איך ולאן ממשיכים מכאן?
מי שהיה עקבי לאורך כל הדרך וקרא לסרוב פקודה, מי שקרא כל העת לשמירה על הדמוקרטיה ומי שזיגזג וניסה ללכת בין הטיפות. עינת ברזילי עם מאזן הכוחות העדכני בקרב ההנהגה הרוחנית של המגזר. קרב רב
בגילוי דעת מטעמו, כתב הרב שפירא, מי שהיה ראש ישיבת "מרכז הרב": "כל פקודה הנוגדת את ההלכה והכופה לעבור על דבר תורה, אין לה כל תוקף ואסור להישמע לה ואין לאף אדם סמכות להורותה. חייל המקבל פקודה הנוגדת את התורה, חייב על-פי ההלכה לקיים את ההלכה של התורה ולא את הפקודה החילונית. כשם שלא יחללו שבת ולא יאכלו טרפות, כך לא יעקרו יהודים מבתיהם".
על פסק ההלכה חתמו 60 ראשי ישיבות הסדר ומכינות, ביניהם הרב זלמן מלמד, הרב ולדמן, הרב טל, ראש ישיבת ההסדר בשעלבים הרב יעקובסון, ראש ישיבת כפר הרואה הרב צוקרמן, הרב שטרנברג מישיבת הר המור ורבנים נוספים.
הדברים עוררו סערה חריפה בזירה הציבורית והפוליטית. פרופסור מרדכי קרמניצר אמר: "קשה לתאר סוג אפקטיבי יותר של סירוב לציות לפקודה, מאשר קריאתם של רבנים כלפי הציבור שרואה בהם את מורו ורבו, המדברים בשמה של תורה והפוסקים פסק שמבחינת האדם הדתי, אין לו אלא לציית לו".
ח"כ רשף חן משינוי פנה ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, וביקש ממנו לבדוק אפשרות להעמיד לדין את הרבנים. אלא, שהיועץ השיב באמצעות עוזרו, עו"ד רז נזרי, כי "מרכז הכובד של המאבק בתופעת הסרבנות נוגעת לנושא פוליטי רגיש שמצוי בלב הויכוח הציבורי ולא המשפטי".
בראיון לערוץ 7, מאוחר יותר, חזר בו הרב אליהו מקריאתו לסירוב פקודה ואמר "צריך להאמין בקב"ה שאוהב את עמו ולא ייתן להתנתקות להתרחש". הוא זה שתבע את הביטוי "היה לא תהיה" ביחס להתנתקות והפיח אמונה בתושבים שלא ארזו את ביתם עד לרגע האחרון, בוטחים בנס משמיים: "מידת החסידות היא לא לארוז את הבתים".
השבוע הראשון להתנתקות הוכיח כי רוב התחזיות השחורות לגבי מלחמת אחים, גל סרבנות המוני והפניית עורף מצד המתנחלים כלפי מדינת ישראל, התבדו.
המציאות בשטח חשפה, למעט הפרובוקציות האלימות בכפר דרום, ציבור כואב, רעשני באופן מוגזם לעיתים, אבל מאד מחויב לכללי המשחק הדמוקרטיים. לא מעט בזכות הנוכחות הממתנת של רבנים כמו הרב מוטי אלון בנצר חזני, הרב דרוקמן בנווה דקלים, והרב רפי פרץ, מי שהקים ועומד בראש המכינה הקדם צבאית בעצמונה, שניצחו
החיבוקים המתוקשרים בין כוחות הביטחון, חלקם חובשי כיפות, לתושבים, עמדו בניגוד גמור לקריאתם של הרבנים המרכזיים בציונות הדתית, הרב מרדכי אליהו, הרב הראשי לשעבר, והרב אברהם שפירא, לסירוב פקודה. רובם המכריע של החיילים הדתיים לקחו חלק, גם אם פאסיבי, במשימות הצבאיות שהוטלו עליהם ולהוציא את אבי ביבר ועוד חייל אחד שסירב במהלך הפינוי, לא נרשמה סרבנות מוצהרת ופומבית מצד החיילים הדתיים.
מול פסק ההלכה של הרבנים הראשיים לשעבר התייצבו הרב שלמה אבינר, הרב יהודה עמיטל והרב אהרון ליכטנשטיין, הרב יובל שרלו, הרב יואל בן נון, הרב וייצמן, הרב דרורי ורבנים נוספים העומדים בראש ישיבות ומנהיגים מאות רבות של תלמידים, שעומדים בעיצומו של השירות הצבאי שלהם. אותם רבנים פרסמו גילוי דעת שבו קראו לתלמידיהם להימנע מסרבנות בשל חשש גובר והולך לפילוג וקרע בעם.
הרב יואל בן נון התייחס לפסיקה של הרב שפירא ואמר: "אם הפסיקה תתממש יקרו שני דברים:
א. צה"ל יודיע לממשלה שהוא לא מסוגל לקיים את הפינוי ומי שיישאר יופקר לגורלו.
ב. צה"ל יתקשה בעתיד לבצע משימות של הגנה על יישובי מחלוקת בשל גלי סרבנות משמאל.
הרב יובל שרלו אף פרסם מאמר עמדה בעיתון "הצופה", בו קבע כי סרבנות היא בגדר פיקוח נפש וסכנת נפשות בדיוק כמו ההתנתקות ואין לשער את היקפה.
אלא שמרכז הכובד האמיתי של הדיון התקיים בתוך בתי המדרש של הישיבות הציוניות, כאשר אלפי תלמידים מצאו את עצמם עומדים מול דילמה ערכית כשהם חסרים את הכלים להכריע בה. בכל אתרי השו"ת פנו תלמידים לרבניהם וביקשו הכרעה חד משמעית. הם זכו לתשובות אמביוולנטיות.
באתר "ישיבה" עונה הרב זלמן מלמד לתלמיד מתלבט: "אנו קובעים שיש איסור תורה לפנות מחנות צה"ל ולהעביר את המקום לרשות גויים...אין זה מוסרי לאכוף על חיילי צה"ל לפעול בניגוד למצפונם. דרישה זו מהם היא פשע מוסרי ואינה חוקית".
הרב משה עמיאל עונה לשואלת האם אין לחשוש מקריסת צה"ל בעקבות הסרבנות: "האם צבא שמקבל פקודה להפנות יהודים מבתיהם לעקור ולהרוס ערכיים בסיסיים יש לו מקום? אינני חושש להתפרקות הצבא, אלא לחיזוקו הערכי"
בתשובה לשאלת תלמיד (שו"ת מוריה) כיצד יש להתייחס לגילוי הדעת של הרבנים, אמר הרב שמואל אליהו, בנו של הרב מרדכי אליהו: "ראיתי את החתימות של הסרבנים שקוראים לא לסרב פקודה, ובאמת רובן המכריע הם אנשים שלא מוכרים לי ובוודאי לא לציבור. הם לא ידועים כרבנים". על הרב שרלו אמר הרב אליהו: "אני לא חושב שיש לו כתפיים להכריע בענייני ציבור כה עמוסים".
במקביל לפרסום גילוי הדעת, שלחו ראשי המכינות הקדם צבאיות מכתב לרמטכ"ל והודיעו לו שהם מתנגדים נחרצות לסירוב פקודה וברוח זו הם מחנכים את תלמידיהם. עם זאת, בתוך בתי המדרש נשמעו קולות אמביוולנטיים ביחס לפקודת הפינוי. ראשי הישיבות אמנם קראו לתלמידיהם שלא לסרב פקודה, אך מצד שני לא הורו להם לבצע אותה. ראשי הישיבות ניסו ללכת בין הטיפות ולתת לתלמידים את מגוון העמדות התורניות, סומכים עליהם שידעו לבחור בעצמם, על-פי צו מצפונם, את הפסק לו יצייתו.
באתר "תקומה" מצוטט הרב רפי פרץ מעצמונה: "הרבנים הגדולים, הרב שפירא והרב אליהו, כבר דיברו על התיאוריה. אני לא מגיע לקרסוליים שלהם. אם הם אמרו אני שותק". הרב איתמר כהן, ראש המכינה בנוקדים: "צריך לבצע את פקודה הנוראה, לבכות ולהתפלל שה' לא יוביל אותנו לכך. האלטרנטיבה היא שהכל יתמוטט. איננו קוראים לסרב פקודה, אך תלמיד שהפקודה עומדת בניגוד לכל עולמו ומוכן לשלם את המחיר, שיעשה זאת".
אחד מראשי ישיבות ההסדר החתומים על גילוי הדעת למאבק בסרבנות, אמר היום ל-NRG-יהדות: "הקבוצה הזאת, של הרבנים המזגזגים, אלה שמצד אחד קראו לא לסרב פקודה ומנגד הורו לתלמידים שלהם להתיישב ולבכות ולומר אינני מסוגל לקיים את הפקודה, היא הקבוצה הבעייתית ביותר. התלמידים שלהם מצויים כעת במשבר אמון עמוק כלפיהם. הרב שפירא היה עקבי בפסיקתו, אנחנו שחתמנו על גילוי הדעת היינו עקביים ואמרנו באופן חד משמעי שאין לסרב פקודה בשום מחיר. אבל הקבוצה המזגזגת גרמה נזק מהותי לתפיסה של התלמידים את רבותיהם".
בסופו של יום, תוצאותיו של הדיון התורני-פוליטי שהתבררו השבוע, מוכיחות נאמנות גבוהה מצד התלמידים למושג "הממלכתיות" ונאמנות גבוהה פחות למי שנחשבו בעבר מנהיגי הציונות-הדתית.
לא נרשמו גילויי סרבנות פומביים, ובמקרים פרטיים פתרה חוכמת המפקד בשטח בעיות אפשריות, באמצעות העברת חיילים לשיבוץ במשימה אחרת. המסקנות מעלות את השאלה באשר למידת ההשפעה והדומיננטיות של הרבנים בעולמם של תלמידיהם.
ד"ר אשר כהן, מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן: "בכל צומת היסטורי משמעותי הרבנים טעו. הם לא הצטרפו לציונות, ובשואה הם אמרו שצריך להישאר באירופה. אין חדש תחת השמש. המסקנה מהתהליך הזה היא שהציונות-הדתית לא זקוקה להנהגת רבנים בתחומים שאינם הלכתיים במובהק. במהותה, הציונות הדתית לא שומעת לרבנים ככל שהשאלות מתרחקות מהלכה יומיומית. 150,000 איש היו בכיכר להפגין ואף אחד מהם לא סרב פקודה. זה קרה בגלל שהדתיים הלאומיים ממלכתיים ובורגניים כמו שהיו תמיד. המיעוט ששומע לרבנים בשאלות של השקפה, לא מייצג את הציונות-הדתית. מי שמכתיר את הרב שפירא ואת הרב אליהו בתור מנהיגים, לא מבין כלום בציונות-דתית. החיילים הדתיים שירדו לגוש, שלא שומעים להם בשאלות של הלכות שבת, אין סיבה שיקבלו מהם פסיקה פוליטית. לא יהיה שבר בציונות הדתית, מכיוון שהמציאות יותר חזקה מכל פסק הלכה. בפועל, הדתיים הלאומיים יותר ממלכתיים מאשר צייתנים".
נא להמתין לטעינת התגובות
