המינוי של בוש יוצא לדרך
סם אליטו, מועמדו השמרן של בוש לביהמ"ש העליון, צלח את השלב הבעייתי בדרך לתפקיד המשפיע
למינויו של אליטו קדמו שבועיים של שימוע בוועדה, בהן ניסו הסנטורים הדמוקרטים, אדוארד קנדי בראשם, להוציא לאור את עמדותיו השמרניות של אליטו ובכך לעורר לחץ ציבורי להכשלת המינוי. אולם אליטו, בן האליטות, הקפיד לענות כמצופה ממנו ולא לגרום לשערוריות. בעיקר הצליחו נסיונותיו של אליטו להראות לוועדה כי הוא בעל קור רוח, שקול ואיש מקצוע אמיתי.
הצבעת הסנטורים הערב בוושינגטון משקפת יותר מכל את המחלוקת הגדולה בציבור האמריקני בנוגע לסוגיות כמו דת ומדינה, הפלות, הוצאות להורג, אפליה מתקנת ועוד. עשרת הסנטורים הרפובליקנים הצביעו פה אחד עבור המועמד בעל הדעות השמרניות, וכפי שצפו כל הפרשנים, כל הסנטורים הדמוקרטים בוועדה הצביעו נגדו.
עמדותיו של אליטו, 55, למרות שלא הוצגו על-ידו באופן מלא בשבועות האחרונים, ידועות מראש לאנשי הממשל, שכן בזכותן בחר בו הנשיא בוש לתפקיד. אליטו שירת כפרקליט במשרד היועץ המשפטי הכללי בתקופת רייגן, ובכמה הזדמנויות הביע את עמדותיו נגד אפליה מתקנת ונגד זכות האישה על גופה. בשנת 1990 מונה על-ידי הנשיא בוש האב לשופט ערעורים פדרלי.
בוש הביע לא אחת את שאיפתו
אליטו הגיע לתפקיד בעקבות התפטרותה של השופטת המתונה סנדרה דיי אוקונור. כניסתו לבית המשפט העליון בארה"ב עשויה ליצור רוב של חמישה שמרנים מול ארבעה ליברלים בכל ההכרעות השנויות במחלוקת.
ביקורת רבה על הנשיא בוש הגיעה דווקא בשל העובדה שבחר לא להציב מועמדות של אישה למשרה הרמה, במקומה של אוקונור שפרשה. אוקונור, האישה הראשונה אי פעם לשבת על כס בית המשפט העליון, מונתה על-ידי הנשיא רייגן השמרן ואף על פי כן, פסיקותיה היוו לשון מאזניים במקרים רבים. בנושאי הפלות, לדוגמא, נטו עמדותיה כלפי הדמוקרטים.
קודם למינוי אליטו ניסה הנשיא בוש למנות את עורכת הדין של הבית הלבן, הרייט מיירס לתפקיד, אולם מועמדותה נתקלה בהתנגדות רחבה מכל קצוות הקשת הפוליטית. מיירס נאלצה למשוך את המועמדות ערב השימוע בועדת השיפוט, מתוך חשש לביזיון. הצבעת ועדת השיפוט של הסנאט עבור אליטו הצילה הערב את הנשיא בוש מחרפה נוספת.