הדיון באו"ם הסתיים ללא גינוי
הדיון במועצת הביטחון של האו"ם הסתיים מבלי שהועלתה כל הצעה לגינוי ישראל על התקיפה בעזה
המשקיף מטעם הרשות הפלשתינית באו"ם, ריאד מנסור, אמר במהלך הדיון כי האוכלוסייה הפלשתינית מוחזקת כבת ערובה בתוך שטח עזה. לדבריו מדינת ישראל היתה מוכנה לעימות צבאי עם הרשות מאז עליית החמאס לשלטון וחיפשה את ההזדמנות לתקוף. "החייל החטוף הפך להיות התירוץ להתקפה של ישראל", אמר מנסור. "ישראל התכוננה וחיכתה להזדמנות לתקוף".
מנסור הדגיש בדבריו את הסבל של האוכלוסייה הפלשתינית, את מצב התשתיות ההרוס ואת העובדה שבשבועות האחרונים נהרגו אזרחים רבים בעזה. את דבריו סיים המשקיף הפלשתיני באמירה כי ישראל תוקפת את עזה על מנת למוטט את הרשות הפלשתינית וכדי להרוס את ההסכם אליו הגיעו הפלשתינים על "מסמך האסירים", בנוגע להכרה בישראל בגבולות 67'.
מיד לאחר הנציג הפלשתיני, נאם נציג משלחת ישראל לאו"ם, דני כרמון. לדבריו, כל מדינה היתה עושה הכל על מנת להגן על אזרחיה ולעמוד בפני ירי הקסאם. הוא ציין כי החמאס חדל מהפסקת האש כאשר התברר שמזה זמן רב הוא בונה מנהרה שתאפשר חדירה לשטחה של ישראל.
כרמון אמר כי ישראל היתה מעוניינת בשחרור מיידי של החייל החטוף, גלעד שליט. "מן הדקות הראשונות שדווח על חטיפתו, ישראל חיפשה את כל האפשרויות כדי להחזירו בבטחה", אמר כרמון, שהפנה אצבע מאשימה לדמשק, והזכיר בנאומו את התוצאות הקשות של חטיפות אזרחים, עיתונאים ועובדים על ידי קבוצות התנגדות בכל המזרח התיכון בשנים האחרונות.
גם שגריר ארה"ב לאו"ם, ג'ון בולטון, האשים במהלך הדיון את ראש הלשכה המדינית של החמאס, חאלד משעל, ואת הממשל הסורי. "לא היינו מגיעים למצב הזה לולא התמיכה של סוריה בטרור", אמר בולטון, שקרא לדמשק לסגור מיידית את המפקדה של החמאס בדמשק, לעצור את חאלד משעל ולהפסיק לשתף פעולה עם איראן. בולטון לא שכח להטיל אחריות גם על הרשות הפלשתינית וקרא בשם ארה"ב לשחרור מיידי של גלעד שליט.
בנוסף לחברות מועצת הבטחון (ארה"ב, בריטניה, סין, רוסיה, בריטניה, צרפת, יפן, קטאר, קונגו, גאנה, פרו, סלובקיה, יוון, דנמרק, ארגנטינה וטנזניה) נאמו נציגי האיחוד האירופי ונורבגיה וכן יותר מעשר מדינות מוסלמיות וערביות, ביניהן מלזיה, אינדונזיה, אלג'יריה, מרוקו, מצרים, ירדן, פקיסטאן, סעודיה ולבנון. חלק מהמדינות הזכירו את התנאים של הקוורטט, שעל החמאס לאמץ.
מנהל מחלקת האו"ם במשרד החוץ, רוני אדם, שעקב אחר הדיון
בתום הדיון לא הועלתה כל הצעת החלטה לגינוי של ישראל על רקע הפעולות בעזה. אם החלטה כזו תועלה לבסוף, לא יתרחש הדבר לפני יום שני בשבוע הבא, וישראל תמשיך לנסות ולפעול באו"ם באמצעות פעילות דיפלומטית כדי לסכל את העניין.
הדיון הלילה נערך בעקבות פנייה של שר החוץ האיראני, מנושהאר מותקי, למזכ"ל האו"ם קופי ענאן, ומטרתו הייתה לדון בתגובה הישראלית לחטיפה, ובמיוחד במעצר בכירי החמאס. לאחר שפנה מותקי אל ענאן, הגישו האיראנים, באמצעות הנציג האלג'יראי במועצת הביטחון, את הבקשה לכנס את הדיון המיוחד. האיראנים והאלג'יראים דרשו כי מועצת הביטחון תגנה את ישראל.
במשרד החוץ עקבו מקרוב אחר ההתפתחויות בסוגיה במהלך סוף השבוע, ועל ריכוז הפעילות הופקד הסמנכ"ל לארגונים בינלאומיים, אהרון לשנו-יער. "הפעולה המדינית של ישראל תיגזר מחומרת הנוסח שיוגש למועצת הביטחון", אמרו במשרד החוץ.
במשרד החוץ הרגיעו והוסיפו כי "הדרך לגינוי ולהצבעה עוד ארוכה, ואנחנו משוכנעים שידידינו באו"ם יירתמו לעניין ויעזרו לנו לסכל את הניסיון של מדינות ערב". הגורמים אף הביעו תקווה ש"המדינות החברות במועצת הביטחון ייקחו בחשבון את העובדה שלמבצע המעצרים היה רקע חוקי".
לפני התכנסות המועצה העריכו גורמים מדיניים בפני nrg מעריב כי קבוצת המדינות הערביות באו"ם לא תגיש הצעת החלטה שתגנה את ישראל על הפעולות בעזה. הגורמים ציינו שעד כה לא הוגשה טיוטה של הצעת גינוי בדיון. להערכתם, צפויים בדיון נאומים ודברי ביקורת מצד מדינות ערב, אך לא הצעת גינוי.