גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


מה ההבדל?

הקלות הבלתי נסבלת שבה עברה ההתנתקות קיבעה בתודעתו של כל ישראלי את האמת העגומה: מי שמצביע, לא משפיע. רבקה יפה על מערכת הבחירות

רבקה יפה | 22/2/2006 10:32 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לפני הבחירות ברשות הפלסטינית הופיע באתר NRG מעריב סקר: מי ינצח, החמאס או הפת"ח? 70 אחוז מגולשי האתר צפו שהחמאס ינצח בגדול. מתברר שרוב הישראלים אינם מתרשמים מספינים אלא מהשכל הישר. אלו רק מומחי התקשורת והפוליטיקאים, שמופתעים כל פעם מחדש. הם גם ודאי יופתעו מאד כשקדימה תספוג מפלה בבחירות, הרי כל התחזיות מבטיחות ניצחון לאולמרט בדיוק כמו התחזיות שהבטיחו תדיר את נצחונו של פרס. אז פרשנים יקרים, מצדי תמשיכו להתמוגג מהסקרים שיועצי קדימה מאכילים אתכם, אבל אל תגידו לנו אחר כך, "כולנו היינו בטוחים ש...". לא, לא כולנו. רק אתם.

מה ההבדל המהותי בין הליכוד, העבודה וקדימה? חודשיים לפני הבחירות, ואזרחית כמוני שניזונה מרדיו וכנס הרצליה, אין לה מושג. פעם זה היה פשוט. מיליוני אזרחי מדינת ישראל לא טרחו להתעמק בפרטי המצע, אבל האסוציאציות של ימין ושמאל היו אוטומטיות ומהירות. ימין זה ארץ ישראל, יהודים, התנחלויות, ירושלים, ושמאל אלו ישראלים, אוסלו, קיבוצים ופרס. ידענו על מה אנחנו מתווכחים, היה לנו במה להיאחז, המאבק היה צמוד. היינו אזרחים עם אג'נדה.
פה אחד

היום נחוץ תואר במדעי המדינה כדי למצוא את ההבדלים. עם ישראל שרק אתמול נהנה מהגדרה עצמית ברורה של ימין ושמאל, איבד את זהותו, ורואה איך מנהיגיו מתרפקים על חזון ה"מרכז". פרץ אולמרט וביבי הם שלושה מותגים שמדקלמים פה אחד: תיקוני גבול, ויתורים, פשרות. איש מהם לא אומר מילים פשוטות כמו "אהבת הארץ" ו"אני יהודי", איש מהם לא מגלה מחווה אנושית כמו לחבק מגורשים שנעקרו מביתם. איש מהם אינו מזיז עפעף בלי אישור סוקרי דעת קהל. שלושתם רובוטים בשירות מערך יח"צני משומן שמצווה: מרכז שור. מתה האידיאולוגיה, נמוגו הלהט והאמונה, יחי המרכז הבריאותי וכדורי השינה.

דמוקרטיה וחוק אינם קדושים בעיני. חונכתי שיש מישהו

למעלה שאינו נתון להצבעת הרוב, ולתורתו אני סרה. הגישה הפנאטית הזו תמיד הרגיזה את כלבי השמירה של הדמוקרטיה ששלחו אותי בזעם קדוש ללמוד אזרחות. ובכן, יסוד ראשון בשיעור אזרחות קובע שבדמוקרטיה העם בוחר את המפלגה שתרכיב את הממשלה, ומכוחה נבחר ראש הממשלה.

מתי העם בחר את קדימה? מתי אולמרט ניצח בבחירות? מצטערת, אולי ההתפתלויות ופלפולי החוק מעניקים לגיטימציה למשטר הנוכחי בישראל, אבל זו איננה ממשלה נבחרת, ואולמרט אינו ראש ממשלה נבחר. מה שקורה היום במדינה זו אינה דמוקרטיה.

בקשר לחוקי המדינה המקודשים, שמתי לב שהכרעתם של שופטים מתפלגת לפעמים על פי השקפתם מהבית, ושוב חזרנו לנקודת ההתחלה.

למה לטרוח להגיע לקלפי?

בקרוב יתחילו לפמפם תעמולת בחירות ולהצהיר הבטחות, ואזרחים ישראלים יזכרו את "דין נצרים כדין תל אביב", וינחרו בבוז. זה לא שלפני כן התרשמנו מכל מילה, אבל בחוש ידענו מהי הרוח ומהם הגבולות האדומים. טראומת ההתנתקות קלקלה בתודעתנו את ערך המצע, וגיחכה אותו למוות.

למה לטרוח עד הקלפי אם ראש ממשלה רשאי לבצע את תוכניתו של המועמד שהפסיד בחירות? הרי רק לפני שנה גם אנשי שמאל התקשו להאמין שאריאל שרון יבצע נסיגה חד צדדית שכה מנוגדת לדרך שבשמה נבחר. הקלות הבלתי נסבלת שבה עברה ההתנתקות, קיבעה בתודעתו של כל ישראלי את האמת העגומה: מי שמצביע, לא משפיע.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

רבקה יפה

צילום: ארכיון

רבקה יפה שם פרטי, נולדה ברמת אביב וגדלה בבית יעקב, חובשת כיפה שחורה עם נקודות למחשבה, בוגרת המכללה וקמרה-אובסקורה, מבקרת ספרות וקולנוע וסבתא לשלושה שידוכים שווים ביותר.

לכל הטורים של רבקה יפה
  • עוד ב''יהדות''

לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים