תוכנית ההפרדה לכבישי הגדה
צה"ל השלים תוכנית שתאפשר כבישים נפרדים עבור ישראלים ופלשתינים ביהודה ושומרון
גורמים צבאיים אמרו למעריב, כי מאז ההתנתקות החלו בצה"ל לתכנן לפרטי פרטים את תכנית "הכל זורם". שלבי התכנון הואצו מאוד בשבועות האחרונים על רקע ניצחון החמאס ורצונה של ישראל ליצור מציאות חדשה בשטח. התכנית אושרה באחרונה בצה"ל וצריכה לקבל בקרוב אישור סופי מהדרג המדיני, שגם צריך לתקצב אותה. העלות צפויה להיות בין 100 ל-600 מיליון שקל לבניית מחלפים וכבישים חדשים.
תוכנית "הכל זורם" היא תולדה של לחץ מצד ארה"ב ואירופה על ישראל להקל על תנועת הפלשתינים ברחבי השטחים. מאז תחילת העימות, בשנת 2000, הפלשתינים אינם יכולים לנוע ברכב פרטי מאזור לאזור ברחבי יהודה ושומרון וגם אם מתאפשר מעבר, אזי הוא כרוך בעצירות תכופות בנקודות ביקורת ישראליות רבות בדרך, דבר שמעכב מאוד את התנועה.

הרעיון המרכזי של תוכנית "הכל זורם" הוא ליצור ברחבי יהודה ושומרון שתי מערכות כבישים מקבילות - לפלשתינים ולישראלים. כדי שישראל לא תואשם באפרטהייד, הפלשתינים יהיו רשאים באופן פורמאלי לנסוע בכבישים המיועדים לישראלים, אולם אז נסיעתם תהיה כרוכה במעבר בנקודות ביקורת רבות ועל כן מצפים במערכת הביטחון שהם יעדיפו נסיעה "חלקה" בכבישים המיועדים להם.
מערכת הצירים הפלשתינית תוכננה כך שהיא תאפשר נסיעה מכל מקום לכל יעד. הישראלים, מצדם, יעדיפו שלא לנסוע בכבישים המיועדים לפלשתינים, מכיוון שלא תהיה שום ביקורת ביטחונית על הנוסעים בהם והם יהיו חשופים לפיגועים.
על פי מפת "הכל זורם" שנודעה למעריב, כמה מהצירים העיקריים בשטחים אמורים להישאר ישראליים, ובראשם כביש חוצה שומרון, וכבישי האורך - כביש 90 מדרום לצפון לאורך בקעת הירדן וכביש 60, שמתחיל בדרום הר חברון ומתארך צפונה עד לצומת תפוח. גם כביש מספר 1, מיריחו לירושלים, יישאר ישראלי. על פי התוכנית, הפלשתינים יקבלו את כביש חוצה שומרון הישן ואת כביש 57 בין טול כרם לשכם. גם כביש 60 יהפוך לפלשתיני החל מצומת תפוח וצפונה.
בנוסף ייבנו שתי
גורמים במערכת הביטחון מאשרים, כי התוכנית "נובעת ממדיניות הממשלה להאיץ את ההיפרדות המעשית מהפלשתינים". למעריב נודע, כי לקראת יישום התוכנית החלו בימים האחרונים מגעים בין קצינים בפיקוד המרכז לבין ראשי התנחלויות שונות, שהתוכנית עלולה להשפיע מאוד על חייהם - ולאו דווקא לטובה. רבים מהם אף החלו לפעול כדי לנסות למנוע את יישומה.
כך, למשל, יו"ר מזכירות היישוב עינב שליד טול כרם טוען, כי התוכנית תנתק את עינב ואת היישוב אבני חפץ מהיישוב השכן שבי שומרון. "כדי שהילדים שלנו יוכלו להגיע לבית הספר שלהם בשבי שומרון, הם יצטרו לעשות עיקוף של שעה וחצי במקום נסיעה של עשר דקות. תושבי שבי שומרון, מצד שני, יצטרכו לעשות את אותו סיבוב, דרך קדומים ואלפי מנשה, כדי להגיע למרפאה האזורית שנמצאת בישוב שלנו או כדי לצאת לעבודה בנתניה. ניתוק כזה, למעשה, יחסל את כל הישובים באזור. . . אנחנו לא נסכים לכך בשום אופן".
יו"ר מועצת שומרון, בנצי ליברמן אומר, כי מלבד שבי שומרון, עינב ואבני חפץ ייפגעו באזורו בעקבות התוכנית גם היישובים אלון מורה ואיתמר שמצפון לשכם. "כדי להגיע לכל מקום שהוא ייאלצו תושבי אלון מורה ואיתמר לעשות סיבוב ענק דרך בקעת הירדן".
לעומתם, אומר יו"ר מועצת בנימין, פנחס ולרשטיין: "כבישים מהירים לפלשתינים זה אינטרס ישראלי מכיוון שהדבר יקל על הלחץ הבינלאומי מעלינו. אנחנו לא יכולים לטמון את הראש בחול ולהתעלם מבעיית התנועה הפלשתינית. צריך למצוא לה פתרון".
ואילו ראש מועצת גוש עציון שאול גולדשטיין חושש, כי "התוכנית מסמנת כבר עכשיו אילו ישובים ישראל מתכוונת לפנות בעתיד".
ומה אומרים הפלשתינים? גורם ברשות הפלשתינית אומר, כי "יש לפלשתינים מספיק כבישים טובים שישראל משתלטת אליהם. אנחנו לא רוצים כבישים חדשים שנועדו רק כדי להנציח את הכיבוש ".