תם עידן עזה
בן כספית מבטיח דבר אחד: זו לא תהיה ההתנתקות האחרונה
בשעות הלילה עשו לוחמי אוגדת עזה את דרכם בחזרה הביתה. ההתנתקות זה כאן ועכשיו. שגיאה היסטורית מהדהדת, יהירה ורוויית דם מסתיימת באיחור של 38 שנה. אין זמן טוב יותר להשתמש ב"מוטב מאוחר, מאשר אף פעם."
שנה ותשעה חודשים חלפו מאז אמר אריאל שרון בפומבי, בפעם הראשונה, את המילה "התנתקות" (נאום הרצליה, 17 בדצמבר ,(2003 ועד השלמת הביצוע. כמעט שנתיים של היריון מסוכן, טראומתי, מתוח, קורע, רצוף עוויתות וייסורים, שהגיעו לשיאם בלידה טבעית מהירה וחלקה, קלה להפתיע. ישראל מתגלצ'ת אל מחוץ לעזה בתחושת הקלה, נולדת מחדש, מביטה אחורה בזעם, טורקת את השער ומשחררת אנחת רווחה.
מרגע שלמד על התוכנית, נשבע צה"ל שטראומת לבנון לא תחזור על עצמה. לא תהיה מנוסה, לא תהיה יציאה חפוזה תחת אש. הצבא ייצא זקוף, בראש מורם, בגלוי ולאור היום. צריך לקוות שכך יהיה גם היום. הפלשתינים נותרו במעבה היער, בלב המאפליה האנרכית שלהם.
הטקס הישראלי, כמו המהלך כולו, התקיים במעמד צד אחד. הפלשתינים, נוכחים-נפקדים, ריחפו מעליו ברוחם. תיכף ירחפו מעל ההריסות, ירקדו על מה שנותר מהגגות, יחללו את בתי הכנסת, יחלקו שלל ויתקוטטו על אוצרות. אלא שהפעם, בניגוד לתמיד, ישראל מפסיקה להתחשב ב"מה יגידו הערבים," או "מה יעשו," ומתרכזת בה, בעצמה, במה שטוב לה.
מהיום בבוקר, עזה - יוק. מיליון ורבע פלשתינים נותרים בה לגורלם. כן פילדלפי, לא פילדלפי, זה כבר לא מעניין. ישראל מתבגרת בצער, מבינה שלא תוכל לשלוט, לנצח, בתכולת מחסני הנשק של שכניה.
בתוך קצת יותר מחמש שנים השלימה ישראל את קביעתם הסופית של שני גבולותיה: הצפוני, לאורך הלבנון, והדרומי, לאורך הרצועה. שני המהלכים בוצעו חד צדדית, אך בהסכמה בינלאומית ובאישור האו"ם. קווי הגבול החדשים מוכרים בכל העולם.
מה שאמור להפוך את הקו החדש של עזה ליעיל הוא מה שהופך את ה"קו הכחול" של לבנון לכזה: הלגיטימציה הבינלאומית הגורפת, ההכרה הגלובלית, המטרייה האווירית של אומות העולם. הידיעה שמעכשיו, בהיעדר כיבוש, ישוחקו וייאכפו כאן הכללים הנהוגים בעולם הנאור.
אתמול בערב, כשעם ישראל ראה בטלויזיה את היציאה מעזה, בילה אריאל שרון עם ראשי סניפים בליכוד. סוג של צדק פואטי. שרון הוכיח שוב שכשמדובר במהלך מהסוג הזה, רק הוא יכול. כמו בפינוי ימית, כמו בוויי פלנטיישן, כמו בהעברת חברון, כמו בהענקת נמל ימי לפלשתינים, כמו בהענקת 50 מ"ק מים בשנה לירדנים.
אפשר להגיד כבר עכשיו, בכנות, שזו לא תהיה ההתנתקות האחרונה. כמו שניסח את זה שלשום אחד ממקורבי שרון: את המנגינה הזו אי אפשר יהיה להפסיק. נותר רק קו גבול
צריך היה לשמוע במוצאי שבת את השר צחי הנגבי (צחי הנגבי(!!! ב"פגוש את העיתונות" אומר שהוא לא פוסל על הסף אפשרות למהלך חד צדדי נוסף, כדי להבין שנפל דבר בישראל. תם חלום ארץ ישראל השלמה, נקבר קבורת חמור, מת מוות חטוף, כמעט ללא יסורים. ראש הממשלה הבא, יהיה מי שיהיה ")גם ביבי,(" ימשיך במהלך. הגיע הזמן לשרטט גבול למדינה הזו, למתוח לאורכו גדר, לקבוע בה שער ברזל ולהתכנס בבית פנימה.
ההתנתקות לימדה את עם ישראל הרבה על עצמו. על המורכבות שלו. הדתיים-לאומיים הפגינו את עוצמתם, אך הרכינו ראש מול המדינה. למדנו איש על אחיו, דמענו איש על כתפי אחיו, נשארנו עם אחד. מועצת יש"ע, מהיום בבוקר, הופכת למועצת י"ש. גם הי"ש הזה יכורסם בעתיד. אסור לשכוח שהוא נוצר י"ש מאין. עם ישראל מאוחד היום יותר מבכל פרק אחר בהסטוריה המודרנית שלו סביב קווי המתאר להסכמה לאומית מדינית כוללת. כל מה שנותר עכשיו, הוא לתרגם אותה לשטח.
