עכשיו נזכרת?
כבר לפני חודשים יכול היה נתניהו לשים את המפתחות ולעצור את הפינוי. עכשיו מאוחר
כבר לפני יותר מתשעה חודשים, זמן קצר לאחר אישורה של ההתנתקות בכנסת, איים נתניהו לעזוב את משרדו. אז הציבו נתניהו ושרת החינוך לימור לבנת אולטימטום לראש הממשלה, אריאל שרון: אם לא יוחלט על משאל עם בתוך שבועיים - נתפטר מהממשלה.
נתניהו הצהיר אז באוזני מקורביו על כוונתו להתמודד על ראשות הליכוד. הוא גם הסביר שהוא לא מתכוון לבטל את האולטימטום למשאל עם, אם שותפיו האחרים לאולטימטום יישארו בסוף בפנים. אבל כאשר שותפתו למהלך, לימור לבנת, ירדה מהעץ, נאלץ גם נתניהו לבלוע את הרוק - ולסגת.
האכזבה בימין מכניעתו של נתניהו היתה גדולה. "נתניהו ברח", היו מי שטענו, בקריצה למשפט שנדבק כמה שנים מאוחר יותר לראש הממשלה בדימוס, אהוד ברק. עיקר הזעם בימין היה על כך שנתניהו פספס הזדמנות למצב את עצמו כמנהיג המתנגדים להתנתקות – עובדה שיכולה היתה לשנות את המצב מבחינתם של המתנחלים. נתניהו כמנהיגם של מתנגדי התוכנית יכול היה לעשות את מה שלנדאו וחבריו לא מסוגלים. את זה גם האחרון הבין.
מה נשתנה?
נתניהו נזכר מאוחר מדי. כשבוע לפני ההתנתקות, גם הזעזוע שיעורר המהלך שבחר בו נתניהו לא יוכל לסכל את המהלך. בשבועיים האחרונים לא חל כל שינוי במצב הדברים שיכול להצדיק מהלך שכזה. הנסיגה החד צדדית "שאינה הדרך להשיג שלום", כפי שהגדיר זאת נתניהו במכתב ההתפטרות שלו, לא נולדה בשבועיים האחרונים. גם העובדה שקיימת אפשרות שהפינוי יתבצע "תחת אש" היא לא אפשרות חדשה.
הטענות שמעלה נתניהו במכתב ההתפטרות שהגיש היום יכלו לעטר את מכתב ההתפטרות שהיה צריך להגיש כבר לפני חודשים
- מיד לאחר שהכנסת אישרה את תוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה. אז הן עוד היו רלוונטיות. אז הצעד הדרמטי יכל עוד להשפיע.
מתנגדי ההתנתקות ישבחו את נתניהו על המהלך שעשה. אך אל להם לטעות – הצעד של נתניהו לא יציל את יישובי גוש קטיף והשומרון. והם יודעים את זה. הרווח היחיד שיוכל נתניהו להפיק מהמהלך יהיה צבירת כוח לקראת הבחירות הבאות. הוא לא היה שותף לעקירת היישובים. אבל אחרי שהמהלך יצא אל הפועל, יהיו מי שיבואו עם נתניהו חשבון על כך שהאסימון ירד לו מאוחר מדי.
עדכון אחרון : 7/8/2005 16:38
נא להמתין לטעינת התגובות
