עוף מוזר
קבלו את שחקן הרכש האוסטרלי של הספארי. קוראים לו קזואר והוא עוף במשקל כבד. נקבות הקזואר יכולות לתת לנשים שיעור או שניים בפמיניזם - הן שולטות בגבר שלהן, שמטפל בילדים
בני הזוג השתלבו במקום בין רגע ובשלב מאוחר יותר פצח הזכר בחיזור מרשים מול הנקבה. בהמשך, הם גם עברו להזדווגויות קצרות והחלטיות ואחרי מספר שבועות הטילה הנקבה שלוש ביצים ירוקות ויפות. אלא שבפעם הקודמת זה לא כל כך הלך והקזוארים נותרו ללא דור ההמשך.
לפני שבוע, שוב, לאחר חיזור מרשים והזדווגויות זריזות הטילה הנקבה - הפעם שתי ביצים. עונת הדגירה יצאה לדרך.
אם לרגע העליתם בדעתכם שהנקבה היא הדוגרת, או שמא השניים מתחלקים בתפקיד הנכסף, טעות בידכם. מדובר בדגירה ארוכה ומאומצת, אותה לוקח הזכר במלוא הרצינות מבלי לחלוק אף לא לרגע את המשימה עם הנקבה.
במשך קרוב ל-60 יום, דוגר הזכר על הביצים לא נע ולא זע, לא אוכל ורק שותה, ואם לרגע הוא מעז לשבור שמירה, הנקבה ממהרת לשים סוף לסיפור ומנקרת אותו ללא רחמים כדי שישוב לעבוד ומהר.
גם בפעם הקודמת דגר הזכר כמעט ללא ניע וכשסר לרגע ממקומו או אפילו הרים את גופו רק מעט בכדי לחלץ את עצמותיו, מיהרה האם הכעוסה להסביר לו בנחישות ובלי רגישות מה עליו לעשות. אלא שמסיבה לא ברורה, כאשר בקע האפרוח הראשון מהביצה החליטה הנקבה לנקר גם אותו.
המטפלים מיהרו להפריד, הרחיקו את הגברת ואת האפרוח הקט הבהילו למרפאה, אולם כל מאמצי הטיפול עלו בתוהו והאפרוח החזיר נשמתו לבורא.
הקזוארים הם שוכני יערות סבוכים ומצויים בדרך כלל ליד נתיבי מים. תפוצתם בצפון מזרח אוסטרליה, גיניאה החדשה והאיים הסמוכים לה. הקאזוארים ניזונים בראש ובראשונה מצמחים ופירות שנאספו מאדמת היער, ומשלימים את תפריטם בפרוקי רגליים ובחולייתנים קטנים בכמות של בערך 2.9 ק"ג ליום. אי אפשר להתעלם מהעובדה ששמם מזכיר את עץ הקזוארינה ולא בכדי.
את הקזואר הביאו לראשונה להולנד בשנת 1540 ובשנת 1898 נערך סקר עצים על ידי משלחת גרמנית - הולנדית באזור יערות הגשם של אינדונזיה. מכיוון שעלי הקזוארינה הזכירו לחוקרים את נוצותיו של הקזואר הם קראו לעץ בשם קזוארינה.
כסות הנוצות של הבוגר מתמזגת עם היער ובשעת סכנה הוא משתטח על הקרקע. אם זה לא עולה יפה, הוא פותח בריצה מהירה. ראשם וצווארם של הקזוארים עירומים, בעלי כתמים צבעוניים ולעתים בעלי גדילים אדומים. וכאילו זה לא מספיק, על ראשם נמצאת קסדת קרנית כעין מסרק, שלא מוסיפה הרבה חן, ומשמשת אותם כאיבר חיתוך כדי לפלס דרכם בתוך סבך השיחים.
הקאזוארים הם בעלי כוח רב, משקל צעיר 29-34 ק"ג ומשקל הנקבה מגיע עד כ-58 ק"ג. הנקבות בדרך כלל גדולות יותר מהזכרים, בהירות יותר בצבעים והקסדה שלראשן ארוכה יותר. מהלומה מכוונת היטב של אחת מרגלי הקאזואר עשויה להמית אדם. את הפעולה הזו הם עושים לרוב בקפיצה ובנוסף שורטים בעזרת טפרים חדים הנמצאים על האצבע האמצעית שנמצאת במרכזן של שלוש הציפורניים שלהם.
הקאזוארים, כמו היען האפריקני וקרובו האוסטרלי האמו, שייכים לסדרת העופות הגדולים בעולם, סדרת חסרי הקרין. כל העופות בסדרה זו הינם משוללי תעופה. גופם הגדול והכבד לא מאפשר להם לפרוש כנפיים ולעוף. נוצותיהם התנוונו וגם זנבם
הזכר אחראי לתחום הנרחב של התפקידים המשפחתיים. הנקבה מטילה 3-6 ביצים ירוקות ענקיות ומחוספסות, היא עושה זאת בתוך קן של עלים שנבנה בחיפזון על הקרקע, ומכאן נוטל הזכר את האחריות.
האפרוחים בוקעים מכוסים פלומה. והגוון של גופם תואם את הסביבה עד לשלמות המאפשרת להם להתחמק אל השיחים כדי להימלט משיני הטורפים. לבוש הצעירים הוא חום, החלקים החשופים חיוורים והקסדה התחלתית. האפרוחים מגיעים לבגרות בגיל תשעה חודשים.
יש לציין כי האויב העיקרי של הקאזואר הוא האדם. הילידים נהגו לצוד אותם בעבור בשרם שנחשב למעדן טעים .
עכשיו אנחנו בספארי - מחכים. הזכר דוגר, הנקבה מסתובבת במרץ בחצר ולא מרשה לאף אחד להתקרב, שוב כהרגלה היא לא מאפשרת לו מרחב תנועה, אבל לנו ברור שהפעם בסמוך לבקיעה היא תאלץ להיפרד למספר ימים מבן זוגה ולעבור לחצר הסמוכה. רק אז יוכלו האפרוחים לבקוע בשלווה. הזכר שמורגל בטיפול באפרוחים בוודאי ירתם למשימה ואנחנו כמובן נעזור ... המשך יבוא.
