הזירה הלשונית: מכבסת מילים
איך זה יכול להיות שאדם משכמו ומעלה שנסע לירח דבש הלך שולל וקנה חתול בשק? הכינו את הממחטות. שאלות ותשובות חלק א'
יש ויש קשר. מקור המילה מוחטה בערבית: מח' אט או מח'אטה פירושן הפרשת האף, והפועל מח' ט בערבית פירושו למשוך באף. הפועל העברי מח"ט מופיע בתלמוד במשמעות ניקוי הפתילה, וכך יצר אליעזר בן-יהודה, שהגה כידוע חיבה רבה לערבית, את "ממחטה", וכן השתרש גם "מחט את אפו". בן יהודה הציג אותה לראשונה עם המילה "מגבת" בשנת 1893.
איתי מקייפטאון: מה פירוש "עֶד" בביטוי "לעולם וָעֶד"?
עַד פירושו נצח, והצורה המיוחדת שלו בסגול בצירוף "לעולם וָעֶד" (מופיעה בספר "תהילים" ) היא בידול מן הקמץ שבוי"ו החיבור. אין קשר בינה לבין עֶד במשמעות Witness. " עֶד" היא גם מילת יחס, ורבים קושרים את שתי ההוראות לפועל מקובל בשפות השמיות "עדה" שפירושו "עבר". הפועל מופיע פעם אחת במקרא בספר איוב: "לא הדריכוהו בני שחץ, לא עדה עליו שחל" (כ"ח, 8).
נחשון שואל: יש לי בעיה בהבנת המושג "אדם משכמו ומעלה". האם משכמו ומטה הוא אינו אדם?
הביטוי מופיע פעמיים בספר שמואל א' ומתייחס לשאול. משמעותו שם פשוטה: אדם הגבוה מאחרים, כלומר, שחלק הגוף שמעל שכמו מתנשא מעבר לגובהו של אדם רגיל. בעברית החדשה קיבל הביטוי משמעות מטאפורית: אדם בעל תכונות מיוחדות.
יזהר כץ: מה מקור הביטוי "הלך שולל" ? מהו "שולל", ואיך הולכים אליו?
המילה שולל מופיעה שלוש פעמים במקרא, כולן בצירוף להופעות השורש הל"ך. פירושה על פי מתרגמי המקרא והפרשנים "יחף", ובהרחבה , חסר כל, מי שנושל ממעמדו, ויש ככל הנראה קשר גזירה בין השורשים של"ל ונש"ל. "אלכה שולל ועירום" בספר מיכה: יגרמו לי לרדת מנכסי. אבן עזרא כותב: "שולל: כמו אדם ששללו בגדיו ונשאר עירום". בספר איוב נכתב "הוליך שולל" ביחס ליועצים ולכוהנים, והכוונה דומה: הוריד את היועץ או את הכוהן ממעמדו הרם. "הלך שולל" הוא פיתוח הרעיון בעברית החדשה.
אילן שפנוב שואל: מהיכן בא הביטוי מכבסת מילים?
הביטוי קיים גם באנגלית: language laundering. הרעיון מאחורי הביטוי מצוי במאמרו של ג'ורג' אורוול משנת 46': " פוליטיקה והשפה האנגלית", אך שם הביטוי בנוסח זה אינו מופיע. הוא מתאים דווקא לביטוי העברי "לשון נקייה".
אילת שואלת: מה מקור הביטוי "חתול בשק"?
הביטוי "קנה חתול בשק" מוכר ביידיש, בגרמנית ובצרפתית. מקורו בהווי השווקים במאות קודמות, שבהם נהגו נוכלים למכור חזירונים בתוך שק, שהתברר שאינם אלא חתולים. בסיפורי טיל אולנשפיגל מסופר על טיל שמכר לפרוונים חתול תפור בעור ארנב לסעודתם, ברגע האחרון קפץ החתול מעור הארנב והחל ליילל.
אבי כהן שואל: מה מקור הביטוי "ירח דבש"?
הביטוי מוכר באנגלית ובצרפתית ומופיע בכתבים באנגלית כבר במאה ה-16. על פי עזבונו של אברהם שטאל ייתכן שמקורו בפתגם ערבי: הירח הראשון לנישואים הוא של דבש, והבאים מרים כצמח האַלוַי (שהוא מר). גרסה זו יכולה להסביר גם מדוע משתמשים בביטוי האנגלי ב-Moon ולא ב-Month.
שחר רובינשטיין שואל: בעבודתי יש מכשיר ניווט צבאי שבספר ההפעלה שלו כתוב שהוא מבצע "הצפנה", כשהכוונה היא לכיול המכשיר לצפון. אני בדעה שהצפנה היא מילה השמורה ל"צופן" ולדעתי יש לומר "צפנון".
לפועל הצפין ומכאן לשם הפעולה הצפנה שתי משמעויות: קידוד, הסתרה (מלשון צופן) והליכה לכיוון צפון. הוראת "הצפנה" על פי כל המילונים היא קביעת צופן. "הצפנה" במשמעות כיול לצפון היא יוזמה לשונית מקומית, שבהיעדר מילה אחרת אין לפסול אותה. "צפנון" הוא רעיון מעניין אך ככל הידוע למדור אינו חידוש רשמי.
חנה בירו שואלת: מהו שורש הפועל ל"התלהם" ומהיכן צץ?
מקור המילה בהופעה בודדת במקרא: "דברי נרגן כמתלהמים" (משלי, י"ח, 8), והדעות על משמעותו חלוקות. יש סבורים שזה שיכול של השורש הל"ם, במשמעות הדומה למשמעותו היום, ויש סבורים שמשמעותו "בלע" על פי השורש הערבי לח"ם, בלע בגרגרנות, רמז לנרגן הבולע את מילותיו.
גילה וכמן שואלת: מה מקור הפועל "אלחוש" המקובל ברפואה, והאם הוא קשור למנהג הקדמון ללחוש על המכה?
הדמיון מקרי. אילחש הוא פועל בעברית החדשה שנולד מ"א? לחוש" (מיזוג המילים אל+חוש), היעדר הכרה, והוא מופיע לראשונה במילון הרפואה של ועד הלשון משנת 39' במשמעות הרדמה (כללית), או מה שנקרא
חנה בירו שואלת: האם יש קשר בין עבש ומעופש?
לדעת החוקרים עב"ש ועפ"ש הם שורשים קרובים, מה גם שהצורה הערבית היא עבש והמקבילה הארמית היא עפש. יש הקושרים את שני השורשים לשורש שלישי: יב"ש.
טל שואל: בעקבות שיחה אגבית עלה הביטוי "לתפור חליפה ליתום". מהיכן נגזר הביטוי ומה הוא בדיוק אומר?
הביטוי נדיר, ומשמעותו להעניק למישהו מתנה או מצרך שאינו יכול ליהנות ממנו, משהו כמו "אלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים". המדור לא מצא את מקור הביטוי ופונה לעזרת הקוראים.
קרווילות
חיים רוזנברג שואל: איך נוצר השם קרווילה? האם זה טריק לשוני פוליטי?
אברהם דובדבני, ראש החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, מאשר כי הביטוי נוצר על ידי אנשי החטיבה ומבהיר שהוא לא נולד לצורכי ההתנתקות. "הביטוי נוצר כשהוחלט ליצור דגם של 90 מטר מרובע לקרוון עבור מרכז קליטה לעולים מהמערב במצפה נטופה בגליל, מאחר שקרוון רגיל בן 45 או 60 מטר היה קטן מדי לצרכיהם. באחד הדיונים הציע אחד מאנשי החטיבה לקרוא לדגם קרווילה: קרוון+וילה. כשההתנתקות התקרבה נערכה באפריל ישיבה אצל מנכ"ל ראש הממשלה. הממונים על ההתנתקות הגיעו למסקנה שבעיית המפונים תיפתר רק בקרוונים, כיוון שאין סיכוי לבנות בתים בזמן קצר כל כך, והם הציעו דגמים של 45 ו-60 מטר . טענתי כנגדם שמשפחה שהתרגלה ל-250 מטר לא תוכל להיקלט בקרוון בשטח כזה והצעתי את הקרווילות. הכינוי נכנס כבר למחרת לתקשורת ונקלט בציבור".
משפט
ינון שואל: למילה משפט שתי משמעויות: דין (משפט פלילי, משפט צדק) ופסוק (בתחום הדקדוק). באנגלית זה כך במילה Sentence. מה הקשר ומי השפיע על מי?
במקרא המילה "משפט" מתייחסת בדרך כלל לתחום הדין והצדק. עם זאת, המעבר לתחום הדיבור והלשון נעשה כבר בפסוק "אך משפטים אדבר אותך" ודומים לו בספר ירמיהו. "משפט" כפסוק תחבירי מוצג במילונים אבן-שושן, ספיר ואחרים כהתפתחות של העברית החדשה, אך אליעזר בן-יהודה מוכיח במילונו שמקורה כבר בכתבי הרמב"ם: "וכלל הדיבור המורכב מהסיפור והמסופר ממנו היה חיוב או שלילה ר"ל הנושא והנשוא יחד ייקרא משפט" (מילות היגיון, שער א'). השימוש בהוראה הכפולה באנגלית של Sentence נוצר באנגלית של ימי הביניים. מקורו בלטינית והוא התגלגל מהפועל היווני Sentire, שפירושו הרגיש, וממנו נגזרה גם המילה Sentiment. מי השפיע על מי, חכמי אירופה או אולי תרגום התנ"ך לאנגלית, או האם יש כאן התפתחות מקבילה? תיקו.
אבי-יויו
לא הרבה מילים נולדו מהעגה הירושלמית, וחלק מהן הם שמות שנשכחו של משחקי ילדים. אחד מהם הוא "אבי-יויו" או "אבא-יויו", השם הירושלמי למשחק המשפחתי "שק קמח", שבו המבוגר מרכיב ילד על גבו ומתרוצץ איתו ברחבי הבית. הפרשנות העממית חשבה שמדובר במעין פנייה לאב: "אבי - יויו! ", כלומר: אבא, טלטל אותי. חוקר הלדינו אבנר פרץ מביא מקובץ זיכרונות של חוקר ירושלים המנוח יעקב יהושע את המקור האמיתי של "אבי-יויו". השם נוצר בראשית המאה ה-20 כשבירושלים היתה מצוקת מים קשה, בעיקר בקיץ. אז היו מגיעים לעיר שואבי מים ערבים שכונו "אסאקה", על גבם נאדות מים שחורים מעור עזים ובהם מים מתוקים ממעיינות הסביבה. הם הכריזו על עצמם בלדינו מעורבבת בערבית "אוואה יו אסאקה". " אוואה יו" הוא שיבוש של הביטוי בלדינו "אגוואה יו": "אני מים". חיקוי שואבי המים הערבים התגלגל אצל הירושלמים ל"אבא יויו".
ruvik@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
