בג"ץ אישר את חוק האזרחות ברוב דחוק
ברוב של 6 מול 5 אישרו שופטי בג"ץ את חוק האזרחות שמונע איחוד משפחות של פלשתינים וערבים-ישראלים. הנשיא ברק בדעת מיעוט: המטרה הביטחונית לא מקדשת את כל האמצעים
עם חקיקתו של החוק כהוראת שעה המוארכת מעת לעת, הוגשו עתירות לבג"ץ על ידי ארגון "עדאללה", האגודה לזכויות האזרח וכמה חברי כנסת מהשמאל. קבוצות אלה טענו כי החוק מפלה, גזעני ופוגע קשות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בפסק הדין, המשתרע על פני 260 עמודים, נכתבו שתי חוות דעת מרכזיות. נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, סבר כי החוק פוגע בזכות החוקתית לחיי משפחה ושוויון במידה שעולה על הנדרש, ולפיכך ראוי לבטל את החוק ולקבל את העתירות. המשנה לנשיא, השופט (בדימוס) מישאל חשין, סבר כי החוק הוא חוקתי, אינו פוגע בזכויות החוקתיות, ו"אף אם קיימת פגיעה, הרי שהיא מידתית".
באופן נדיר נשארה חוות דעתו של הנשיא ברק במיעוט, שכלל את השופטים: בייניש, פרוקצ'יה, ג'ובראן וחיות. מנגד, תמכו בחוות דעתו של חשין חמשת השופטים: נאור, גרוניס, עדיאל, ריבלין ולוי.
בחוות דעתו של חשין, שזכתה לרוב בקרב שופטי בג"ץ, הוא קובע כי למרות שהחוק פוגע באזרחים ישראלים, אין סיבה חוקתית לבטלו. "מדינת ישראל רשאית כמו כל מדינה בעולם להגביל בחוק את הגירתם של אזרחים זרים לישראל, ובהם בני זוג של אזרחים", מסביר חשין.
חשין ציין עוד, כי מדינת ישראל נתונה במלחמה אל מול הרשות הפלשתינית וארגוני הטרור, ועל כן היא רשאית בתקופה זו למנוע את כניסתם של אזרחי מדינת אויב לשטחה, גם אם נישאו לאזרחי המדינה.
"תושבי האזור הפלשתינים הם נתיני אויב המהווים קבוצות סיכון לאזרחיה ולתושביה של מדינת ישראל,
לעמדתו של חשין הצטרפו חמישה שופטים, וביניהם השופט אדמונד לוי שסבר אמנם כי יש לדחות את העתירות ולהשאיר לפי שעה את החוק, אך זאת לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים. "בתקופה זו", טען לוי, "יש לגבש הסדר מתוקן שיפגע פחות בזכויות האדם, ולקבוע אמצעים שיאפשרו בדיקה פרטנית של מידת הסיכון הביטחוני בכל מקרה ומקרה".
הנשיא ברק מתאר בפסק הדין את הרקע הביטחוני לחקיקתו של החוק ואת מתקפת הטרור הקשה בה נתונה ישראל בשנים האחרונות, אך מציין כי יש להגן על זכויות האדם "גם בשעת שלום וגם בשעת מלחמה".
ברק קובע כי הזכות לחיי משפחה והזכות לשיווין כלולות בזכות החוקתית לכבוד האדם, לפי חוק יסוד חוק האדם וחירותו. "זכותו של בן הזוג הישראלי לחיי משפחה פירושה זכותו לממש את חיי המשפחה עם בן זוגו בישראל שם ביתו, שם קהילתו שם רשמיו ההיסטוריים, התרבותיים והחברתיים", כתב ברק.
לדעתו של ברק, "החוק פוגע בזכויות חוקתיות אלו ומונע מבני זוג ישראליים לממש את זכותם לחיי משפחה בישראל. הוא פוגע בזכותם של הערבים אזרחי ישראל לשיווין". ברק קובע עוד כי המטרה הביטחונית אינה מקדשת את כל האמצעים, וכי המטרה הראויה של הגברת הביטחון אינה מקדשת פגיעה קשה בחייהם של אלפים רבים של אזרחים ישראליים. "אין לקיים דמוקרטיה וזכויות אדם מבלי ליטול סיכונים", כתב הנשיא ברק.
השופטת בייניש שהצטרפה לדעתו של ברק ציינה כי החברה הישראלית "חייבת לעמוד על דמותה כחברה שמכבדת את זכויות יחידיה אף בעיתות של חירום ומלחמה".
השופט ג'ובראן, שהיה שותף לדעת המיעוט, סבר כי פגיעה ביכולתו של אדם לנהל חיים משותפים בישראל יחד עם בן זוגו מהווה, למעשה, שלילה מלאה של הזכות החוקתית לקיים חיי משפחה. ואילו השופטת חיות קבעה, כי "חוק האזרחות פוגע באופן בלתי מוצדק ובלתי מידתי באלפים רבים מבני המיעוט הערבי החי בתוכנו".
ביולי 2004 החליטה הממשלה על הארכת תוקפו של החוק לאחר שראש השב"כ דיווח לשרים כי מאז שנחקק, ישנה ירידה ניכרת במעורבותם של ערביי ישראל בטרור. שבוע לאחר מכן, אישרה גם הכנסת את ההחלטה, למרות התנגדותם העזה של הח"כים מהשמאל, ותוקפו של החוק הוארך בשנה נוספת.
בפברואר 2005 דחה בג"ץ את בקשת העותרים למתן צו ביניים שימנע יישומו של החוק עד למתן פסק דין. במאי אשתקד אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הארכת תוקפו של החוק עד למרס השנה, והרחיבה את סמכויותיהם של המפקד הצבאי ושר הפנים לתת או למנוע היתרים לשהייה בישראל.
בנוסף, אישרה הוועדה לטפל בבקשות לאיחוד משפחות של גברים פלשתינים מעל גיל 35 ושל נשים פלשתיניות מעל גיל 25, בשל הסיכון הביטחוני המופחת הנשקף מבני גילאים אלה.
בדיון האחרון שהתקיים בפברואר השנה, ניכר היה כי הדעות בין אחד עשר השופטים חלוקות. הנשיא ברק הציע למדינה לשנות את החוק, כך שיהיה 'פחות פוגעני ויותר אינדיווידואלי'. אולם, השופט חשין כינה את הרשות "מדינת אויב דה-פקטו", הצדיק את המדינה שרוצה להגן על עצמה מפני פיגועים ושלח את "הבחור מאום אל-פחם שהתחתן עם פלשתינית לגור בג'נין". לעמדה זו הצטרפה גם השופטת בייניש שציינה כי החוק מממש צורך ביטחוני וכינתה אותו "מסננת".
נא להמתין לטעינת התגובות
