הכנסת אישרה השינוי בהסכם השלום עם מצרים
מליאת הכנסת הצטרפה לממשלה ואישרה את ההסכם לפריסת 750 שוטרים מצריים בפילדלפי. 53 ח"כים תמכו ו-28 התנגדו. אבל הדרמה האמיתי התרחשה במהלך העימות שהתפתח בין יו"ר העבודה, ח"כ שמעון פרס, לשר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו. נתניהו תקף: "זו רוח גבית לטרור"; פרס השיב: "אל תבהיל את העם"
בין התומכים בהסכם היה גם יו"ר הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, שהחליט להצביע בעד לאחר ששמע הסברים מפורטים מפי ראש המטה מדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, עמוס גלעד. יו"ר שינוי, יוסף (טומי) לפיד, הוביל את סיעתו לתמוך בהסכם לאחר שהמצרים הסכימו להוסיף סעיף האוסר עליהם לספק או להעביר בגלוי נשק לפלשתינים, ולא רק למנוע הברחות.
כמו כן תמכו בהסכם חלק מחברי הסיעות הערביות, ח"כ אברהם רביץ מדגל התורה וח"כ מיכאל נודלמן מהאיחוד הלאומי. גוש המתנגדים היה מורכב מסיעות הימין, "מורדי" הליכוד בראשות נתניהו ועוזי לנדאו וכן ח"כ יוסף פריצקי.
שר הביטחון שייצג את הממשלה בדיון, טען בנאומו בכנסת כי ההסכם "אינו מהווה איום צבאי על ישראל והוא מניח נדבך חשוב בשיתוף הפעולה הביטחוני עם מצרים". לדבריו, לאחר שהכנסת תאשר את ההסכם יחתמו נציגי צה"ל והצבא המצרי על ההסכם ואז תחל מצרים בפריסת הכוח לאורך גזרה של 13 ק"מ בציר פילדלפי, שמפריד בין מצרים לרצועת עזה מחוף הים ועד כרם שלום.
מופז הדגיש כי מצרים קיבלה על עצמה אחריות כוללת להילחם בטרור ובהברחות נשק ואמצעי לחימה, כולל הברחות בדרך הים. לדבריו, המצרים גם ימנעו פעילות פלילית מכיוון מצרים וימנעו
שר הביטחון ציין כי ההסכם אוסר על המצרים להכניס טנקים וכלי לחימה כבדים אחרים לאזור סיני. הוא הוסיף כי מצרים לא תוכל גם לבנות מפקדות צבאיות, מחסנים לאמצעי לחימה, בונקרים ומחפורות באזור. "מה שלא הוסכם עליו מפורשות יהיה אסור בתכלית", הדגיש מופז.
בתום הדיון שב שר הביטחון אל הדוכן ופנה אל ליבם של הח"כים. "אני שואל אתכם בהנחה שלכל אחד מאיתנו יש בן שמשרת בצה"ל. האם בנסיבות האלה הוא מוכן שבנו ימשיך ויימצא בציר פילדלפי, כאשר יש אלטרנטיבה אחרת, טובה יותר, שאינה מסכת את חיי חיילים?".
מיד אחריו עלה לדוכן הנאומים יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יובל שטייניץ (ליכוד). שטייניץ, שנחשב לגדול המתנגדים נגד ההסכם, תקף בחריפות את ההסדר וקרא לח"כים: "ממשלת ישראל מבקשת שנאשר במו ידינו את החזרת הצבא המצרי לגבולנו הדרומי, ממנו נעדרו מאז סיומה של מלחמת ששת הימים ועד היום. אל תתנו ידכם לכך".
בפנייה נרגשת לחברי הכנסת אמר שטייניץ: "מאז הוכנס סוס העץ לטרויה העתיקה לפני 3,800 שנה, לא היה כדבר הזה שמדינה שפויה מקרבת במו ידה צבא גדול חזק ומאיים לגבולה".
אבל הדיון הגיע לשיאו כאשר שר האוצר לשעבר, ח"כ בנימין נתניהו, עלה לדוכן הנואמים. נתניהו תקף בחריפות את ההסכם וניצל את הבמה כדי להמשיך במתקפה על ראש הממשלה. "היציאה מרצועת עזה לרבות פינוי ציר פילדלפי היא קידוש הנסיגה לקווי 67 עד הגרגר האחרון", אמר נתניהו. "שרון מקדש נסיגה מוחלטת. אין פלא שיציאה כזו, המלווה בעקירה, ובגירוש של יהודים נותנת רוח גבית לטרור".
לאחר מכן עלה לנאום יו"ר העבודה, ח"כ שמעון פרס, שלא נותר חייב והשיב לנתניהו באותו המטבע. "תפסיק עם הדברים חסרי השחר האלו", קרא. "אמרת שאתה טוב ליהודים. קנית סיסמא זולה, מבישה. אמרת כבר שאני חילקתי את ירושלים. תפסיק להבהיל, להפחיד, לאיים - העם לא מאמין לך. אתה צריך להיות אסיר תודה לשר הביטחון על ההסכם הזה, הרי עוד מעט אתה תאמץ אותו וגם תספר לנו שאתה יזמת".
פרס הוסיף: "אתה יכול לשנות את העבר. אבל לנו קשה לשכוח את זה. אנחנו זוכרים שנפגשת עם ערפאת ואתה צריך להגיד תודה לערפאת, כי הוא זה שסידר את השקט בעזה ב-1996. ביבי יותר נתן מאשר לקח. נתת ולא קיבלת".

ביום ראשון אישרה הממשלה את פריסתם של 750 השוטרים המצרים בציר פילדלפי. 18 שרים תמכו בהצעה ורק השרים לימור לבנת וצחי הנגבי התנגדו לה בטענה שההסכם פוגע בפירוז סיני.
לפני ההצבעה בכנסת הניח יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יובל שטייניץ, מכתב על שולחנותיהם של חברי הכנסת, ובו מתח ביקורת חריפה ביותר על תהליך קבלת ההחלטות בעניין ציר פילדלפי. שטייניץ השווה את המהלכים לפרשת טננבוים.
במכתב של שטייניץ נאמר כי הממשלה הסתפקה בדיון של 38 דקות בלבד לפני שהכריעה בעד הכנסת הצבא המצרי לגבול. "הזמן שהוקצה באותה ישיבה לדיון בטיפול בבתי הכנסת בגוש קטיף היה בערך פי ארבעה מהזמן שהוקצב בממשלה לדיון על השינויים בהסכם השלום עם מצרים", כתב שטייניץ.
לדברי שטייניץ, ראש הממשלה דאג "לחסוך" מהשרים את הבלבול שהיה נגרם להם כתוצאה מהקשבה למגוון הדעות הקיים בנושא בתוך מערכת הביטחון. הוא הוסיף כי במערכת התנגדו להצבת כוחות צבא מצריים לאורך ציר פילדלפי, אך הם חוששים להביע את עמדתם. "תהליך קבלת ההחלטות בנושא הוויתור החלקי על פירוז סיני מעורר שאלות ותהיות על הדרך שבה מתקבלות בישראל הכרעות בנושאי ביטחון לאומי", סיכם.