הטרור מהצד שלנו
עמי פופר חיסל 7 פועלים פלשתינים, ברוך גולדשטיין הרג 29 במערת המכפלה, המחתרת היהודית רצחה 3 סטודנטים בחברון ועדן נתן זאדה רצח 4 ערבים ישראלים בשפרעם. זו ההיסטוריה של הטרור היהודי
ב-28 באוקטובר 1984 ירה חייל צה"ל, דוד בן-שימול, טיל לאו שגנב מהבסיס שבו שירת לעבר אוטובוס פלשתיני שנסע במזרח ירושלים. פלשתיני אחד נהרג ועוד עשרה נפצעו. בן-שימול אמר כי היתה זו נקמה על רצח סטודנטים ישראלים באותו החודש.
ב-1985 הכיר השוטר דני אייזנמן שני חברים חדשים - החייל גיל פוקס והסטודנטית מיכל הלל. אייזנמן סיפר לחבריו כי הוא עובד בשב"כ. השניים בלעו את השקר וגם את רעיונותיו הקיצוניים, ובהם התכנון לנקום בנהג מונית פלשתיני על רצח נהג מונית ישראלי.
ב-22 באפריל באותה שנה עצרו אייזנמן והלל מונית פלשתינית במזרח ירושלים. בדרך למעלה אדומים הם ביקשו מהנהג לעצור. פוקס, שנסע אחריהם במכונית המשטרה של אייזנמן, עצר גם הוא וביקש מהנהג תעודות. באותו רגע שלף אייזנמן אקדח וירה למוות בנהג הפלשתיני.
בעיצומה של אינתיפאדה הראשונה, ב-20 במאי 1990, הגיע עמי פופר חמוש לצומת בראשון-לציון. באותה השעה היו בצומת כמה פועלים פלשתינים מעזה שהמתינו לישראלים שייקחו אותם לעבודה. פופר שלף את נשקו וירה לעברם. שבעה פלשתינים נהרגו ו-11 נפצעו.
ב-23 במארס 1993 הגיע נהג ההסעות יורם שקולניק ליישוב סוסיא בהר חברון. באותו היום עצרו כוחות הביטחון במקום פלשתיני שניסה לדקור את אחד התושבים. לאחר שהפלשתיני כבר היה כבול, שלף שקולניק את נשקו וירה
בבוקרו של יום שישי ה-25 בפברואר 1994, בחג פורים, הגיע ד"ר ברוך גולדשטיין מקריית-ארבע למערת המכפלה. החיילים שהוצבו במקום זיהו את גולדשטיין, שהיה לבוש מדי צה"ל, ואפשרו לו להיכנס למערה שבה התפללו באותה שעה מאות מוסלמים. כשנכנס פנימה החל גולדשטיין לירות ללא הבחנה לעבר המתפללים. הוא הספיק לרוקן שלוש מחסניות, להרוג 29 פלשתינים ולפצוע 125, עד שאחד המתפללים חטף את נשקו ומחץ את ראשו למוות במוט ברזל.
פעולות נקם נגד פלשתינים לא היו רק מעשי טירוף של בודדים, שבדרך כלל זכו לכינוי "עשב שוטה". יותר מפעם אחת חשף השב"כ התארגנויות של קבוצות פעילי ימין שתכננו פעולות נגד פלשתינים, שזכו לכינוי "מחתרות יהודיות".
בשנות ה-80 פעלה בישראל קבוצה של מתנחלים, ובהם קצינים בכירים במילואים, שהתארגנו כדי להילחם בפלשתינים ולקדם את רעיון מדינת ההלכה. ב-2 ביוני 1980 מלכדו חברי המחתרת היהודית מכוניות של ראשי ערים פלשתינים וגרמו לפציעה קשה של חבלן צה"ל ושני ראשי ערים.
ביולי 1983 נכנסו חברי המחתרת למכללה האיסלאמית בחברון ורצחו שלושה סטודנטים ופצעו אחרים. באפריל 1984 נעצרו 27 חברי המחתרת לאחר שהשב"כ חשף אותם מטמינים חומרי נפץ כדי לפוצץ חמישה אוטובוסים במזרח ירושלים. לאחר שנלכדו חברי המתחת התגלה כי בין השאר תיכננו לפוצץ את המסגדים בהר הבית.
ב-2002 עצרו השב"כ והמשטרה ארבעה מתנחלים תושבי בת-עין שזכו לכינוי "מחתרת בת-עין". חברי המחתרת הואשמו בכך שהפעילו מטענים סמוך לבתי ספר פלשתינים, שחלקם גרמו לפציעתם של כמה ילדים. מרבית הטענות לא הוכחו בבית המשפט, אך שלושה מהם הורשעו בניסיון להניח מטען חבלה סמוך לבית הספר לבנות במזרח ירושלים.
במאי 2005 חשפו השב"כ והמשטרה כי עצרו תשעה פעילי ימין בחשד שתכננו לירות טיל לאו לעבר הר הבית. התשעה שוחחרו לאחר שפרקליטות המדינה קבעה כי לא ניתן להעמידם לדין כיוון שלא ביצעו עבירה ומכיוון שנראה כי התשעה התחרטו על התכנון עוד בטרם נעצרו.
ב-4 באוגוסט 2005 רצח החייל היהודי עדן נתן זאדה ארבעה בני אדם ופצע חמישה נוספים כשהחל לירות ללא הבחנה באוטובוס בעיר שפרעם. נתן זאדה בן ה- 19, פעיל כך מראשון-לציון שהיה מוכר למערכת הביטחון והוגדר כעריק מצה"ל עלה על אוטובוס אגד בקו 165 שנסע לשפרעם והחל לפתוח באש מנשקו האישי בשכונה הדרוזית בעיר.
המון זועם שצר על האוטובוס ביצע בנתן זאדה לינץ' וחיסלו. בתום מאבק ממושך הצליחו כוחות המשטרה הגדולים שהגיעו למקום להבריח את גופת המחבל בניידת ולמנוע מההמון הזועם בשפרעם לשרוף אותה.
נא להמתין לטעינת התגובות
