חיבוק כואב ואוהב בדרך לפינוי
מח"ט גולני הגיע למורג כדי לחלק את צווי הפינוי ופגש שם את אחד מפקודיו בעבר שהחל למרר בבכי. לצד העצב נתקל ארז צוקרמן במורג גם בזעם רב. אחת התושבות אמרה לו: "אם תבוא אלי הביתה אפגע בעצמי ובילדיי"
ערוץ ההתנתקות - סיקור מיוחד ב-NRG מעריב
לירון, קצין משוחרר שהיה סגן מפקד פלוגה בחטיבת גולני וגר במורג, פנה לצוקרמן ברגע שהגיע לשער היישוב - שם כבר היו מרוכזים עשרות בני-אדם. "אנחנו היינו יחד איתכם", אמר בבכי. "יש פה את המג"ד שלי. אלבז היה הסמג"ד שלי ועם אחיו הייתי ביחד ב'מסייעת'. אנחנו לא האויב שלכם ואתם לא האויב שלנו. יש פה אויב כמה קילומטרים מפה שכל יום הורג אותנו. איך אנחנו הפכנו להיות האויב כרגע. עד לפני עשרה חודשים הייתי קצין על מדים ירוקים, עכשיו אני על מדים כתומים ונהייתי אויב".
אלוף-משנה צוקרמן ניסה להרגיע את הצעיר ולדבר על ליבו, אך זה המשיך לדבר בלהט והזכיר למח"ט מפגש קודם ביניהם לפני כמה שנים. "אני זוכר שיחה אצלך במשרד", אמר. "אמרתי לך כמה אני רוצה להגיע לגולני ואתה אמרת לי כמה זה חשוב להיות קרבי. מגינים על המדינה ומגינים על התושבים. לא מגרשים את התושבים".
"אנחנו רוצים שתאהבו אותנו"
לירון תקף בהמשך דבריו את הרמטכ"ל, דן חלוץ. "אם המשימה הזו היא כל כך חשובה, למה הרמטכ"ל לא עומד פה ועושה אותה", שאל. "אתה לימדת אותי שקצין צה"ל בחיים לא יצעק 'אחרי' בלי שהוא יסתער קודם כל. למה אתם נמצאים פה והרמטכ"ל מתראיין לתקשורת. אתם עושים את העבודה ואנשים אחרים עושים הון פוליטי על חשבונכם. למה הרמטכ"ל צועק קדימה להסתער והוא לא נמצא פה. למה הוא צעק אחרי אבל נשאר במשרד. ארז אנחנו אוהבים אותכם. אנחנו רק רוצים שתאהבו אותנו בחזרה".
צוקרמן שההזדהות והכאב ניכרו היטב על פניו, ניגש לצעיר וחיבקו בחום. לאחר מכן פנה
בהמשך פנתה לצוקרמן עפרה יצחקי, אם לשישה המתגוררת במורג מזה 18 שנה. "אם תיכנס אלי הביתה אני אפגע בי ובילדיי", אמרה בזעם. "אני ממורג לא יוצאת". יצחקי לא נרגעה גם לאחר שהמח"ט עזב את המקום. היא אמרה ל-NRG מעריב כי ראש הממשלה הבטיח שייפגש איתה, אך מאז היא לא שמעה ממנו דבר. "אני משתמשת בכדורי הרגעה, לא נרדמת בלילות ולא מוכנה לחשוב על הרגע שבו אצטרך לעזוב", אמרה. "יש לי נשק בבית. מצדי ששמעון בעלי יישאר אלמן. אני ממורג לא יוצאת".
עדכון אחרון : 13/11/2005 12:48