התשדירים שלא ראיתם
מה מתרחש מאחורי הקירות של מעבדות הניסויים בבעלי חיים? ענת רפואה יזמה הקרנת תשדירי שירות בטלוויזיה במטרה לחשוף את הציבור הרחב לניסויים בחיות, אולם נתקלה בחומת נסיינים שהביאה לגניזת התשדירים. וגם, 150 שנה להולדתו של ג'ורג' ברנרד שו, מחזאי דגול וצמחוני אדוק
תירוץ פחות רשמי אבל די רווח הוא: "בגלל שאתם לא מבינים מה אנחנו עושים ולמה, זה ייראה לכם רע ואכזרי. ומצטערים, אבל אין לנו זמן להסביר לכם. בשביל להבין, אתם צריכים ללמוד שבע שנים מדעי החיים באקדמיה, וגם אז לא בטוח שתבינו, אז עיזבו אותנו בשקט. אנחנו עושים כאן דברים כל-כך חשובים ואתם רק מפריעים לנו. וחוץ מזה, אל תשכחו שיש עלינו פיקוח הדוק של ועדות ומועצות ואנחנו גם כותבים הכל בפרוטוקולים. סודיים, כמובן, אבל פרוטוקולים".
כל התירוצים האלה לא מחזיקים מים. סודות מסחריים? אפשר לחשוב שכל יום ממציאים כאן תרופות. האמת היא שבחמישים השנים האחרונות הומצאו בישראל פחות מארבע תרופות. הרוב המוחלט של הניסויים הם לא למטרות ישומיות בכלל. הווירוסים שלנו ידביקו את החיות במעבדות? שימו עלינו חלוקים ומצנפות סטריליים ותנו לנו להיכנס. צריך להיות מומחה במדעי החיים בכדי להבין למה אתם מנסרים לקוף את הגולגולת או תופרים לחתול את העפעפיים? אל תתנשאו, אתם יודעים שזה לא נכון. תודו שגם אתם לא תמיד יודעים למה אתם עושים זאת. יש עליכם פיקוח הדוק? נו באמת, כולנו יודעים שאתם והחברים שלכם מאשרים אחד לשני בקולגיאליות מופתית. גם מבקר המדינה יודע והתריע.
הוויויסקטורים לא רוצים שנדע. נקודה. הכוחניות שמאפיינת את עבודתם במעבדות, לא עוצרת שם. הם גם מפעילים את כל כוחם כדי למנוע דברי ביקורת על התנהלותם, מנסים בכל דרך לחסום את חופש הביטוי ואת המחאות הלגיטימיות של המתנגדים להם. והם גם נוהגים לשקר מבלי להניד עפעף. אני נוכחת בשקריהם בבתי המשפט, בתקשורת, באירועים ציבוריים ואפילו בדיונים בכנסת. יכול להיות שמי שחושב שהוא אלוהים, אין לו אלוהים? אולי.

לא מזמן יצא לי לפגוש שוב בכוחניותם המתפרצת. זה היה כשיזמתי הפקת תשדירי שירות לטלויזיה, במטרה לחשוף לציבור הרחב את האמת על ניסויים בבעלי-חיים. צוות מקצועי נרתם להכין את התשדירים, ריטה תרמה את זעקתה ברקע והערוץ השני בגודלו בארץ, נידב זמן אוויר לשידור התשדירים. מאחר שמדובר בתכנים לא קלים לצפייה, הוחלט לשדר אותם תחילה בשעות של "מבוגרים בלבד", דהיינו, אחרי חצות, ולאט לאט לעבור לשעות נצפות יותר.
אלא מה, באופן לא מפתיע במיוחד, עם העלאת התשדירים, קפצה עדת הוויויסקטורים ואמרה "לא יהיה". תוך מספר ימים התארגנה משלחת של כבודת פרופסורים, בליווי כמה סוחרי בעלי-חיים למעבדות, והתייצבה
מהאטמה גאנדי אמר פעם "בהתחלה מתעלמים מכם, אחר-כך לועגים לכם, אחר-כך נלחמים בכם, ואז אתם מנצחים". אני רוצה להאמין שנסיונות החשכת המסך והאיומים המשפטיים נגד מחאותינו ונגד חופש הביטוי שלנו, מוכיחים שהתנועה נגד ניסויים בבעלי-חיים נמצאת בשלב האחרון לפני הסוף.
בינתיים, בכדי לזרז את בוא השלב האחרון, מי שמעוניין לצפות בתשדירים שצונזרו, יכול לראות אותם כאן, ומי שמוכן להפיץ אותם בין מכריו וחבריו – יבורך.

ובאותו עניין והקשר, החודש מציינים בעולם 150 שנה להולדתו של ג'ורג' ברנרד שו, אחד מאושיות התרבות הבולטים של המאה העשרים, שהיה מחזאי דגול וחתן פרס נובל לספרות. ברנרד שו היה צמחוני ונהג להתבטא נגד אכילת בשר ונגד ניסויים בבעלי-חיים. לפני 100 שנים בדיוק, ב-1906, הוא כתב במבוא למחזה "דילמת הרופא" את הדברים הבאים:
"...התמיכה הציבורית בוויויסקציה [ניסויים בבעלי-חיים] מבוססת כמעט לחלוטין על הבטחת הוויויסקטורים, שהניסויים צפויים להניב תועלת ציבורית גדולה. איני מציע ולו לרגע שהגנה כזו תיחשב תקפה אפילו במקרה שהוכחה. אולם כאשר העדים [הוויויסקטורים] פותחים בהצהירם שלמען המדע יש להניח בצד את כל המחויבויות האתיות המקובלות (אשר כוללות את המחויבות לומר אמת) איזה משקל יכול אדם הגיוני לייחס לעדותם?
"אני אעדיף לשקר חמישים שקרים על פני עינוי של חיה שליקקה את ידי מתוך ידידות טובה. אילו הייתי מענה את הכלב, בהחלט לא היה בי אומץ להסתובב ולשאול איך מישהו מעיז לחשוד באדם נכבד שכמותי בהפצת שקרים. רוב האנשים הנבונים וההומאניים, כך אני מקווה, היו משיבים ללא היסוס, שאנשים נכבדים אינם נוהגים באופן בלתי נכבד, אפילו לא בכלבים.
"...אינך מכריע אם ניסוי הוא מוצדק או לא רק על-ידי כך שהראית שיש בו שימוש כלשהו. ההבחנה איננה בין ניסויים מוצדקים וחסרי ערך, אלא בין התנהגות ברברית ומתורבתת. ויויסקציה היא רעה חברתית משום שאם היא מקדמת ידע אנושי, היא עושה זאת על חשבון האופי האנושי".
מעניין כיצד היו פועלים נגדו הנסיינים אילו הוא היה חי היום איתנו כאן.