רגליים." אחרי השידור הסביר ניסו לקצין שהתקשר אליו כי דיבר "ירושלמית," והוסיף: "תדריך שרציתי לומר לאדם בארבע עיניים, לא ציפיתי שיגיע לארבע מיליון עיניים."
קראדי, שתפוח האדמה הלוהט התגלגל עד לשולחנו בקומה החמישית של בניין המטה הארצי בירושלים, התיר את הפקעת הסבוכה על ידי ניתוק שחם מההתנתקות, וגזר עליו נזיפה חמורה וקנס שווה ערך למשכורת של שישה ימי עבודה, כ5,000- שקל. גם קראדי וגם בר-לב רתחו מזעם, אבל לנגד עיניהם חלפה קריירה מפוארת הנפרשת על פני 27 שנה, של ברון הסמים "ברק" שהפך ברבות הימים לתת-ניצב שחם.
שחם, בן ,47 בן להורים ילידי מצרים, גדל עם שלושת אחיו בשכונת קריית-יובל בירושלים, על חורבות הכפר בית מזמיל. בנובמבר ,1975 עם סיום לימודיו בבית הספר דנמרק, התגייס לחיל החימוש, ולאחר מכן עבר לשרת כלוחם בגדוד ") 12ברק(" של גולני והשתתף במבצע ליטני.
ימים ספורים לאחר שחרורו מצה"ל החליט שחם להתגייס למשטרה, ואותר על ידי ראש הלשכה לתפקידים מיוחדים, רב-פקד רפי פלד, לימים המפכ"ל, למשימה שלא נוסתה עד אז: השתלת שוטרים כסוכנים סמויים בקרב כנופיות פשע. לאחר השבעתו כשוטר בחר שחם את הכינוי המבצעי "ברק," זכר לימיו בגדוד ,12 והוחדר לכנופיות הסמים של ירושלים בשיאו של עידן החשיש וכניסת ההרואין התאילנדי לישראל. במהלך מבצע "נתיבי דרום," הפך "ברק" לקליינט מועדף של עשרות סוחרי סמים מירושלים ומתל-אביב, בקניות מתועדות שהובילו להרשעות המוניות בבתי המשפט.
ההפעלה המוצלחת הובילה לשיגורו של שחם, דובר הערבית כשפת אם, למשימה נוספת, הפעם כערבי ישראלי בשם "יעקוב." הוא הושתל בקרב שבטי הבדואים בערד וברוני הסמים של חאן-יונס ועזה, התגורר תקופה ארוכה במלון "פלשתין" בעזה, הפך בן בית אצל ראשי רשתות החשיש ורכש משלוחים של עשרות קילוגרמים שהובילו לעשרות כתבי אישום בקרב עברייני
עם חשיפתו הפך שחם למפעיל סוכנים, וביצע מהלך ראשוני שנחשב נועז בזמנו: הפיכת עבריין פעיל לסוכן משטרתי, או בכינוי שטבע ונמצא בשימוש עד היום - מס"ח (מקור סוכן חשאי.( על המהלך הזה הוענק לשחם עיטור השירות. שחם הפליל את יוחנן באנון והציע לו את עסקת חייו: להפוך לסוכן משטרתי ולהפליל את רשת הסמים של כנופיית הקטמונים. לימים התגייס באנון למשטרה והפך לקצין הסוכנים של ימ"ר תל-אביב.
הפעלה נוספת שעליה חתום שחם הרימה מסך מעל אחת התארגנויות התמוהות ביותר - כנופיית הטרור היהודי שכונתה ארגון ט-נ-ט (טרור נגד טרור,( או בשמה האחר "חבורת עין כרם." בדצמבר 1983 התרחשה סדרת פיגועים במוסדות דת נוצריים ומוסלמיים באזור ירושלים. את האחריות לפיגועים נטלו אלמונים שהתקשרו למערכות העיתונים והזדהו בשם "ארגון ט-נ-ט." מטען שהונח בכנסייה באבו דיס הביא לקטיעת רגלו של כומר, ובמנזר בהרציון נפצעה קשה נזירה ממטען חבלה. מסגדים בבית צפפה, חוסאן ואל-עזרייה מולכדו ברימונים, ונעשה ניסיון להתנקש בחייו של כומר בעין כרם. שחם איתר את י,' שנעצר בחשד לעבירות סמים והציע לו לשמש סוכן במסווה של עבריין נמלט. המשטרה ביימה את בריחתו של י' מניידת, והוא הצליח לחבור לכנופיה בעין-כרם והביא להפללת ארבעת חבריה, צעירים תושבי עין-כרם שנידונו למאסר ממושך.
ב1987- יצא שחם לקורס קצינים, ובסיומו מונה לקצין בילוש בימ"ר ירושלים. בהמשך שימש כראש מחלק בילוש נושאי וכסגן ראש מפלג סמים, עד שמונה לראש מפלג סמים תחת פיקודו של ראש הימ"ר דאז ומפקדו היום, אורי בר-לב.
ב1998- החליט יהודה וילק, מפקד מחוז ירושלים ולאחר מכן מפכ"ל המשטרה, להטיל את סגן-ניצב שחם היישר ללוע הר הגעש כמפקד יחידת המקומות הקדושים (ימ"ק.( שחם החליף את מאורות הסמים בפירוק המוקשים היומיומי סביב מסגדי הר הבית, הכותל וכנסיית הקבר. קצין בכיר במחוז ירושלים מספר על מורכבות התפקיד: "הסכסוכים שם הם עניין קבוע. ניסו דובר ערבית ואנגלית, וזה סייע לו להתחבר לכל האוכלוסיות. הוא נקרא לפשר בסכסוכים בין חברי הווקף המוסלמי ובתוך הכנסיות, כשהוא מגיע לפגישות ליליות ללא מדים. לפעמים מדובר בסכסוכים של עשרות ומאות שנים."
במשך שש שנים רצופות ליווה שחם את תפילות הענק של חודש הרמדאן, את טקסי "שבת האור" הנוצרי, המאיימים להתפרץ מדי שנה בשל סכסוכי פולחן של העדות הנוצריות, ואת ברכות הכוהנים ההמוניות ברחבת הכותל. במרס 2000 ליווה שחם מקרוב את מבצע ביקור האפיפיור בישראל, שהתנהל בעיקר בגזרתו. בסוף ספטמבר 2000 התפרץ הר הגעש לאחר ביקורו של אריאל שרון בהר הבית. שחם הבין שהפלשתינים יהפכו את הביקור למנוף דתי שיצית את חבית הבערה והמליץ למפקד המחוז ניצב יאיר יצחקי לא לאשר את הביקור. אך בסופו של דבר אושר הביקור על ידי הדרג המדיני, והסוף ידוע.
במרס 2001 מונה שחם למפקד מרחב דוד בדרגת ניצב-משנה, ונדרש לסוגיית הבלט שנוצר בכותל הדרומי של ההר, שכללה דילוגים תכופים לרבת עמון ופגישות ארוכות עם מיניסטריון ההקדשים הירדני והנהגת הווקף בירושלים - המנכ"ל עדנאן חוסייני ומנהל המסגדים שיח' מוחמד חוסיין. המגעים הובילו להכנסת המהנדסים הירדנים לשטח ההר וביצוע השיפוץ ללא אירועים חריגים. באוגוסט ,2003 חרף התחזיות הקודרות שניבאו מהומות דמים, הובילה משטרת מחוז ירושלים את ההחלטה לפתוח את הר הבית לביקורי יהודים.
בספטמבר אשתקד, זמן קצר לפני תפילות חודש הרמדאן, פרסמה רשות העתיקות חוות דעת ולפיה מתחם אורוות שלמה עלול לקרוס מעומס עשרות אלפי המתפללים. במבצע בזק חוזקו האומנות באורוות שלמה, והמתחם גודר על ידי הווקף ונחסם לכניסת מתפללים בהנחיית המשטרה. מותו של ערפאת בסמוך למועד תפילת "לילת אל-קדר" הנועלת את הרמדאן הביא למבצע אבטחה רחב היקף של מרחב דוד, מחשש לתנועה המונית של פלשתינים לעבר העיר וקבורת הראיס במתחם ההר.
כתבה בטלוויזיה שעסקה במצוקת עולי אתיופיה הובילה את שחם ליזום פרויקט ייחודי, שבמסגרתו אותרו וגויסו 34 צעירים אתיופים למרחב דוד, אף שלא עמדו בתנאי הקבלה למשטרה. קבוצת השוטרים הייחודית, המכונה "הילדים של ניסו," עברה במקביל לשירות במשטרה מבחנים פסיכומטריים, ובימים אלה הם מסיימים שנה אקדמית ראשונה במכללת ספיר, בסיוע "פרויקט עתידים." נשיא המכללה, פרופ' זאב צחור, נרתם למשימה, ובסיוע כספי של איתן ורטהיימר יצאה התוכנית אל הפועל.
בנובמבר האחרון העניק קראדי לשחם דרגת תת-ניצב ומינה אותו לתפקיד התובעני של מפקד מרחב הנגב. בשבעת החודשים האחרונים ניכרת ירידה של 33 אחוז בפשיעת הרכוש בבאר-שבע, והפריצות לבתי עסק בעמק שרה ירדו ב49- אחוז.
ניסו שחם הוא אחד הקצינים היותר טובים במשטרת ישראל," אמר השבוע ניצב מיקי לוי, שהיה במשך שנים מפקדו של שחם ומכהן כיום כנציג המשטרה בוושינגטון. "הוא בעל כושר הידברות עם קהלים שונים, איש חם ומשפיע ובעל יכולת פיקוד על אנשים ללא שימוש בדרגות אלא מכוח האישיות," מעיד לוי. "היתה לו החלקה, אבל אני לא מכיר הרבה קצינים שיעמדו נכוחה ויגידו: טעיתי. הדברים שלו לא היו ראויים להיאמר, למרות שאלה דברים שנאמרים בין חברים." ניצב לוי סבור כי הקידום של שחם לא צריך להיעצר. "אני מקווה שהוא יהיה ביום מן הימים מפקד מחוז ירושלים."
המפכ"ל לשעבר וילק, בהתבטאות נדירה, נותן גיבוי לשחם. "אין מחלוקת כי מה שהוא אמר אסור שייאמר," מבהיר וילק אך מוסיף מיד: "במשטרה יש חבורה שנושאת על גבה את הארגון כולו. על מה שניסו עשה בהר הבית ובעיר העתיקה, בשילוב של מנהיגות, חוכמה ודיפלומטיה, אנחנו חייבים לו הרבה. מי שעושה יכול גם להחליק. זו היתה הצטברות של לחץ, לא במשרד אלא בחוד החנית. למי שיושב במשרד ובקוקטיילים זה לא יקרה. המשטרה זקוקה לניסו לא פחות משניסו זקוק למשטרה."
לדברי וילק, "המפכ"ל קראדי גילה נחרצות, מנהיגות וחוכמה. הוא שידר שהמשטרה לא יכולה לעבור לסדר היום, אבל לקח בחשבון את הזכויות של שחם וגיבה אותו. עם ישראל לא יכול להרשות לעצמו להפסיד קצין כזה."
מי שהפתיע בתמיכתו היה הרב שלמה אבינר מוועד רבני יש"ע, שכתב השבוע בגילוי דעת על שחם: "מעבר להיותו קצין משטרה הוא היה ידידם של התושבים, מעין עובד קהילתי מסור ונאמן המסייע בשיחה לכל אדם ובכל תחום. אין זה מוסרי להיות ידידו של אדם כאשר הוא מועיל לנו, ולהפנות את הגב כאשר המצב משתנה.
נא להמתין לטעינת התגובות
