סכנה ושמה מדינת יהודה
אלה הגורסים כי שלמותה המוחלטת של ארץ ישראל קודמת לשלמותו של עם ישראל, מפחידים את משה ענבר
לייבוביץ', פרקליטו ומליץ יושרו של הארכי-רוצח מרואן ברגותי, הוקע אל עמוד הקלון וגזר על עצמו גלות. לעומתו, בן חורין, נשיא מדינת יהודה מטעם עצמו, כבר לא לבד. אמנם הוא סמן קיצוני בולט לאובדן ההכרה, עד כדי רצון במותו של שרון ואמונה בפולחני נורא, אבל למדינת יהודה שנחזתה בדמיונו הקודח היגרו יותר מדי אזרחים. "מנהיגות יהודה-יהודית" עודנה גרה כאן, אבל ליבה בסוף המזרח, במדינת יהודה על נוער גבעותיה.
בשמש הקופחת ובלחות הדביקה של יישובי הדרום, ניצבים מפגינים הנמנים למעשה על שתי אסכולות עיקריות שונות. אלה ואלה מביעים את התנגדותם הצודקת והמוסרית להחרבת גוש קטיף, לעקירת ישובים בשומרון ולהשלכת תושביהם אל הלא נודע. אלה ואלה ראויים להערצה מצד כל מי שלב יהודי מפעם בו, על אמונתם, הקרבתם ונחישותם. אלה ואלה צריכים להתמודד עם שוטרים המקבלים הוראות מניסו שחם, שסיגל את הז'רגון של העבריינים בהם התחכך בשדות הנגב. אלה ואלה, כמו גם אלה שלא שם אבל יחטפו את הבומרנג, צריכים להתמודד עם הדמוקרטיה הישראלית ששינתה את פניה, לאחר ששרון וחבר מרעיו צילקו אותה באזמלם החד.
עם הנצח עלול להתפורר
אך בעוד אלה הנמנים על החלק הארי של הציונות הדתית ושל מתנגדי ההתנתקות, מנהלים בשפתיים קפוצות ובעיניים כלות מאבק עיקש שהוא התגלמות הדמוקרטיה, מבשרים האחרים כי "לא תהיה התנתקות". הסיבה, לפי משה פייגלין, מאד פרוזאית: "פשוט כי אנחנו לא ניתן לכם", הוא קובע בניסיון להפחיד את תומכי ההתנתקות.
מבחינת מנהיגי יהודה, שלמותה המוחלטת של ארץ ישראל קודמת לשלמותו של עם ישראל. לתפיסתם, הציונות הדתית אינה חלק מהמפעל הציוני הכללי. קשה להם להבין שהציונות הדתית, על אף איכותה, לא תאחז בעצמה במושכות ובהגמוניה במדינה. רוב אזרחי המדינה אינם ציונים-דתיים ואפילו בליכוד, "ערש הדמוקרטיה",
פשוט לא יתנו לפייגלין.
רעיונותיהם של הלא-רואים-ממטר קנו שביתה רחבה מדי והם משחקים לידי אלו שצוהלים לקול בכיים של העקורים. הם לא מביטים אל היום שאחרי ההתנתקות, שמסתמן כי לאסוננו תתממש, אלא אם המשיח בוא יבוא בקרוב ממש ויקדים את הבולדוזר. מבחינתם, אם התנתקות - אז עד הסוף. כמו אותו נפל טיס שביקש להגיע ליחידת נ.מ. כי "אם אני לא טס - אף אחד לא יטוס".
למרות ההבחנה הראויה בין פייגלין, סיטרין, בן חורין וקומץ מנהיגים קיצוניים הקוראים לסרבנות ומרי, קו אחד מחבר ביניהם. כל אלה לא מבינים שאמנם עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה – אבל בינתיים הוא עלול להתפורר לנו בין הידיים.
משה ענבר הוא דוברו של ח"כ זבולוןאורלב מהמפד"ל
עדכון אחרון : 7/8/2005 14:35
נא להמתין לטעינת התגובות
