שקט, מנצחים
אבי רצון על המחברות של קאנן, הפנדל של בוחבוט והפתיחות של קשטן
2.אסור להאשיםאת השופט משה בוחבוט ב"מאל פדה" כאשר הוא פסק על פנדל שלא היה ולא נברא לזכות בית"ר ירושלים. את בוחבוט, שופט צעיר ומבטיח, מותר להאשים בשגיאה מקצועית חמורה. כי בוחבוט היה שם. בוחבוט ידוע כנייד וזמין לסביבה בעייתית. הוא היה במרחק של מטר וחצי ממקום האירוע ולמרות הכל תרגם את הנפילה של ליאור אסולין כעבירה. אני במקומם של צבי רוזן, עובדיה צבי ודני קורן לא הייתי עושה סקנדל לבוחבוט. הייתי מקפיא אותו למחזור או שניים ובמקביל מעביר אותו השתלמות כיצד מתגברים על ארטיסטים מסוגו של אסולין.
ואסולין הוא ארטיסט. לא רק כשהוא מפיל בפח שופט, אלא גם כאשר הוא מרסק הגנות של היריב לרסיסים. שלוש פעמים במשחק אחד. אין ספק, לאסולין היה ויש את זה. מצד שני, תודו שעם מאור מליקסון זה בא בקלות רבה יותר.
3. יש תקווה עם דרור קשטן. אל תתייאשו. אם המאמן העקשן הזה קיבל את הביקורת לפיה ג'ון פנטסיל לא יכול, בשום צורה ובשום מערך, לשחק כחלוץ מרכזי, מי יודע, אולי יהיה לכם סוף-סוף מאמן לאומי פתוח וליברלי. כזה שיודע לקבל ביקורת לפני שהוא רץ לעורכי הלילה באחד הערוצים או באחד העיתונים כדי להתבכיין או להוריד הוראות אחרונות לפני הסגירה.
חוץ מזה, איבזיטו אוגבונה לא חלוץ, לא שחקן ולא בן-אדם. אם חיפשתם חיזוקים לתפיסת עולמכם, בא המשחק אתמול נגד נצרת-עילית וסיפק את ההוכחה הניצחת לקביעתכם. 13 דקות שלמות, כמעט נצח, שיחק אתמול אוגבונה ולא עשה כלום. ממש אפס. הוא רק נכנס ומשחקה של הפועל הפך שבלוני, מבולבל וחסר מחץ. לזכותו של קשטן ייאמר שכבר בתום המשחק הוא הכניס לזיטו באבי אביו. היום ימשיכו, וכמובן ישלימו, את המלאכה חבריו הפרשנים של מאמן הפועל ת"א והנבחרת, עד שהחלוץ יעזוב אותם סוף-סוף במנוחה.
עדכון אחרון : 17/11/2005 12:06