המשימה הבלתי אפשרית של "לונגו"
מפקד הזירה הדרומית בחיל הים מוביל בהצלחה את אתגר איתור מבריחי נשק בים הדייגים התמימים של חופי עזה. הכל בזכות החדשנות והתעוזה. שטח צבאי
כעבור כשבוע נערך תחקיר באוגדת עזה, בו לקחו חלק אל"מ לקס ולוחמיו. מיד לאחר שהחלה הקרנת הסרט, שתיעד את האירוע, החליפו מפקד אוגדת עזה, תא"ל אביב כוכבי, ומפקד החטיבה הצפונית, אל"מ מוני כץ, מבטים וחיוכים. הם הבינו שמה שהם ראו על המסך מוסיף נדבך חשוב למלחמה בקסאמים. מאז נשברו גלים רבים על חופי עזה, ותותחי הדבורות רעמו יותר מפעם אחת.
זוהי המנהיגות שצומחת מתחת לאפנו בשנים האחרונות. יותר יוזמות ברמת השטח, תעוזה, אומץ לקבל החלטות חריגות גם ברגע אמת. בלב העשייה המבצעית החדשה הזו של הזירה הימית עומדים לוחמיו של אל"מ לקס. הם עוסקים באבטחת הנמלים, זיהוי ספינות חשודות, שמירה על מעטפת חופי הרחצה מפני מחבלים, ובקצה הגזרה הם מסכלים מדי יום הברחות ימיות של אמצעי לחימה ממצרים לעזה.
אל"מ לקס הגיע לזירה הדרומית שלושה ימים לאחר סיום ההתנתקות מרצועת עזה. התקווה היתה שהגזרה תהיה רגועה, כזו שתאפשר לו לשחק לפחות פעם בשבוע שש-בש עם לוחמיו. אבל לא כך הם פני הדברים. הים של עזה הפך לזירה קריטית בלחימה מול ארגוני הטרור.
על פי הסכמי אוסלו שורטט שטח ימי בתוכו ינועו הפלשתינים שגבולותיו הם פרוזדור M בצפון מול זיקים ופרוזדור K בדרום מול רפיח. השטח הכלוא בין לבין נקרא שטח L, ובו שטים כלי השיט הפלשתינים. לפני ההתנתקות היו נעים בשטח זה 350 כלי שיט. כיום נעים בשטח בגודל של 20X35 קילומטרים פי שניים כלי שיט. 99.9% מהם עוסקים בדיג והשאר עוסקים בהברחת אמצעי לחימה.

ובינתיים השתנה עוד משהו - האבטלה נסקה. כ-60% מהפלשתינים בעזה מובטלים. 30% אחוז נוספים מכהנים במשרות ציבוריות, והשאר עוסקים במקצועות שונים, ובהם תחום הדיג שהפך לאטרקטיבי, ומכלכל 7,000 משפחות פלשתיניות במעגל הראשון. הכל כדי להביא אוכל הביתה.
לוחמי חיל הים אמורים לאתר מספר מבריחים – עשירית האחוז - בתוך מאסה של דייגים תמימים. קן צרעות. ממש לברור את המוץ מהתבן ביום ובלילה, כאשר הפלשתינים מאתגרים את לוחמי החיל ללא הפסקה, באמצעות סירות מהירות והתחפשות לדייגים תמימים. חיל הים שואף במצב הזה להתחכך כמה שפחות עם הפלשתינים, כיוון שאם הדייגים התמימים לא ידוגו – הם יהפכו למבריחים.
אבל זה לא כאב הראש היחידי של אל"מ לקס. בלשכתו, ממש מעל ראשו, מונחת
רק השבוע ראינו מה עלול לקרות כשתחנת חשמל אחת לא פועלת. קל וחומר אם מדובר באסדה, המספקת את הגז לחברת החשמל באשדוד, ובקרוב אף אמורה להעלות את תפוקתה בעקבות המעבר של חברת החשמל ממזוט לגז.
מערך הביצורים הימיים ועירנות הלוחמים והבקרים על החוף יצרו ללא ספק חיץ משמעותי. השרידות של כוח טרור שינסה להיכנס לישראל דרך הים נמוכה מאוד. גדר ימית מתקדמת, אמצעי תצפית מיוחדים, שילוב כוחות, אבל בעיקר נחישות ויוזמה, הם שמובילים את ההצלחה.

קצין בכיר מצבא זר, שביקר לאחרונה בנמל אשדוד, חידד באופן משמעותי את המאמץ של אל"מ לקס ולוחמיו. הקצין הגיע בליווי אנשי תעשיות ישראליות כדי להתרשם מהדבורה סימן 3 ומביצועיה. מפקדי הכלי הראו לקצין הזר דבורה שנמצאת בבדיקות יצרן לאחר שהגיעה ל-3,000 שעות מנוע בשנה האחרונה. הקצין הזר נדהם וחשב שלא הבין כראוי את דברי החובלים, היות ובצבא שלו מבוצעות 3,000 שעות מנוע רק בתום 20 שנות בט"ש.
עובדה זו מראה שכמעט שום מבצע באוגדת עזה לא מתבצע ללא סיוע של חיל הים. פעם אחת יאירו אנשי החיל את שמי עזה כדי לסייע לכוח חי"ר שנתקל מטווח של 15 מטרים במחבל ויש צורך לנהל איתו קרב פנים מול פנים, מבלי יכולת להמתין לחיל האוויר. בפעם אחרת הם ירו לעבר החוף בזהירות כדי לסלק בלתי מעורבים משטחי שיגור קסאמים לפני הרעשה של ירי ארטילרי.
ובקצה היכולת הזו הם ירימו תורן, יזהו את המטרה על החוף ו"ידקרו" את המחבל מבלי לפגוע בסביבתו. זו הגדולה של אנשי חיל הים, המבדילה אותם מחיל התותחנים. אחריותה הגדולה של הזירה הדרומית באה כיום לידי ביטוי גם בכך שלמפקד דבורה בדרגת סגן ניתן אישור גורף לחסל חוליית משגרי קסאם ללא כל אישור מיוחד. מגוון הכלים הרחב העומדים לרשותו ומערכות תצפית מהמתקדמות בעולם מאפשרים לו לא לירות במי שלא נראים ומזוהים בוודאות.
בין "הירוקים" ל"לבנים" נוצרה שפה משותפת, הכרה ביכולות והבנה שבסופו של דבר כולם נלחמים באותה גיגית צרה. לכן – האגו לא אמור לשחק תפקיד מרכזי. הרומן בין אל"מ יורם לקס לאל"מ מוני כץ יצר חלק חשוב במערכת ההפעלה החדשה, שהוצגה לאחרונה בפני שר הביטחון עמיר פרץ. מערכת זו אמורה לפגוע במשגרים באופן משמעותי, בשילוב טכנולוגיות שיכנסו בקרוב לפעולה. ימים יגידו.
מדי שבוע מתפרסם הטור "שטח צבאי" של אמיר בוחבוט, כתב NRG מעריב לענייני צבא וביטחון. "שטח צבאי" מתייחס לסוגיות הביטחון של ישראל מזוויות אחרות מאלה שאנו קוראים עליהן במשך השבוע, כדי לנסות ולהבין מה עומד מאחורי ההחלטות והמהלכים שמשפיעים על ביטחונה של מדינת ישראל.