שנאה בוערת
כאשר ברשות לא יכלו לגזור קופון על שמירת בתי הכנסת, המשימה הפכה לבלתי אפשרית
הכתובת אמנם היתה על הקיר, אבל למרות הכל ישראל לא צריכה להצטער על החלטתה מאתמול להשאיר את בתי הכנסת כמו שהם. קשות ככל שיהיו, התמונות שישוחררו במהלך היום לא משתוות לתמונה של פיצוץ ישראלי יזום של בית כנסת.
אבל ההמון הפלשתיני המשולהב לא פעל בחלל ריק. פוסק הדור החדש, אבו-מאזן, קבע הלילה כי "מדובר במבנים ריקים שאמנם שימשו בעבר כבתי כנסת, אולם הוצאו מהם כל הסממנים הדתיים. לכן הם אינם מוגדרים יותר כמקומות קדושים". מי צריך רבנים כשיש לנו שכנים טובים שעושים את העבודה.
תגובתם הראשונית של הפלשתינים להחלטת הממשלה הכינה את הקרקע להוצאת מכלי הדלק מהמחסנים. ברשות הזדעקו נגד הכוונה הישראלית להפיל להם את האחריות על שמירת המקומות הקדושים.
על הקזינו ביריחו, על אלפי הישראלים שפקדו אותו כל ערב, ידעו "אדוני הממון" להגן. אבל כשלמשימה לא נלווה בקשיש נדיב, כנראה שהם לא מסוגלים לעשות את העבודה. מה כבר אפשר לצפות מהאספסוף, כאשר המנהיגות מסרבת ליטול את האחריות.
עכשיו, כשאחרון החיילים עזב את הרצועה, אפשר לסכם: התוצאה היתה ידועה מראש. גם מצדדי ההחלטה הבינו עמוק בלבם כי הסיכוי שהמבנים הקדושים ימשיכו לעמוד על הוא קלוש ביותר.
כעת הזמן לשאול את השאלות הקשות, שבינתיים לא זכו לתשובות הולמות. מדוע ישראל המתינה עם הפנייה לגורמים הבינלאומיים עד הרגע האחרון? מדוע לא נעשתה עבודת מטה ראויה שמטרתה לשמר את המקומות הקדושים? את התשובות לשאלות האלו כנראה שלא נזכה לקבל.
עדכון אחרון : 12/9/2005 8:34
נא להמתין לטעינת התגובות
