תתחילו להתרגל
בן כספית מסביר שמדיי פעם נאלץ לספוג פיגוע, והוא בד"כ יבוצע על-ידי הג'יהאד האיסלאמי
כן, לואיי סעדי היה בן-מוות. פצצה מתקתקת אנושית כביכול, שכבר ייצרה לא מעט פיגועים קטלניים. עד לא מזמן הוא נחשב לדג רקק, אבל כל קודמיו הועלו בסערה השמיימה והוא קודם באדיבות צה"ל והשב"כ לעמדת המהנדס התורן, לובש "החולצה הצהובה" הנוכחי של הג'יהאד האיסלמי.
הפיגוע אתמול בחדרה לא יכול היה להיות פיגוע נקמה על חיסולו של סעדי. לא במהירות כזו, לא בקלות כזו. הפיגוע אתמול בחדרה היה אחד משרשרת הפיגועים שהוציא סעדי עצמו, טרם מותו. ועדיין, אחרי כל הצידוקים האלה, וההגיון הצרוף, והמלחמה בתשתית הג'יהאד בטול-כרם, והפגיעה במשלחים, ומעצר הפעילים, והפעילות האינסופית, הסיזיפית של צה"ל והשב"כ, קשה לא להיזכר באחד, פתחי שקאקי, שהיה ראש הג'יהאד כשהאירגון היה עוד קקיוני ומוזר, וחוסל, על פי מקורות זרים, אתמול לפני עשר שנים על-ידי המוסד במלטה.
חיסולו שימח את כולנו (גם את יצחק רבין, שעוד היה בחיים). הליכתו של שקאקי סימנה את תחילת הקץ של אירגון השוליים הזה, כך לפחות חשבנו. ואכן, עשור שלם חלף, הג'יהאד דעך, וחטף סידרה נוספת של מכות כואבות מידו הארוכה של צה"ל, ומרוב דעיכה קיבלנו את אירגון הטרור הקטלני ביותר שיש היום בשטח, אירגון שצמח וגדל לנגד עינינו כמו מפלצת ההידרה והפך למקלקל המסיבות הרשמי של האיזור.
הג'יהאד האיסלמי היום הוא האירגון המסוכן ביותר, מכיוון שאין לו אלוהים. הוא לא משתתף בבחירות, דעת הציבור הפלשתיני לא מעניינת אותו, אין לו כללים ואילוצים וכל מה שדחוף לו זה להרוג כמה שיותר יהודים בכמה שפחות זמן. כל עוד החבר רמדאן שלאח, היושב בדמשק, מרוצה.
מה קדם למה?
מה אפשר להבין מכל זה? שום דבר מיוחד, חוץ מכאב הראש התמידי של ראשי מערכת הבטחון מצד אחד, והממונים עליה (שרון ומופז) מצד שני. אלה שצריכים להחליט מה לעשות. מהי המדיניות. האם עדיף איפוק וסיכוי למתונים, או שמא אסור להרפות את הלחץ מעל הקיצונים. יש פה מילכוד לא פשוט, המצריך הליכה על חבל דק, בעיניים מכוסות, ללא שיווי משקל או שיקול דעת, ותוך אילוצים קשים ורוח צד חזקה.
מה קדם למה? הסיכול לפיגוע, השילוח לחיסול, מה יבוא לפני מה? האם יש תחתית לחבית, האם אפשר לייבש את ביצת הטרור? קשה לדעת. החודשים הקרובים
יהיו לא פשוטים וגם לא שקטים. המשקל עובר עכשיו לשומרון ויהודה. האירגונים ינסו לייצר משוואת אימה מול ישראל. בקרוב נראה גם קסאמים.
המכסימום שאפשר לצפות לו, במצב הזה, הוא שמירה על קצב נסבל של פיגועים, אחד בכמה חודשים במקום כמה בחודש, והבנה שזה לא יהיה קל, זה לא יהיה קצר, וזה לא תמיד יהיה נעים. חוץ מזה, הגיע הזמן להבין שגדר ההפרדה אינה פתרון קסם (גם לא היתה אמורה להיות), אבל צריך לשים לב למעברים, למי שעוברים בהם, בלוחיות זיהוי צהובות ישראליות, ולפרוצדורת המעבר. משם, כמעט תמיד, נפתחת הצרה.
עדכון אחרון : 27/10/2005 15:18
