השופט ברק: יש בחוק טל הפליה לא מוצדקת
שופטי בג"ץ הביעו חוסר שביעות רצון מחוק טל שמסדיר פטורים לתלמידי ישיבות, אך דחו את העתירות נגדו. הם מתחו ביקורת על הממשלה על אופן יישום החוק, אך העדיפו לתת לו הזדמנות
בהרכב של תשעה שופטים דחה היום בג"ץ את ארבע העתירות נגד חוק טל. ההחלטה התקבלה ברוב של שמונה שופטים נגד אחד - המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) השופט חשין. למרות שהשופטים דחו את העתירות, הם מתחו ביקורת על המדינה, וקבעו כי אם לא יתבצע שינוי ביישומו, יש חשש שהוא יהפוך לבלתי חוקתי.
דעת הרוב, שסברה כי יש לדחות את העתירות, התחלקה לשניים. שבעה שופטים קבעו כי החוק פוגע קשות בכבוד האדם של רוב האוכלוסייה, המחוייבת בשירות צבאי. אולם, השופטים קבעו כי לעת הזו לא ניתן לקבל הכרעה באשר למידתיות הפגיעה, מכיוון שלחוק לא ניתנה הזדמנות ראויה להגשים את מטרותיו. לכן לעת הזו לא בשל הזמן להכרעה בשאלה זו.
עם זאת, קבע בג"ץ כי אם תמשך המגמה ולא יהיה שינוי משמעותי ביישום החוק, ישנו חשש כי יהפוך לבלתי חוקתי. למעשה השופטים דחו את ההכרעה בעניין חוקתיותו של החוק למספר שנים.
פסק הדין העיקרי נכתב על ידי נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק. השופט אשר גרוניס, שסבר גם הוא כי יש לדחות את העתירה, קבע כי הסיבה לכך היא משום שאין צידוק להפעיל ביקורת שיפוטית על החוק. זאת שכן מדובר בחוק המעניק זכות יתר למיעוט, כאשר טענת משרתי הצבא היא לפגיעה בשוויון.
מנגד, השופט חשין, בדעת המיעוט, סבר כי יש לבטל את החוק מאחר והוא אינו חוקתי. חשין, שמתמיד בכתיבתו בנטייה לדעת המיעוט, קבע כי יש לבטל את החוק מכיוון שדחיית גיוסם של בני ישיבות סותרת שלושה עקרונות על שמדינת ישראל בנויה עליהם: היותה של המדינה מדינה יהודית, היותה של המדינה דמוקרטית וערך השוויון.
כאמור, פסק הדין העיקרי נכתב על ידי הנשיא ברק, שאמור לפרוש בעוד כארבעה חודשים. הוא קבע כי החוק פוגע בשוויון. "מתן דחיית שירות גורפת, שעם השנים הופכת לפטור משירות צבאי, לאלפי מיועדים לשירות ביטחון, אך מטעמים של לימוד בישיבה, מהווה פגיעה בשיוויון של כל אחד מקבוצת הרוב המחויב בשירות צבאי", כתב ברק. "יש בה הפליה ללא שוני רלוונטי המצדיק אותה. אין דבר בדתיותו של אדם שימנע ממנו שירות צבאי".
ברק הוסיף כי החוק פוגע בכבוד האדם של המגויסים לצבא. "חוק דחיית השירות פוגע במעמדו של האדם המחויב בשירות צבאי כשווה בין שווים", כתב ברק. "החוק פוגע בשוויון האלמנטרי שבין בני החברה, לגבי הזכויות והחובות האזרחיות הבסיסיות".
עם זאת, קבע ברק כי החוק, המהווה פשרה חברתית, נועד לאזן ולפשר. לפי ברק, תכליתו השנייה היא להביא ליתר שוויון, כך שבסופו
ברק קבע כי ארבע תכליות אלה הן ראויות ונועדו לחולל שינוי חברתי ארוך טווח שיוביל גם להקטנת מימדי דחיית השירות. הוא פסק כי על פי מצב הדברים כיום לא מתקיים קשר רציונלי בין מטרות החוק לבין האמצעים להגשמתו, ומתח ביקורת על מחדלי הממשלה שלא הכינה את הכלים הראויים שיאפשרו את יישומו. ולכן, קבע כי יש לתת לחוק הזדמנות ראויה להגשים את מטרותיו.
בכל מקרה, החוק נחקק כהוראת שעה לחמש שנים, והוא אמור להיבחן מחדש באוגוסט בשנה הבאה. על כן, קבע ברק כי כששיחלפו חמש השנים לחקיקת החוק יהיה על הכנסת לבחון את יישומו.
את פסק הדין חתם ברק בפנייה אל הכנסת. "פתרונה של המחלוקת צריך להתקבל במסגרת הכרעה לאומית שהכנסת צריכה לקבל. אילו הכרענו בעתירות על פי מצב הדברים היום, היינו מכריזים על בטלותו של החוק, אך לא ניתן בעת הזו לקבל הכרעה באשר למידתיות החוק, ועל כך יש להצטער", כתב ברק.
החוק, שאושר בכנסת ביולי 2002, קבע כי כאשר תלמיד ישיבה "שתורתו אומנותו" מגיע לגיל 22 הוא זוכה לשנת הכרעה, שבה עליו לבחור האם להמשיך ללמוד או לצאת לעבוד. במידה ויבחר לעבוד, יוכל לבחור בין שירות צבאי מקוצר של ארבעה חודשים לבין שירות אזרחי של שנה.
בעקבות אישור החוק הוגשו ארבע עתירות לבג"ץ, בין השאר על ידי התנועה לאיכות השלטון, מרצ ושינוי, שטענו כי החוק פוגע בעיקרון השוויון ומנוגד ל"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". העותרים טענו שהחוק מסדיר לתלמידי הישיבות פטור גורף משירות צבאי, ומהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית במגזרים האחרים שנאלצים לשאת בעול הביטחוני.
הדיון הראשון בנושא התקיים רק כשלוש שנים לאחר הגשתן, ולאחריו הורחב הרכב השופטים לתשעה. במהלך הדיון מתחו השופטים ביקורת כלפי המדינה, שהודתה כי נכשלה ביישום החוק, בעיקר משום שהוא אינו אטרקטיבי דיו עבור החרדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
