אהבה מעבר לפינה
ירון לונדון ומוטי קירשנבאום הכירו בשנות ה-60. קירשנבאום היה פעם הבוס של לונדון ואחרי כך הזמין אותו להשתתף בקליפ של "הדודה והדוד". הרומן התפתח עם השנים, והוליד בסופו של דבר את הממתק האמיתי של ערוץ 10. סיפור אהבה מיוחד לט"ו באב
כמה חודשים לפני שעלתה בפעם הראשונה וההיסטורית מהדורת 'מבט', נפגש עורך המהדורה, מוטי קירשנבאום, עם כתב רשות השידור בפאריז, ירון לונדון, לפגישת עבודה - שהיתה בעצם פגישת ההכרות הראשונה שלהם. השניים שמרו על קשרי עבודה ו"קשרי פרוזדורים' של שלום שלום בשנים הראשונות להיכרותם.
בתחילת שנות ה-70 עלתה תוכנית המערכונים המיתולוגית 'ניקוי ראש' בהשתתפותם של קירשנבאום, רבקה מיכאלי, טוביה צפיר ואחרים. משם עבר קירשנבאום לשמש כמנהל מחלקת התוכניות בערוץ הראשון, ובאופן עקרוני הפך להיות הממונה על לונדון, שבאותם שנים הגיש את תוכנית הראיונות 'טנדו' ואת הטוק-שואו 'עלי כותרת', שהיו ה'ארץ נהדרת' וה'יאיר לפיד' של שנות ה-70.
מעבר ליחסי עבודה, לא פיתחו השניים יחסי חברות מיוחדים. שיתוף הפעולה המעשי הראשון בין השניים היה בתחילת שנות ה-80. בבית החייל בתל אביב ובאולמות שונים ברחבי המדינה עלה מופע מערכונים סאטירי ולא שגרתי בשם 'יורדים על השבוע'. קירשנבאום הגיש את ההקדמות למערכונים ולונדון ראיין אורחים על הבמה. בין לבין עלו מערכונים בהשתתפות החברים מ'ניקוי ראש' -
הקשר הלך והתהדק עם השנים ובסוף שנות ה-80 הזמין קירשנבאום את לונדון להשתתף בקליפ הקאלט ללהיט של דני סנדרסון, 'אצל הדודה והדוד'. קירשנבאום ביים את הקליפ, לונדון עצמו יצא נראה יוצא מהטלוויזיה בבריכת השחייה ויורק מים לכל עבר - השתטות שאינה שונה בהרבה מאלה שאנחנו רואים כיום בתוכנית האקטואליה של השניים בערוץ 10.
עם הקמת הערוץ המסחרי הראשון בישראל נפרדו דרכיהם של השניים. לונדון עבר לערוץ 2 ויצר, בין היתר, את 'הפואטיקה של ההמונים' ואת 'השמן עם הסוני', קירשנבאום שימש כמנכ"ל רשות השידור ולקח חלק בפרוייקטים שונים בערוץ 1 ו-2.
כמה שנים טובות אחר כך החליט משרד התקשורת על הקמת ערוץ מסחרי נוסף בישראל - ערוץ 10. למכרז שנערך באפריל 2001 ניגשו ארבע קבוצות: 'אפיק-רום', 'טי-וי 3', 'ישראל 10' ו'שידורי עדן'. קירשנבאום, אז מנכ"ל 'שידור עדן', ניסה לגייס לטובת הקבוצה את לונדון, והציע לו תוכנית לייט-נייט יומית בסגנון טד קופל. לונדון, שהחליט באופן סופי לעזוב את ערוץ 2, סירב להצעה והצטרף לקבוצה המתחרה 'ישראל 10'.
רצה הגורל ושתי הקבוצות זכו בסופו של דבר להפעיל את הערוץ המסחרי החדש. באוגוסט 2002 אישרה הרשות השנייה את מיזוג הזכייניות, ושני שועלי התקשורת הותיקים נפגשו שוב.
שיתוף הפעולה התוכני בין השניים לא איחר לבוא. לונדון הנחה תוכנית אקטואליה בימי שישי, מעין 'שיח חכמים' עם אורחים קבועים ובינהם קירשנבאום. אז הכיר את השניים אבי אלקלעי, לימים האיש והמוח מאחורי תוכנית הפרה-פריים המצליחה של ערוץ 10 ואחד מסמליו הבולטים - "לונדון וקירשנבאום".
באחת משעות הצהריים השגרתיות, בעודם יושבים בבית קפה ברחוב הברזל בתל-אביב, דנים בענייני היום ועוקצים אחד את השני בכל הזדמנות אפשרית, הגיח למקום אלקלעי, האזין לשיחה בין השניים והגה רעיון שלימים יזכה אותו בפרס האקדמיה לטלוויזיה וקולנוע - תוכנית ריאליטי חדשה עם ירון לונדון ומוטי קירשנבאום.
לא, הכוונה לא הייתה לשדרוג של 'כוכב נולד' או לעיבוד מחדש של 'קחי אותי שרון'. הרעיון היה להביא את שני הגלדיאטורים למסך, לתת להם במה חופשית ולנצל את הכימיה והפיזיקה שיש ביניהם לטובת רייטינג לערוץ, שבאותם ימים ראה בעיקר את המינוס בבנק.
אלקלעי עבד קשה, הביא תחקירנים ואנשי הפקה ועשה הכל על מנת לעבד את השיחה בבית הקפה לתוכנית טלוויזיה של חצי שעה. קירשנבאום ולונדון חששו מעט, בעיקר בשל הנסיון הרב שהיה להם מעל מסך הטלוויזיה ותחושת ה'דה ז'ה וו' שליוותה אותם באותה תקופה.
ההתחלה לא הייתה פשוטה. בינואר 2003 עלו השניים עם התוכנית המשותפת בימי שישי בערב, והתחרו מול 'אולפן שישי' של ערוץ 2. חודשיים הספיקו לערוץ כדי להחליף אותם בתוכנית אקטואליה אחרת בהגשתה של רוני יובל. עוד חודשיים עברו ובערוץ החליטו להעניק לשניים משבצת שידור יומית ולא פשוטה - חמש אחר הצהריים.
חצי שנה של עבודה קשה השתלמו. עד מהרה הבין מנכ"ל 'חדשות 10' רם לנדס את הפוטנציאל העצום שיש בחיבור של השניים וקידם אותם למשבצת היוקרתית של רצועת הפרה-פריים ב-7 בערב.
שנה יחסית מוצלחת עברה על התוכנית. אמנם לא היה קרב של ממש באחוזי הרייטינג, בעיקר לא מול 'אהבה מעבר לפינה', אבל התוכנית הכניסה לתודעת הצופה הישראלי את תרבות האקטואליה הקלילה, וגרמה לזכייניות ערוץ 2 להעלות כתגובת נגד את 'חדר החדשות' של קושמרו.
לפני כמה חודשים ניסו בערוץ להציל את ימי שישי ולהעלות תוכנית סיכום שבוע של לונדון וקירשבנאום במקום הכישלון שהיווה 'זוג בכותרות', תוכנית ערב השבת של דן ומירי שילון. כפי שלא מעט מבקרים צפו, הניסוי לא הצליח, ובערוץ החליטו בלי עיכובים מיותרים להוריד את התוכנית ולהשאיר את השניים בשיבוץ הקבוע של 7 בערב.
דומה כי בשנים האחרונות וולדורף וסטאטלר, צמד הזקנים מהחבובות (כינוי שהשניים הדביקו לעצמם), נהנים בגלוי מאחוות הקשישים המרעננת. "ב-2020 נהיה בפריים טיים" אומר קירשנבאום בהומור.
"האהבה העזה שרוחש לונדון לצליל של קולו, היא מה שגבר בגילו זקוק כדי שמישהו יאהב אותו. הערכים האנציקלופדיים והלקסיקוניים שהוא מטיל באולפן כמו רימוני הלם. האטרף שבו הוא נתקף כאשר גואה בו צורך בלתי נשלט להפגין את ידענותו. החן העילג שבו הוא מתעקש לומר 'בומב' באנגלית. עם 35 שנות טלוויזיה קשה שלא להתפעם מאהבת המסך של קירשנבאום.
"לונדון וקירשנבאום הם הדוגמא הטובה ביותר למה שנשאר בטלוויזיה כאשר עשייה טלוויזיוית ניטלה ממנה. צמד חתיארים מנהלים דיון אינטיליגנטי, מרימים קול, מעליבים אחד את השני ואת אורחיהם ועוברים משר הביטחון ללוות בדפיקות על השולחן להקה באולפן. זה מעניין. זה שטותי. זה מסקרן. זה אמיתי.
"שני גברים בני 65, פלוס מינוס, כרסם בין שינהים, האחד מתרפק על ניחוחות פריז השני על עשן המהפכה ברחובות ברקלי, חמישה ימים בשבוע, זה מה שיש לי".
רון מיברג, 'תרבות מעריב', 31 בדצמבר 2004.
נא להמתין לטעינת התגובות
