הקיבוץ המתחזק
מדי שבוע מתכנסת באחד ממעוזי החילוניות, קיבוץ מזרע, קבוצה של כמאה חברים כדי לקבל את שבת המלכה. הטקס כולל יין וחלת שבת, אבל רחוק מלהיות דתי-אורתודוקסי ובא למלא גם את אובדן ה"ביחד"
מי שאחראי על קבלת השבת במזרע, אם תרצו מעוז החילוניות בזכות המעדנייה הממש לא כשרה שבשליטת הקיבוץ וחברת "טיב טעם", הוא הרב החילוני קובי וינר. יחד עם אשתו אורית וחמשת בניהם קונה משפחת וינר את החלה ובקבוק היין, מדפיסה את פרשת השבוע ודואגת לקטע אמנותי.
בערב שישי האחרון קראו את פרשת "ויקרא" המביאה את סיפור עקידת יצחק, כשווינר קישר בין הסיפור התנ"כי לבין רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל שצוין בתחילת השבוע שעבר. "אני לא יודע אם שמתם לב, אבל תמיד בשבוע שמציינים את רצח רבין יש את פרשת 'וירא' עם עקדת יצחק", הוא אומר לקהל חברי הקיבוץ. "לצער כולנו, בדורנו הפך הסיפור המקראי הזה להיות משהו אקטואלי".
רב חילוני? מתברר שיש מושג כזה. וינר, איש חינוך בכל רמ"ח איבריו וצאצא של הרבי מגור, גאה מאוד להגדיר את עצמו ככזה. זה לא שהוא קיבל אסמכתה מהרבנות, אבל במהלך שנת 2005 כבר הכין וינר שמונה נערים לבר-המצווה שלהם, ערך 42 חתונות וקיים שש לוויות. המשותף לכולם היה המעבר דרך מכון הטקסים החילוני, שמציע אלטרנטיבה לאורתודוקסיות הסטנדרטית. "חלק חשוב מאלו שניגשים לחתונה חילונית הם עולים מרוסיה שאחד מבני הזוג לא מקבל הכרה כיהודי מהרבנות", מסביר וינר. "מדובר בקהילה שהיא העתיד של המדינה, שרק מקשים עליה בתהליך כואב להפוך ליהודים".
קבלת השבת האלטרנטיבית במזרע כבר הספיקה לצבור לעצמה קהל מאמינים קבוע, שנע בין 100 ל-200 אנשים מכל שכבות הגיל, השבוי בקסמה. יש כאלה שטוענים שהאירוע בא לתת מענה ולו חלקי לעובדה שבקיבוץ של היום כמעט אין אפשרות להעביר ערבים של "ביחד", אבל קיימים גם אחרים שרואים בערב הזה חלק מהתקרבות של הציבור החילוני בקיבוצים לדת.
וינר, שהצטרף לקיבוץ בגיל 22 בעקבות אורית בת המקום, לא מסכים עם שתי הגישות. "אני כואב מאוד את מה שקורה היום בתנועה הקיבוצית", הוא אומר. "אבל אני מאמין שקבלות שבת כמו שאני עורך הן משהו שבעבר אי אפשר היה לעשות והיום בזכות הפיכת הקיבוץ לקהילתי יותר זה אפשרי".
אבי וינברג ממזרע מסכים עמו: "אם לפני 30 שנה היינו עושים קבלת שבת של שעה, אז בטוח היינו נתקלים בחברים שהיו קופצים ואומרים 'הלו, אנחנו בקיבוץ, מה פתאום אתם שרים שירי שבת ומדליקים נרות?'. היום הדברים נראים אחרת כי יש צורך אצל החברים להיות ביחד, אפילו אם זה בקבלת שבת".
טועה מי שחושב שקבלת השבת במזרע היא חלק מתהליך המוני של חזרה בתשובה. אבל יכול להיות שתהליכים שמתרחשים בחודשים האחרונים במזרע ובקיבוצים אחרים בארץ הם הצעד הראשון בדרך שכרגע אף אחד לא יודע איפה היא תסתיים.
בקיבוץ חולתה שבגליל-העליון קיימת קהילה של 30 חברים ותושבים שכבר נמצאת בסיומו של תהליך החזרה בתשובה. כרגע הם עורכים שיעורי תורה בקיבוץ ואת התפילות עורכת הקהילה המצומצמת בבית-הכנסת שבמושבה הסמוכה, יסודהמעלה, אבל בקשה להפוך את חדר האוכל הלא שמיש של חולתה לבית-כנסת כבר הועלתה באחת מהישיבות של חברי הקיבוץ.
"כמעט מבלי ששמנו לב גילינו שקיימת בתוכנו קהילה דתית לגמרי", מספר אחד מחברי חולתה על דו-הקיום שנולד לפתע בקיבוץ. "החיים במקביל יכולים להיות קשים ומלאי מחלוקות, אבל עד עכשיו ייאמר לזכות שני הצדדים שלא היו חיכוכים מיותרים. אני מניח שאם יוקם
וחולתה לא לבד. קיבוץ נטור שבדרום רמת-הגולן כבר הסב את חדר האוכל שלו לבית-כנסת כחלק מתהליך הפיכת הקיבוץ ליישוב קהילתי. הקיבוץ, שהוקם על-ידי תנועת השומר הצעיר, קלט במהלך החודשים האחרונים משפחות דתיות ומשפחות של שומרי מסורת. המטרה היא להפוך ליישוב שבו מתגוררת קהילה של דתיים וחילונים.
גם בקיבוץ איילת-השחר, הקיבוץ הראשון בגליל-העליון, קיימת תופעה של חזרה בתשובה אצל חלק מהחברים. אחד ההסברים של החברים לכך הוא המשבר הקשה שפקד את אחד הקיבוצים הגדולים בישראל. "יכול להיות שתהליך ההפרטה הכואב שעברנו יצר אצל חלק מהחברים משבר זהות לגבי הדרך והרעיון של התנועה הקיבוצית", אומר אחד החברים. "לאור כל התהליכים שעברו ועדיין מתרחשים בקיבוץ זה דבר הגיוני שיהיו חברים שיראו בדת כמוצא לשינוי".
וינר עצמו לא מוכן לשמוע את צמד המילים "התקרבות לדת", וגם כשאני מתאר בפניו את התהליכים המתרחשים בקיבוצים אחרים הוא ממש לא מסכים עם ההגדרה. הרב החילוני, שיסיים תוך מספר חודשים את ההכשרה בת השלוש שנים במכון "תמורה", רואה את הדברים בדרך אחרת לגמרי. "מאחורי התנועה הקיבוצית יש יותר ממאה שנה של מסורת יהודית אמיתית, אז זה בטח לא משהו שהתחיל אתמול או שלשום", הוא אומר. "זה נכון שהדת היא חלק חשוב מהיהדות, אבל אסור לשכוח שהיהדות החילונית כבר קיימת יותר מ-200 שנה . באופן אישי מאוד לא נוח לי להיכנס לבית-כנסת ולראות את הגישה השוביניסטית שקיימת ביהדות האורתודוקסית. אני לא מוכן לראות את הנשים יושבות כלואות בעזרת הנשים ואני לא מקבל את גישת הפולחן שהופכת את האדם לעבד לאלוהיו".
אז איך אתה מסביר את תהליך החזרה בתשובה שמתרחש במספר קיבוצים בישראל במקביל?
"תהליך החזרה בתשובה הוא לא מעשה גרוע בעיניי. יש לא מעט אנשים בקיבוצים שעדיף שיחיו באורח החיים הדתי כי הוא רק יציל אותם. במקרים רבים דת הופכת לצורך יותר מהרצון להתקרב לאלוהים".
וינר מאמין שבסיס הרעיון שממנו קמה והתפתחה התנועה הקיבוצית הוא חלק מהותי גם מסיפורי התנ"ך. "יש חוט חזק שנמשך בין רעיונות הצדק והחוקים שבספר'ויקרא' לבין התנועה הקיבוצית ומה שעומד מאחוריה. הרעיון השיתופי נולד שם והתנועה הקיבוצית פיתחה והתאימה אותו למציאות".
אז מה בעצם ההבדל הגדול ביותר בין שתי הגישות ליהדות?
"אני חושב שההבדל העיקרי הוא בכך שהמחנה ההומניסטי מצליח היום לביית את הדמות האלוהית. זה משהו שאצל האורתודוקסים לא קרה ומן הסתם גם לא יקרה. לי חשוב מאוד להישאר כל הזמן בשפת המושגים היהודית כי אני מרגיש חלק מהדת הזאת".
גם בתנועה הקיבוצית עוקבים אחרי התהליכים המתרחשים בקיבוצים השונים. בתנועה מעריכים שההתחזקות וההתעוררות הדתית עדיין נמצאות בראשית דרך שכיוונה לא ברור, ומנגד ממשיכים להסביר שפעילויות התרבות בקיבוצים אופיינו לאורך השנים ביצירה עצמית של חברי קיבוץ תוך שמירת הקשר עם מסורת ישראל.
מזכירי התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור וגברי ברגיל, אמרו כי הם "רואים חשיבות רבה בהמשכן של פעילויות התרבות והיצירה העצמית, שמהוות ערך מוסף וטעם נוסף לחיים המשותפים בקיבוץ. גם היום, כאשר בקיבוצים רבים בוצעו או מתבצעים שינויים באורחות החיים. הפעילות התרבותית המשותפת, הכוללת מסיבות בנושאים שונים וציון חגי ומועדי ישראל, מהווה נדבך חשוב להמשכם המוצלח של החיים המשותפים ותחושת הצוותא של החברים בקיבוץ".
נא להמתין לטעינת התגובות
