דאגה לסביבה כגשר לשלום
מהיום ועד ההליכה לקלפי, נפרסם בערוץ ירוק נושך סקירה של מצען הסביבתי של המפלגות הרצות לכנסת ה-17. והפעם: מרצ מציגה מצע ירוק מקיף, וכמה מהלכים אסטרטגיים מפתיעים
- בחירות 2006: סיקור מיוחד ב-NRG מעריב
במרצ מתגאים במיוחד בהצלחתם להעביר את חוק "ייצוג הגופים הסביבתיים" שהתקבל בכנסת לפני שלוש שנים וקובע כי נציגים של ארגוני הסביבה ישולבו בשורה שלמה של ועדות רשמיות של המדינה במגוון מנגנונים, למשל במערכת התיכנון והבינוי. "החוק הביא למהפך אמיתי", אומר מוסי רז, "הוא נותן לאירגונים כלים חזקים להשפעה - לא כצופים שתפקידם מסתכם במחאה אלא כחלק מהמערכת שבידהם יכולת הכרעה. כמו ההבדל בין לתת לאדם דגים לעומת לתת לו חכה".
במפלגה מבטיחים לא לנוח על השמרים ומציגים תוכנית מקיפה של הצעות בתחומי סביבה רבים. "לפני הכל המפלגה התחייבה לרעיון ה'פתוח בר קיימא' לפיו התפתחות המדינה חייבת להעשות שלא על חשבון הדורות הבאים", אומר רז ומסביר שמתוך ההכרה הזאת נגזרים כל שאר החוקים והמהלכים שבכוונת מרצ לקדם.
"הנושא הסביבתי הוזנח במשך השנים ונדחק לקרן זווית. הנפגעים אינם רק ערכי טבע ונוף אלא גם, ובעיקר, האוכלוסיות החלשות", מסבירים במפלגה את מצעם, "ההזנחה הסביבתית פוגעת בבריאות הצבור ובאיכות החיים, גורמת לאלפי מקרי מוות בשנה ועולה מאות מיליוני שקלים. לגישתנו יש קשר ישיר בין סוגיית המפגעים האקולוגים לסוגיות של צדק חברתי, חלוקה שווה של הנטל הסביבתי והשתתפות דמוקרטית, תוך הכרה באחריות של הדור הנוכחי לרווחת הדורות הבאים".
במרצ, במובן מקשרים בין שיפור המצב הסביבתי לתהליך השלום "בעיות סביבתיות הן בעיות חברתיות ופוליטיות. מכיוון שסוגיות סביבתיות מתייחסות למערכות אקולוגיות והללו אינן מתחשבות בגבולות פוליטיים, מתחייב שכל פתרון לבעיות סביבתיות יהיה מלווה במאמץ להסדר שלום, שיוביל לשיתוף פעולה ממוסד בין ישראל לשכנותיה".

במרצ מצביעים על ארבעה מהלכים אסטרטגיים שבכוונתם להוביל בכנסת הבאה. הראשון עוסק בחקיקת חוק לחלוקה שווה של נטל הזיהום הסביבתי בכדי לתקן את המצב בישראל שבו אוכלוסיות חלשות נפגעות באופן מסורתי ממדיניות ממשלתית בלתי מתחשבת ומזיהומים סביבתיים. בהקשר זה מצביעים במרצ על החינוך כמפתח להגנת הסביבה ומבטיחים לפעול לחיזוק לימודי הסביבה בתוכנית הלימודים הפורמלית והבלתי פורמלית, לא רק כחלק ממדעי הטבע אלא גם בהקשרים החברתיים.
המהלך השני, מרשים בכל קנה מידה, הינו הקמת מועצה לאומית לסביבה סוציו-אקולוגית בת קיימא, שתיבנה על פי המודל של המועצה לבטחון לאומי. "הנושא הסביבתי צריך לקבל את אותה חשיבות שמקבלים נושאים אחרים, לרבות הביטחוני", אומר רז, "מזיהום אוויר מתים מדי שנה יותר מכל הרוגי המלחמות, הפיגועים ותאונות הדרכים גם יחד. על מנת לספק פתרון לבעיה אנו זקוקים למסגרת כוללת שתעסוק בראייה האסטרטגית לטווח ארוך". המועצה שתכלול באופן קבוע נציגי ציבור,
צעד שלישי מתייחס לראיית אנשי מרצ בבעיות סביבה כאיום חוצה גבולות. "המפלגה מבקשת להקים גופים אזוריים הכוללים את ישראל, הפלסטינים והמדינות השכנות לטיפול בבעיות סביבתיות, שכן המערכות האקולוגיות אינן מתחשבות בגבולות פוליטיים", אומרים במרץ.
במרצ לא מתעלמים מהעובדה שכל הצעדים הנ"ל ידרשו מימון ומצהירים בגאווה על צעד אסטרטגי רביעי במסגרתו יוטלו מיסים חדשים, צעד שנתפס בדרך כלל כמאוד לא פופולרי. "אנחנו לא מתביישים. 'מיסים ירוקים', לדוגמא גביית 'אגרות גודש' בכניסה לערים, יאפשרו לטפל בנושא הזיהום הסביבתי, למשל לממן תחבורה ציבורית יעילה, זולה מפותחת ונקיה. מס שכזה הוא גם צודק חברתית", אומר רז.

בנוסף למטרות העל שהוזכרו מפרטים במרצ שורה של חוקים שבכוונתם להעביר הנוגעים למגוון תחומים החל מזיהומי אויר, אדמה ומים ועד תחבורה ותאונות דרכים.
הנה עיקרי היוזמות:
פסולת וזיהום: חקיקת חוק עידוד תעשיות 'ירוקות' שיחייב עידוד ממשלתי לתעשיות ידידותיות לסביבה ויביא למעבר לתעשיות "ירוקות" במקום תעשיות מזהמות. הרחבת מדיניות המיחזור ופתיחת אתרים נוספים לטיפול בפסולת מסוכנת.
תחבורה: עידוד משמעותי של התחבורה הציבורית והשקעה מסיבית בתשתית התחבורה הציבורית, בעיקר המסילתית. יצירת תשתיות בטיחותיות להולכי רגל ורוכבי אפניים, כולל הקמת גוף במשרד התחבורה שיקדם תכנון נתיבי אופניים בערים, ויתקצב את הרמתם.
מים: הבטחת שוויון בחלוקת הנגישות למים בכלל, ולמים איכותיים בפרט. תיקון קיפוח היישובים הערביים בהקצאת מים לצרכי חקלאות. פיתוח מקורות מים אלטרנטיביים, כגון מחזור מי הביוב והתפלה. העברת החקלאות הישראלית לגידולים הצורכים כמות מים מעטה והשתתת מרבית הגידולים על מים מושבים.
אנרגיה: חקיקת חוק עידוד אנרגיה מתחדשת לשם הטמעת מקורות אלה במשק החשמל הישראלי. עידוד שימוש באנרגיה סולארית לצריכה ביתית, במפעלים ובמקומות ציבוריים. יישום החלטת הממשלה להקמת תחנת כוח סולארית בנגב.
קרינה סלולרית: חיוב רישוי להצבת אנטנות סלולריות. יידוע הציבור על מיקומן וסכנותיהן של האנטנות. מימון חלופות אפקטיביות מסוכנות פחות, לאנטנות הסלולריות.
זכויות בעלי חיים: אכיפת חוק צער בעלי חיים במוסדות אקדמיים, מחקר, חברות פרטיות ומוסדות הבטחון, כך שיתאפשרו שקיפות ופיקוח על כל הניסויים שנעשים בהם. יישום המלצות דו"ח מבקר המדינה לעניין התנהלות המועצה לניסויים בבעלי חיים. קידום פיתוח חלופות לניסויים בבעלי חיים. איסור ייצוא בעלי חיים לצורך ניסויים. ביצוע עיקור וסירוס מבוקרים במימון המדינה להקטנת אוכלוסית בעלי-חיים משוטטים. שיפור התנאים במכלאות עירוניות. איסור על שימוש בבעלי חיים לצורכי מסחר, מופעי בידור וספורט. הגברת התמיכה הממלכתית בארגונים הפועלים למען בעלי-החיים ורווחתם.
שטחים פתוחים: עידוד חקלאות כמרכיב חשוב בשמירה על אזורים פתוחים, ריאות ירוקות, מניעת זיהומים אקולוגיים והזרמה של מי קולחין לנחלים. חיזוק יישובים קיימים במקום הקמת יישובים חדשים.
אדום ירוק: הנבחרת הירוקה של מפלגת חד"ש ותפיסת הצדק הסביבתי.