טירונות. מי צריך את זה
האם כל ג'ובניק זקוק לחודש בבסיס טירונים? בצה"ל חושבים שיש חשיבות להכשרה הבסיסית הזו, אך מי שחווה אותה זוכר בעיקר את הריצות אחרי הפטורים
בניגוד למרבית החיילים הג'ובניקים ובגלל נסיבות אישיות מיוחדות, הוא הגיע לטירונות לאחר שנה וחצי בצה"ל, כשהיה כבר בדרגת סמל. "מדובר בפרק די מיותר", הוא טוען. "הנה, הייתי חייל לא פחות מוצלח גם לפני הטירונות. קודם לא החזקתי נשק כי היה אסור לי וגם עכשיו אין לי נשק".
אז מה עשיתם בטירונות?
"רוב הזמן מתחפשנים (מלשון חפ"ש - חייל פשוט, פ"פ). מטווחים לוקחים יום שלם ובכל היום הזה יריתי שלוש פעמים. ביום אחר, עם מפקד יותר זריז, עשיתי את אותו דבר בשליש מהזמן, מהצהריים עד הערב".
בכל זאת, אדם צריך להסתגל למערכת הצבאית.
"יש לנו שלוש שנים להסתגל. יש כאלה שמסתגלים מיד ויש כאלה שגם אחרי הטירונות ואחרי שנתיים בצבא עדיין לא הסתגלו".
אם דבריו של ר' נשמעים לחלק מן הקוראים מוכרים, ייתכן שגם הם התחילו את שירותם בטירונות הכלל צה"לית, באחד מבסיסי הטירונים של מערך גיבוי הלחימה (מג"ל). האזכור של בסיסי הטירונות בעיתונים הוא בדרך כלל שלילי: כאשר נחשפת פרשת התעללות, כאשר הטירון עדן נתן זאדה דופק נפקדות ומבצע פיגוע באזרחים ערבים בשפרעם, או כאשר חיילים נמלטים הביתה בגלל שהמזון הכשר לפסח לא מוצא חן בעיניהם.
אבל המציאות שונה. עבור יותר ממחצית מהחיילים בחובה, בסיסי הטירונים הכלל צה"ליים ניצנים, זיקים ודותן (מחנה 80) הם שער הכניסה לצה"ל. רובם המכריע מסיים בהצלחה את הטירונות בלי להוציא פטורים ומשרת במגוון עצום של תפקידים: החל בנהגים ומכונאים, עבור בפקידות ופקידים וכלה בעתודאים ובאנשי מודיעין ביחידה 8200.
"החשיבות של הטירונות הזאת באה לידי ביטוי דווקא עכשיו, כאשר בסיס זיקים הודיע להורים לא לבוא לטקס ההשבעה מחשש לנפילת קסאמים", אומרת אמא לטירון. "לרוב החיילים האלה אין הרבה טקסים לאורך השירות וההשבעה היא הטקס המשמעותי היחיד. גם להורים של חייל ג'ובניק מגיע להתרגש עם הילד בהשבעה".
אפילו סמל ראשון ר' מודה שההשבעה הרטיטה נים בלבו. "אף אחד מהג'ובניקים לא חושב באמת להקריב את חייו למען המולדת כמו שאנחנו נשבעים, אבל הטקס
ביום רביעי שעבר נפל טיל קסאם בבסיס הטירונים זיקים. הטירונות הכלל צה"לית, אותו חודש הלום ומוזר בחייהם של חיילים רבים, הגיעה לפתע לעמודים הראשונים של העיתונים. הורים לחוצים, טירוניות וטירונים שלא מבינים איך הם הפכו פתאום לקרביים ומעל הכל מרחפות השאלה: מדוע טירונים לא קרביים ממשיכים לגור באוהלים בזיקים ולהיחשף לטילי הקסאם?
ובכלל, האם חייל שמיועד לשרת כפקיד בקריה צריך בכלל את הטירונות הזאת? מדוע לא לשבץ אותו ישירות בבסיס שבו ישרת ולערוך לו השתלמות של יוםיומיים בשימוש בנשק, כמו למאבטחים בקניון?
למי שגדל על האתוס הצבאי הישראלי, השאלה עלולה להישמע ככפירה בעיקר. אבל תתפלאו-גם בצה"ל שאלו אותה שאלה ואפילו העבירו אותה לבדיקה במחלקת מדעי ההתנהגות (ממד"ה).
"המחקר שהזמנו בממד"ה הבהיר לנו שעדיף לא לוותר על הטירונות. לנו העניין הזה די ברור, אבל גם המחקר המדעי מתקף את זה", אומר מפקד בכיר במג"ל.
"הטירונות היא פרק חשוב בהפיכתו של אזרח, בוגר בית ספר, לחייל. אנחנו לוקחים נער או נערה מן האזרחות, שם הם אדונים לעצמם, חיים לפי לוח הזמנים שלהם ונהנים מפרטיות. פתאום הם צריכים לחיות ולתפקד במערכת היררכית, שבה הם מקבלים פקודות ממישהו וצריכים למלא אותן רק בגלל שהוא גבוה מהם בדרגתו. התהליך הזה, שקורה גם לחיילים עורפיים, מכניס כל אדם לחרדה ולבלבול, והטירונות נועדה להעביר אותו דרך השלב הזה בשלום".
הבלבול, או "הלם הבקו"ם" (בסיס קליטה ומיון) בלשון צה"ל, חולף על פי אותו מחקר בתוך שלושה-ארבעה שבועות ואחריו מתחיל החייל הצעיר להסתגל. לכן זהו גם פרק הזמן המינימלי לטירונות בצה"ל, שאחריו החייל בשל להתחיל ללמוד את המקצוע הצבאי שלו או לשרת בבסיס. בעבר, אגב, היו גם קורסי טירונות שנמשכו רק עשרה ימים, אבל הם הוחלפו בטירונות ארוכה יותר.
"המטרה השנייה", אומר הקצין הבכיר, "היא הכשרה כחייל בסיסי. אנחנו לא מדברים על לוחם שצריך להסתער ולכבוש יעדים, אבל גם מכונאי בסדנה צריך לשמור על הבסיס שלו ולדעת להחזיק נשק ולירות בו. אפילו חוויית הירי היא משמעותית מאוד ועל פי המחקרים שלנו היא זו שמפילה את האסימון שכאן אתה לא בא"ש לילה בצופים, אלא בצבא.
"זה הרעש, הריח של אבקת השריפה, המכה בכתף. צריך ללמד אותם גם על רוח צה"ל, על הערכים הבסיסים שלפיהם הצבא עובד. אנחנו עושים את זה באמצעות הרצאות ושיעורים, אבל לא פחות מכך באמצעות דוגמה אישית של המפקדים. צורת הדיבור שלהם, ההקפדה על לבוש והופעה, לוח הזמנים המדויק והצפוף. לא ניתן לעשות את זה בבסיס רגיל, כי בכל בסיס נהוגים כללים אחרים ורמה אחרת של משמעת".
ויש סיבה נוספת: בוגרי מערכת החינוך בישראל, טוענים בצה"ל, לוקים מאוד בהשכלתם. "יש חיילים רבים מאוד שלא היו בירושלים", אומר הקצין הבכיר. "אנחנו לוקחים כמעט את כל הטירונים לסיור ביד ושם. מלמדים אותם על ערכי צה"ל, על הסמלים. חייל חייב להבין מדוע הוא משרת".
רב-טוראית ש', שעברה את הטירונות בניצנים לפני כשנה, חוותה חוויות דומות מאוד לאלה של סמל ראשון ר', אבל עמדתה שונה לחלוטין: "אתה פוגש שם את עם ישראל ואת צה"ל הגדול. נתקלתי פתאום באנשים שמעולם לא פגשתי באזרחות. הכרתי בפעם הראשונה בחיים את המושג משמעת. חייתי במסגרת. זה בנה אותי בתור חיילת. אחרת במה אני שונה מפקידה במשרד? דווקא לפקידות, שלא עושות שום דבר צבאי בשירות, זו החוויה היחידה שמחברת אותן לצבא. הרי אפשר לשאול למה בכלל צריך צבא ולמה לא לשכור חברת אבטחה פרטית".
ש' מסכימה שחלק מן השיעורים מיותרים ואחרים משעממים, אבל מניחה שהסיבה לכך היא המכנה המשותף הרחב. "פעולה בצופים היא יותר מעמיקה, אבל לא כולם היו בצופים. אחרי הטירונות עברתי קורס ארוך ומושקע, אבל הטירונות בכל זאת משמעותית. היה קר בלילה וחם ביום, אין פרטיות, מתקלחים עם מלא בנות יחד, קמים בבוקר כשעוד חשוך והטירונות מכניסה למסגרת מהר. בדיעבד, אני זוכרת את הטירונות בחיוב כפרק חשוב ואפילו כייפי".
אפילו המפקדים במג"ל פחות מורעלים מהחיילת ש'. "הטירונות הזאת מלאה בבעיות", מספר א', ששירת כמפקד כיתה (מ"כ) בזיקים. "יש בעיות משמעת מכאן ועד הודעה חדשה. מאוד קשה להעביר את התכנים שצריך וכל דבר לוקח פי ארבעה ממה שהיה אמור לקחת. אולי זאת הסיבה שזה נמרח על פני ארבעה שבועות.
"יש מחלקות של חיילים איכותיים, שמסיימים הכל במהירות ומשתעממים, ויש מחלקות שמאוד מעניין בהן-איומים, נפקדים, קב"ן, מכל טוב הארץ. אחרי כמה מחזורי טירונים, גם המפקדים מתחילים לאבד את המוטיבציה, בייחוד אלה שהגיעו לכאן מתוך אילוץ: בנים יחידים או אחים שכולים שרצו קרבי ונעשו מ"כים בטירונות".
הנתונים היבשים אינם רחוקים מן התיאור של א'. מדוח הסיכום של מג"ל לשנת 2004 עולה כי כל טירון רביעי בבסיסי הטירונים ביקר אצל קב"ן. נתוני הנפקדים והדין המשמעתי דומים. "המודל של בסיסי הטירונים הוא בעייתי", מסבירה קצינה בכירה. "זו בעיה ותיקה מאוד, שצה"ל מתקשה להתמודד איתה. הגיוס הוא על פי חוק ומי שלא משרת ביחידה קרבית או ביחידה אחרת שנחשבת לאיכותית, יהיה בדרך כלל בעל מוטיבציה נמוכה יותר".
לפני כחמש שנים, בעקבות משבר במוטיבציה של החיילים תומכי הלחימה, הבין צה"ל שעדיף להכשיר טירונים המיועדים לשרת בגדודים הקרביים בתפקידי תמיכה ומנהלה יחד עם הלוחמים. הם עושים טירונות קצרה ברמת רובאי 02, אבל במהלכה מתייחסים אליהם כמו אל הלוחמים באותה יחידה. חייל המיועד להיות מכונאי נגמ"שים בגבעתי יעבור טירונות בבסיס הטירונים של החטיבה. ואמנם התוצאות היו טובות בהרבה.
לפני כשנה, בעקבות עבודת מטה שנערכה באגף כוח אדם (אכ"א), נשלחו כל המתגייסים המיועדים לחיל המודיעין לעבור טירונות בבסיס ההדרכה של החיל. במסגרת הניסוי, שנקרא "טירונות בסמכות", החיילים עברו פרק טירונות ומיד אחריו הוכשרו למקצוע הצבאי המודיעיני שלהם. הם לא עברו בין בסיסים, לא בזבזו זמן ואפילו הטיפול הסוציאלי בהם היה טוב יותר.
מכאן ועד לדרישה של גורמים שונים בצבא לבטל את הטירונות בכלל הדרך היתה קצרה, ועד היום יש קצינים בכירים שתומכים במהלך כזה. לטענת גורמים בכירים, בעיקר בחילות המקצועיים, בכלל לא צריך לקרוא לשלב הזה "טירונות".
"חייל יגיע לקורס המקצועי שלו, יקבל בו את כל התכנים ובמהלך הקורס הוא ילמד גם להיות חייל, לירות בנשק ולשמור על עצמו ועל הבסיס. לא צריך לעבור שמונה פעמים שיעור מורשת קרב ושלוש פעמים את שיעור רוח צה"ל", אומר קצין בכיר מאחד החילות. "יותר חשוב שהחייל יידע את המקצוע שלו. גם המקצועיות היא סעיף ברוח צה"ל".
מפקד מג"ל, אלוף-משנה אלדד פלד, הוא המתנגד התקיף ביותר לדרישה הזאת. פלד, שצמח בגבעתי והגיע עד לתפקיד סגן מפקד החטיבה, מאמין שהטירונות היא הבסיס הרחב שעליו בנוי צה"ל בסדיר ובמילואים. "המסד לצבא מנצח", הוא מכנה זאת. "ההסתגלות של חייל לוקחת כמה שבועות וצריך לתת לו אותם. גם התכנים הקשורים בהפיכתו של אזרח לחייל הם חשובים מאוד ויש לי סמכות ממפקד זרוע היבשה, כקצין חיל ראשי של הטירונות הכלל צה"לית, להסמיך בחתימת ידי כל חייל", אמר פלד בשיחות סגורות.
אחד מתפקידי מג"ל, מדגיש אלוף-משנה פלד, הוא גם להכשיר את המפקדים שמעבירים טירונות בבסיסי החילות ולפקח על התכנים שהחיילים מקבלים שם.
בסופו של הניסוי החליט סגן הרמטכ"ל האלוף משה קפלינסקי כי משנת 2006 יעברו מרבית המתגייסים המשובצים ליחידות את הטירונות בבסיסי ההדרכה של החיל שבו ישרתו. מש"ק לוגיסטיקה יעשה טירונות בבסיס ההדרכה של החיל, כמוהו גם החימושניק והמכונאים מחיל הים ומחיל האוויר.
בתוך שנה אמורה כמות הטירונים הכלל צה"ליים להתייצב על שני שליש, שיעברו טירונות בחילות, ושליש נוסף, בעיקר חיילים שלא משובצים ליחידה או לקורס, ימשיכו לעשות את הטירונות במג"ל.
בסיס זיקים, המאוים מבין שלושת בסיסי הטירונים, הוא המועמד הראשון להתרוקן מטירונים ומאנשי סגל. עד סוף 2006 יעברו רוב הטירונים לבסיסים אחרים ולמעשה הוא יחדל להתקיים במתכונתו הנוכחית.
האם ימשיכו לקרוא לזה טירונות? תלוי. "בחיל הים, למשל, יש קורסים קטנים מאוד, של אנשים בודדים. לכן הטירונות שם תהיה פרק נפרד ואחריה האנשים יתפזרו לקורסים", מסביר הגורם הבכיר. "בחיל הלוגיסטיקה או החימוש הקורסים גדולים יותר ואפשר לערוך את כל ההכשרה הבסיסית בפרק אחד שלם. יקראו לפרק הזה'הכשרה ראשונית', אבל החיילים ימשיכו כנראה לקרוא לזה טירונות".
נא להמתין לטעינת התגובות
