קטיף דוקומנטרי
סרטה של מירה לשם, "קטיף", העוקב אחרי בנות משפחת הנדל בשנה שלפני ביצוע תכנית ההתנתקות, ישודר הערב בערוץ "יס דוקו". ירעם אטיה ממליץ ומסביר למה לא ממש משנה שהסרט מגיע לסלון שלכם רק אחרי חורבן הגוש
ואכן, הסרט משכיל שלא ליפול לקלישאות נבובות על היחס בין ערבים למתנחלים, לוויכוחים עקרים בין ימין לשמאל, ולסיסמאות בגרוש אודות היחס לארץ ולמדינה, ומצליח לרגש, לרתק, לסחוף ולנגוע. "קטיף" אף מצליח לשתף את הצופה הממוצע, ואף את השמאלני הרדיקלי - כך רוצה אני להאמין - בתחושות הבלבול, ההדחקה, ומנגד האמונה העזה, אשר ליוו, מלווים וילוו את אנשי גוש קטיף, דרך עיניהם של בני משפחת הנדל.
"קטיף" מלווה, החל מספטמבר 2004, את רחל, טל ונורית הנדל – אשתו ובנותיו של ח"כ צבי הנדל מהאיחוד הלאומי, עוד בזמן שהתגוררו בישוב גני-טל שבגוש קטיף. הסרט עוקב אחר הטראומה ההולכת ומתהווה בחייהן בשל עננת ההינתקות המרחפת מעל ראשיהן, ומלווה אותן בהפגנות ובעצרות התפילה הרבות שקוימו למען ביטול רוע הגזרה, כמו אחר התנהלותם היום-יומית בשגרה המחייבת, בהדחקה המתבקשת, באמונה שבלב ובלחלוחית שבעין.
זה מה שנשאר - גני-טל לאחר הפינוי. צילום: רויטרס רויטרס
כל מה שבחרו לא להראות לנו
באיחור קל משהו, כאילו היה "קטיף" סוג של עלה תאנה, מוקרן סוף סוף על מרקע הטלוויזיה סרט המראה והמציג את כל מה שבחרו שלא להראות לנו בערוצי החדשות ובתכניות השונות בימי טרום ההתנתקות.
ציונות וחלוציות של אנשים אמיתיים אשר צוחקים מבדיחה טובה וכואבים כשקוברים את מתיהם; אנשים חדורי אמונה אמיתית וכנה, גם כשמדי יום חולפים מעליהם אין סוף פצמ"רים המדירים שינה מעיניהם; אנשים שעל מקררי ביתם תלויים פתקי "רשימת קניות" האחוזים במגנט; מראות של גינות, מדשאות ושדות אשר כאילו צולמו באתר תיירות בחו"ל; מראות של חממות שבהן עובדים בשיתוף פעולה ערבים ויהודים כשה"בוס" היהודי מכבד את זכותם להתפלל ואף דואג שלא יחלוף חלילה
זמן התפילה; מראות של פרחים מקסימים ויבול טרי הנמצאים במצב לוט בערפל של אי ודאות כלכלית; "שוטים" של חוף ים נקי ממזרקים, וכן, גם "שוטים" של דקלים תמירים ונאים העומדים זקופי גב אל מול הסופה המתקרבת.
אינני תמים. גם אם הסרט היה משודר לפני ההתנתקות, הוא לא היה משנה במאום את המהלך, אפילו אם היה משודר בערוץ 2 מייד אחרי המהדורה המרכזית. ולא מפני ש"קטיף" אינו עוצמתי דיו, אלא מפני שלמרבה הצער, גם אם לא הייתם בוחרים לזפזפ לערוץ אחר בשעת הקרנת הסרט ולתת לו צ'אנס, כנראה שכל שהייתם עושים עם עליית כותרות הסיום הוא לצקצק בלשונכם, להניד בראשכם, ולהמשיך לשכנע את עצמכם כי לא ניתן לעשות דבר שישנה את המצב.
קטיף, YES דוקו, הערב (שני), 22:00
עדכון אחרון : 29/8/2005 12:32
נא להמתין לטעינת התגובות
