קהילת האוהלים
מפוני הרצועה מעונינים לשמור על חיי הקהילה המוכרים להם. לשם כך הקימו כמה ערי אוהלים
חדר מצב- סיקור ההתנתקות בNRG מעריב
במרכז תל-אביב, ליד רכבת צפון, התמקמו 12 משפחות מהיישוב נצר-חזני. שלשום בלילה הן הגיעו לגן הסמוך לרכבת, ובתוך פחות משעה פתחו את האוהלים הקטנים שהביאו עמן. אתמול כבר התעוררו בני המשפחות לבוקר מלא בשאלות. "אין לנו מושג לאן נלך ומה יהיה איתנו. בינתיים אנחנו גרים באוהל," אמר מישהו בעצב, "הנחמה היחידה שלנו היא שכולנו כאן יחד, תומכים אחד בשני, ושנשארנו מחוברים. אף אחד לא יצליח להפריד בינינו."
לצד המאהל ניצב לו אוהל מחאה גדול שפועל כבר שלושה חודשים. ענת מלר ודיקלה קופטץ שהגיעו עם משפחותיהן מספרות שהן מרגישות שהמדינה זרקה אותן. "אין לנו בית ואין פתרון. זה לא עניין של מחאה, פשוט אין לנו ברירה."
ב"עיר האמונה" שמוקמת בפארק נועם שליד נתיבות, נמצאות מספר משפחות שפונו מעצמונה. בעוד יומיים מקווים להניח שם תשתיות למגורי מאות משפחות נוספות. זאב חבר (זמביש), מזכ"ל תנועת ההתיישבות של מועצת יש"ע ומי שהקים בחייו עשרות התנחלויות מונה כקמב"ץ. על-פי הוראותיו נכנסים ויוצאים הסמיטריילרים שהביאו עמם עשרות קרוואנים מגוש קטיף.
"ראש העיר" החדשה, זבולון כלפא, הגיע עם המשפחות מעצמונה ואמר כי מתנדבים מהאזור מגיעים אליהם ומסייעים בכל הדרוש.
בעיר האוהלים שליד צומת יד-מרדכי יושבים בעיקר אנשי אלי-סיני. "אנחנו חיים באוהלים ולא בבתי מלון, אבל אנחנו יחידה מחוברת וקשה להפריד בינינו," אומר המפונה יצחק לוי.
עדכון אחרון : 24/8/2005 9:12
נא להמתין לטעינת התגובות
