ראשי

ימים לפני הפינוי חוגגים בנצרים ברית אחרי ברית

מאות מתושבי נצרים התכנסו בעצב ובשמחה לחגוג את ברית המילה של צוריאל ערבה. גם משפחתו של סמ"ר אשר זגורי, שנהרג לפני 3 שנים על ציר קרני-נצרים, הגיעו להיפרד מהיישוב

בבית הכנסת של היישוב נצרים התכנסו היום מאות תושבים. איש לא החמיץ את האירוע: ברית מילה לצוריאל ערבה, התינוק שנולד לתוך מציאות מורכבת. בעוד שלושה ימים רגע האמת כבר כאן. רק כשיגדל יבין מהסיפורים איך הצליח לרגש יישוב שלם.

חדר מצב: דיווחים על ההתנתקות ב-NRG מעריב

בבית הכנסת ניתן היה למצוא הכל - שמחה גדולה, עצב, צער, דאגה, תקווה ובעיקר תפילה. שעה שלמה עמדה הקהילה ושרה, בלי יכולת להפסיק או לעצור את הדמעות.

אז עצר האוטובוס מחוץ לבית הכנסת ועליו בני משפחה וחברים. את מירב תשומת הלב משכה משפחתו של סמ"ר אשר זגורי ז"ל, שנהרג לפני כשלוש שנים על ציר קרני-נצרים, כשמטען התפוצץ על הטנק שלו. יחד עמו נהרגו עוד שני לוחמים. משפחתו כרתה ברית דמים עם היישוב. הם החליטו להגיע לאות הזדהות בסוף השבוע האחרון בנצרים כדי להיפרד מהיישוב שאשר כל-כך אהב.

לא חלף זמן רב עד ששרית זגורי אחזה ברך הנולד בתוך בית הכנסת. אפשר היה להבחין בהתרגשותה, היא לא אמרה דבר, רק אחזה בתינוק ולחשה תפילה. "אני שמחה להיות כאן", אמרה שרית, "בהלוויה של אחי אמרתי שאם הוא כבר נהרג, אני שמחה שזה קרה בנצרים. זו סגירת מעגל להגיע לברית כאן. ברית דמים נוצרה בינינו לבין נצרים".

אוהד, בעלה של שרית, אמר כי "אחרי שנצא מכאן, ביום ראשון או שני, אני מתכוון ללכת לקבר של אשר עם אבן מאבני המקום ולהגיד לו שלצערי הפלשתינים ניצחו". שרית הוסיפה: "אני בטוחה שאחי מתהפך בקברו, אבל כתוב כאן - עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. בעזרת השם".

ברקע כבר נשמעו תפילות ההמונים, רגע לפני ביצוע ברית המילה. המוהל, ד"ר סודי נמיר, הרופא המפורסם של גוש-קטיף, נעטף בטלית. רק שלשום הוא פונה עם משפחתו מביתם בנוה-דקלים. גם הוא חש את שמחת המצווה, אבל לא יכול היה להתעלם מעצב הפינוי. "המכה קשה", אמר, "אני לא זוכר את עצמי במצב כזה מעולם. האסון שנפל עלינו כבד".

לאט לאט התפזרו ההמונים. תושבי נצרים חזרו הביתה. זו כנראה תהיה השבת האחרונה שלהם ביישוב. ביום ראשון צפויה להם שמחה נוספת - ברית מילה של משפחה אחרת. "זה כל כך סמלי", אמר אחד התושבים, "ברית אחרי ברית ביישוב שלנו, לפחות את הימים האחרונים אנחנו עוברים בשמחה. עד כמה שאפשר לשמוח".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...