מסנני מים מסוכנים נמכרים בניגוד לחוק
לפני כשנתיים הורה המשרד לאיכות הסביבה על איסור מכירת מערכות ביתיות לריכוך מים. הסיבה: התהליך הכימי שעוברים המים פוגע בבריאות ומזהם את הסביבה. אולם למרות הסכנות ובניגוד לחוק - המסננים ממשיכים להימכר כרגיל
לפני כשנתיים החליט המשרד לאיכות הסביבה לאסור על מכירת מערכות ביתיות לסינון וריכוך מי שתייה בישראל. מדובר במערכות שמוציאות את הסידן והמגנזיום מהמים כדי למנוע היווצרות של אבנית בקומקומים, מדיחי כלים ומכונות כביסה. למרות שהמערכות נועדו למנוע שחיקה של מוצרי החשמל, רבים בישראל נוהגים לשתות את המים שעברו ריכוך על אף שמדובר בסכנה לבריאותם.
המערכות שהותקנו בכ-2,500 בתי אב בישראל פועלות על בסיס החלפת יונים, במסגרתה הופכים המים הקשים, עתירי המגנזיום, הסידן והאבנית, לרכים. כדי לרכך את המים הם עוברים תהליך כימי, שבמסגרתו הם מוזרמים דרך שרף מיוחד שממיר את יוני הסידן והמגנזיום ביוני נתרן - אותו נתרן שיש במלח הבישול ואינו מומלץ לאנשים עם בעיות של לחץ דם, העלולים לצרוך אותו ללא ידיעתם. בעיה בריאותית נוספת שעלולה להיווצר היא אובדן של 20 אחוז מהסידן ו-80 אחוז מהמגנזיום שדרושים לגוף האדם - הקיימים במי השתייה הרגילים.
אולם על אף שהתקנות האוסרות לשווק את המערכות ניתנו כבר ב-2004, בישראל ממשיכים למכור את המערכות כרגיל ולכל דורש. "המערכת מותקנת על השיבר המרכזי, כך שאת המים הרכים מקבלים בכל ברז בבית", הסבירה אתי נתן, הממונה על שפכים תעשיתיים במשרד לאיכות הסביבה. "בשל העובדה שאיכות החיים בישראל הולכת ועולה, המודעות למים נקיים הולכת וגוברת, ואנשים קונים את המערכות מבלי לדעת שהם עוברים על החוק. כיום אף אחד לא מספר ללקוחות שמדובר במערכות מסוכנות, האסורות לשיווק על פי חוק ומזהמות את הסביבה. החברות שמוכרות אותן רק מספרות ללקוח רק כמה המוצר נפלא".
בעיה נוספת שעלולה להתרחש במערכות ריכוך המים הביתיות היא הפיכת השרף לכר פורה להתרבות חיידקים. כדי לטפל בבעיה הזו חובה על הצרכן להחליף את השרפים מדי פעם, אך מרבית הצרכנים אינם עושים זאת ובכך, טוענים במשרד לאיכות הסביבה, מסכנים את עצמם.
ממליח את הקרקע ומי התהום
לצד הסיכון הבריאותי של השימוש במערכות, הן גם מזהמות את הסביבה. על פי החוק בישראל, מוגדרים מי הביוב כמקור מים לכל דבר ועניין, ו-70 אחוז מהם מגיעים להשקייה. ואולם, מתברר כי מכוני טיהור השפכים בישראל אינם מסוגלים לטפל במלחים, והמים עם המלח שמוזרמים להשקייה חקלאית גורמים נזק לגידולים, ממליחים את הקרקע ולבסוף חודרים עד למי התהום וממליחים גם אותם.
על פי הערכות של יונתן בן-דרור, שמייעץ למשרד לאיכות הסביבה בנושאי תמלחות, כיום נכנסים למערכת הביוב כ-800 טון של מלחים מדי שנה, שגורמים נזקים לא מבוטלים. "אנחנו דורשים ממתקנים שעובדים בתעשייה על פי אותו עקרון לפנות את המלחים שלהם בנפרד לים, כך שהם לא יגיעו למכוני טיפול
השפכים. הבעיה היא שבמכשירים הביתיים אין דרך לדרוש את זה. החשש שלנו הוא שככל שרמת החיים תעלה כמות המלחים תלך ותגדל, ולכן דרשנו את ההוצאה מהחוק. הבעיה שלי היא שמסע ההפחדה של החברות שמוכרות את המערכות יותר חזק מהחוקים של המדינה, ולכן הדבר היחיד שיכול לעצור את שיווק המערכות הם כוחות השוק. אם אנשים ידעו שזה בלתי חוקי, אולי הם פשוט יפסיקו את הקנייה וייבשו את החברות".
לאחרונה הנחה השר לאיכות הסביבה, גדעון עזרא, את המשטרה הירוקה להתחיל ולאכוף את החוק על המשווקים כדי להגיש נגדם כתבי אישום. "אינני מוכן למצב שבו חברות מסחריות מנצלות פאניקה ציבורית לצרכים כלכליים על גבם של הציבור, החוק והסביבה בישראל", הוא אמר.
נא להמתין לטעינת התגובות
