הזירה הלשונית: בלע את הלשון
הוא האכיל בכפית ונשאר בפה פתוח, הכניס רגל ונכנס לבוץ, הרים ידיים ויצא בידיים ריקות, ושככה יהיה לו טוב, הוא לא ידע שזה גם לדינו
ביטויים רבים בעברית הם, כידוע, תרגום של ביטויים משפות שונות, בדרך כלל כאלה שהעולים לציון דיברו ושמעו בילדותם. בתחום זה מובילות היידיש (לביטויים ותיקים) והאנגלית (לביטויים חדשים), אבל מסתבר שגם כאן יש ללדינו מעמד שלא זכה להערכה ראויה. חשוב לציין שלא מעט ביטויים שמקורם בלדינו קיימים במקביל בשפות אחרות, כולל ביידיש, עדות לכך שלשפה אין גבולות. ולהלן רשימה חלקית.
אין בעד מה. הביטוי המקביל בלדינו: פוֹר נָאדָה (גם: "דה נאדה"). גם ביידיש ביטוי דומה.
אכל אותה. מקורו של הביטוי הנפוץ הזה במשמעות "נפגע, איתרע מזלו" הוא בערבית (אֵכַּלָהָא) וגם בלדינו: לָה קוֹמִיו. משה העליון מסביר שזהו חלק מביטוי שלם שמשמעותו "אכל את איבר המין", כלומר , עשו בו מעשה סדום. איבר המין הגברי בלדינו (לה פאטה) נתפש כמילה בלשון נקבה.
אכל אותו חי. בלדינו: קוֹמֵירסֵילו אַה אוּנוֹ בִיבו; יש גם אנגלית: Eat him alive.
אכל מן היד של מישהו. ביטוי שהתיישן שמשמעותו להתפרנס או ללמוד ממישהו, וגם הוא קיים בלדינו: מִי קוֹמֵי דֵי לָה מָאנו; ובאנגלית: Have someone eating out of your hand.
בְּטובות. כלומר, באופן ידידותי, בהסכמה, ישירות מלדינו: קוֹן בּוֹאֵיָנאס.
בָּלַע. כלומר, הסכים לדבר מה בלית ברירה: נו סֵי מֵי אֶינְגְלוּטֵי.
בלע את הלשון. לדינו: אֶינְגְלוּטִיְרְסִי לָה אֶילוּאֶינְגָה.
דג שמן. לדינו: אָפֶ'יָראר פבֶיׁשֵי גֹודְרוֹ (הצליח לדוג דג שמן).
האכיל בכפית. הסביר בפרטים רבים מדי, מצוי כבר בלדינו: דָאר אָה קוֹמֶיר קוֹן קוּצָ'ארָה.
הוציא למישהו את הנשמה. קִיָטאר אָה אוּנוֹ לָה נְשָמָה, וגם ביידיש.
הכניס רגל. עשה מהלך השתלבות ראשוני בארגון. לדינו: מֶיטֵיר פִּיֶה אֶין, גם ביידיש.
הרים את הראש. התעודד, התחצף: אָלֵיבָ'אנְטָאר קָאבֵ'יסָה.
הרים ידיים. ויתר על מאבק, נכנע. לדינו: אָלֵיבָ'אנְטָאר לָאס מָאנוֹס; ביטוי קרוב באנגלית: Throw up his hand.
חמור נשאר חמור. לדינו: אַזְנוֹ נָאסְיוֹ, אַזְנוֹ קֶידוֹ; חמור נולד, חמור נשאר. הביטוי קיים גם בגרמנית.
יצא בידיים ריקות. סָאלִיר קוֹן מָאנוֹס בָ'אזוּאָס.
לא בן אדם. במשמעות אדם רע ושפל: נוֹ אֵיס בֵּן אָדָם.
לא כל יום פורים. "קָאדָה דִיאָנוֹ אָס פּורִים". ביידיש: "איין מאל פורים איין יאר" (פורים בא רק פעם בשנה).
מהפה שלו לאלוהים. ביטוי נפוץ בכמה שפות, כמו יידיש וגרמנית, בדרך כלל במהדורה מורחבת: "מהפה שלו לאוזן של אלוהים". בלדינו אומרים: דֶה לָה בּוקָה טוּיָה, אָה לָאס אורֶיזָ'אס דֶיל דִיו.
מרח. שיחד: בלדינו במשמעות זו אומרים אוֹנְטָאר, ובאנגלית: Grease, קיצור של הביטוי העתיק Grease his palm. מקור הביטוי ככל הנראה בתקופות שבהן שיחדו אנשי שררה באמצעות שמן שנמשח על כף היד, שהיה יקר המציאות.
נכנס לבוץ. הסתבך: קָאֶייר אַל לוֹדוֹ (נפל לבוץ). יש מקבילה ביידיש.
נפל לידיים טובות (או רעות). קָאֶייר אִין בּואֶינָאס (נִיגְרָאס) מָאנוֹס.
נשאר בפה פתוח. נדהם: קֶדָ אר קוֹן לָה בּוֹקָה אַבְ'יֶרְטָה.
נשמה שלי! מִי אַלְמָה! (יש גם בערבית: יא רוחי!).
נתנו לו אצבע, רצה את כל היד. ביטוי רב לשוני. קיים ביידיש וגם בערבית של יהודי עיראק: טְעָאנוּ צְבָאעַה אַכַּל כִּל אִלאִיד. בלדינו אומרים: לֶי דָאס אֶיל דֶידוֹ, קְיֶרֶ ה
עזוב אותו! במשמעות אל תתייחס אליו, מי הוא בכלל: דֵישָאלוֹ.
עזוב שטויות! דֶישָה שָאקָאס.
עיניים שלי. עוד מתנה מלדינו: אוֹז'וֹס דֶה מִי קָארָה, וגם מִי אוֹז'וֹס.
עשה סלט. בילבל את היוצרות: לדינו: אָזֶיר טוֹדוֹ סָאלָאטָה. מכאן השימוש ב"סלט" במשמעות עניין מבולבל וחסר סדר.
פרצוף תשעה באב. ישר מלדינו: קָארָה דֶי תשעה באב.
פתח שולחן. אַב'רִיר מֵיזָה.
קם על צד שמאל. סֵי אָלֵיבָ'אנטוֹ אַה לַה סִידֶרָה. יש מקבילה ביידיש.
קפץ. במשמעות ביקר מישהו: סָאלְטָאר.
קפץ משמחה. סָאלְטָאר דִי לה אָלֶיגְריאָה.
רצה לקבור את עצמו. קיים ביידיש ובאנגלית. בלדינו: קִיז'וֹ אֶינְטֶירְארְסִי בִּיב'וֹ (רצה לקבור את עצמו חיים).
שבר מישהו. ייאש אותו, חיסל כל תקווה: רוֹמְפֶּ יר אָה אוּנוֹ.
שככה יהיה לי טוב. בלדינו: אַסִי טֶינְגָה בּוּאֶינו. יש גם ביידיש.
שם רגל. הכשיל: מוכר ביידיש וגרמנית, וגם בלדינו: מֵיטֵיר אֵיל פְּיֶה.
תהיה לי בריא. סָאלוּדוֹזוֹ קֶי מֶי'יסְטֶיס.
ולסיום: הרעיון ששנת תרפפ"ו אינה אלא תשס"ו הובא לראשונה במאמרה של פרופ' אורה שורצולד על הופעות הלדינו בעברית בכתב העת "פעמים" בשנת 93'.
החתן של רותי
תגובות מעשירות הגיעו בעקבות "אל תקרא לי שחור" (הזירה הלשונית 23.9). מאיר שפירא מביא כראיה לכך שהיחס לכושים לא היה גזעני את השיר הנושן "פעם הייתי, פעם הייתי, בתימן, שם ראיתי שם ראיתי כושי קטן, והוא יהיה לרותי חתן! ". לעומתו מציין רמי כי השיר "כושי כלב קט", אשר הושר על ידי יפה ירקוני, לא אושר להשמעה במשך שנים בתחנות הרדיו בארץ.
על הביטוי Nigger, שצוין במדור כי הוא מונח גזעני בוטה, אך נהוג בין השחורים לבין עצמם, כותב הגולש קונפורטי: "המילה ניגר כל כך אסורה לשימוש בארצות הברית, שאפילו אסור להזכירה בשמה המפורש ומתיחסים אליה כ-N word, יענו המילה המתחילה באות נו"ן". גלעד צוקרמן מספר על דייוויד הווארד, עוזרו של ראש עיריית וושינגטון שהשתמש במילה Niggardly שפירושה קמצן, ואינה קשורה כלל ל-Nigger, אבל נאלץ להתפטר מתפקידו.
הכלה של משה
נעמי דינור מדרום אפריקה אינה סבורה שהמקרא היה גזעני כלפי כושים: "חשוב לא לשכוח את המילים בנות האלמוות משיר השירים' שחורה אני ונאוה בנות ירושלים'". ראיה נוספת שמביאה נעמי: "כושי אינו גנאי, ש'הלוא כבני כושיים אתם לי בני ישראל'! ( עמוס ט' 7) ". הגולש אבי חולק על נעמי: "הכוונה בדברי עמוס אינה שבני ישראל מועדפים כי השחור עדיף, אלא שבני ישראל אינם בדיוק הלהיט התורן בקרב העמים, ולמרות עובדה זו אלוהים בוחר בהם". הגולש דורון הולך עם נעמי: "לפני הציטוט של הפרשנות המגוחכת לחלוטין של רש"י ל'כושית', יש טעם לספר מה היתה תגובת ה' בתנ"ך לגזענות של מרים, שהתלוננה על שמשה לקח אישה כושית: אלוהים היכה את מרים בצרעת לבנה כשלג, והותיר אותה שבוע מחוץ למחנה, כדי שיהיה לה זמן לחשוב על צבע העור הכושי וצבע העור הלבן, המצורע במקרה שלה".
הזיגזג של אגאתה
אלישע פרוינד כותב וגם מצרף צילומים: "ב-39' כתבה אגאתה כריסטי ספר בשם "Ten little niggers" על פי שיר ילדים אמריקני בשם זה. בעברית, הספר תורגם ל"עשרה כושים קטנים". בעקבות מחאות אנטי-גזעניות שונה שם הספר ל-"Ten little indians". ב שנות השישים גם שם זה לא עלה בקנה אחד עם ההתעוררות האתנית, ובעקבות זה שונה שוב השם, הפעם ל-"And then there was none", שהיא השורה האחרונה בשיר הילדים הנ"ל".
יואב קרן מביא קטעים מתוך הספר "נדי נוסע לארץ הצעצועים"(64') בתרגום יפה קרינקין:"'הבט, אנחנו עוברים עכשיו דרך עיר הכושים גוליבוג', אמר אוזניון.'אתה רואה? הנה בני הכושונים מסתובבים בכל מקום'. ובאמת היו שם המונים של כושונים".
סוסי שי כותב: "בלדינו של אלו שמדברים בטורקיה,'נגרוס' פירושו גם שחורים וגם אנשים רעים". וראה בעמודים אלה את הגרסה בלדינו לביטוי "נפל לידיים רעות".
ruvik@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
