תעשיית הרצח ניצחה
הפלשתינים העלו לשלטון את התנועה שהישגה הוא פס ייצור פלשתיני: מתאבדים. אורי דן סבור שכשזה ברור מי ניצב מולנו, נדע מה טוב לנו
ניצחון החמאס, כשישראל עדיין חזקה, יכול לסייע במאה ה21- למימוש החזון הציוני מסוף המאה ה.19- אין, ולא היה, פרטנר פלשתיני למו"מ מאז החלו היהודים לחזור לציון, וגם לא יהיה לשנים רבות. כל יהודי שעיניו בראשו יודע זאת. אין בכלל סיכוי שהחמאס ישנה את תוכניתו להשמיד את ישראל.
לכן, המאבק הישראלי חייב להתמקד בשמירת גושי ההתיישבות הגדולים, בהגנה על ירושלים המאוחדת ובליבה הר הבית, ובשמירת אזורי הביטחון בבקעת הירדן במדבר יהודה ובגב ההר.
ציר חזית האיסלאם הקיצוני, שצפוי היה שיקום מעזה לרמאללה דרך דמשק לטהרן, שחרט על דגלו את מחיקתה של ישראל מן המפה - יצא מאחורי הקלעים אל מרכז הבמה המזרח-תיכונית. נשיא איראן כבר העניק לציר הזה את המטרייה המתוכננת של טילים באליסטיים ארוכי טווח, שאותם הוא מתכוון לחמש בנשק גרעיני.
ההתעוררות תהיה מכאיבה ורבת קורבנות
עד ערב ניצחון החמאס,להפתעתם של ראשי הביטחון והמודיעין הישראלי, השתעשעו הפוליטיקאים הישראלים, הרצים לכנסת, בתחרות משונה מי יוותר יותר לפלשתינים, מי ירוץ מהר יותר אחורה בתחרות האולימפית לקיפול ישראל היהודית-ציונית.
היה זה המשך תהליך המלכודת של הסכמי אוסלו עם יאסר ערפאת. ערפאת, שבצעירותו במצרים היה חבר בארגון "האחים המוסלמים" הפנאטיים, והוא למעשה אביו החוקי לא רק של אש"ף, אלא גם של החמאס - יצר את טקטיקת הסלאמי לחיסול ישראל: גם מו"מ וגם טרור. הפלשתינים למדו אז שהיהודים, ברוב כמיהתם לשלום, מוכנים לאכול כל בלוף, כשהעיתונאים והפוליטיקאים היהודים בטיפשותם, בעיוורונם או בזדונם, מסייעים להם.
עכשיו, מתבשמים הפלשתינים: "בחירות דמוקרטיות".
מיד, כמו בימי הטרור של ערפאת, קפצו בראש שוב עיתונאים ועסקנים פוליטיים יהודים, בכל אמצעי התקשורת, להסביר שדווקא טוב שהחמאס יהיה בשלטון, כי הוא "יתמתן," הוא "יגלה אחריות." ממש אותם הסיפורים ששמעון פרס ותומכיו אהבו לספר על ערפאת, ופרס, כמובן, מוכן שוב למצוא את הדרכים לנהל מו"מ גם עם החמאס.
התעוררות רוב היהודים תהיה, כרגיל, מכאיבה, וכאמור - רבת קורבנות, לאחר שיתפכחו שוב משטיפת המוח האדירה של העסקנים והעיתונאים היהודים. אבל היא תבוא רק תודות לחמאס.
נא להמתין לטעינת התגובות
