תג מחיר לירי טילים
דורון אלמוג קורא להציב בסדר עדיפות עליון את פיתוח המערכות ליירוט טילים, לעימות הבא
- ישראל נלחמת - סיקור מיוחד ב-nrg מעריב
זהו תרחיש בלהות, לנוכח מגבלות הכוח של ישראל לשתק את ירי הקטיושות מדרום לבנון בנקודת הזמן הזו. גם אם ניכנס כולנו להסכם על הפסקת אש בימים הקרובים, וגם אם חיזבאללה ייעקר מדרום לבנון שבין הליטני לגבול הצפון, הרי שהתפרסותו מצפון לליטני ואף מצפון לזהרני, כשהוא מצויד בטילים איראניים משוכללים יותר, עלולה להביא אותנו בסיבוב הבא למימוש התרחיש המתואר לעיל.
מה ניתן ומה צריך לעשות? בטווח השנים הקרובות, מאמצי הפיתוח של מדינת ישראל חייבים למקם בסדר עדיפות עליון את פיתוח מערכות ההגנה נגד טילים ולהביאן ליכולות מבצעיות המסוגלות ליירט את מרבית הרקטות המשוגרות לעבר ישראל.
בשלהי שנות ה-50 וה-60, כשישראל החליטה לפתח יכולות גרעיניות, היא ידעה לעשות זאת, למרות שהיתה מדינה קטנה של כשני מליון בני אדם. פרויקט כזה חייב לקבל עדיפות לאומית. זהו עניין קיומי לנוכח האיום הרקטי הקם עלינו מכיוון ארגוני הטרור בתמיכת איראן.
כושר ההרתעה קשור בקשר נמרץ ליכולות המבצעיות של הכוח הלוחם ומערכות הנשק השונות, כמו גם לנכונות להפעילן ולקביעת תגי מחיר גבוהים מאד למתקפות הטילים הפרועות המתבצעות כנגד מדינת ישראל.
האפקט הפסיכולוגי של ההרתעה
אם היו כיום לישראל מערכות נשק היודעות ליירט כ-90% מהרקטות המשוגרות לעברה בעודן באוויר, ובמקביל לכך חיזבאללה היה מותקף על ידי חיל האוויר הישראלי כפי שהותקף עד עתה, לא היה צורך בהפעלת כוחות יבשה, וכל הדיון אותו אנו חווים בימים אלו, בסוגיית הפעלת כוח זה בדרום לבנון, היה לא רלוונטי. במצב כזה, חיזבאללה היה מבין את חוסר האפקטיביות של מערך הרקטות המצוי בידיו וקרוב לודאי שהיה נרתע מלהמשיך ולהפעילן.
בהעדר מערכת נשק כזאת,
כל שישראל צריכה לעשות בנקודת הזמן הזאת כדי להשיג הכרעה והרתעה, הוא שילוב של הפעלת כוחות יבשה מאסיביים בדרום לבנון, בסיוע כוחות אוויר וים, ובצירוף תקיפה מאסיבית בהרבה של תשתיות לבנון.
הזיכרון הקולקטיבי של כל יושבי המזרח התיכון, בדגש על איראן, סוריה והפלשתינים, למראה המחיר הנורא ששילמה מדינת לבנון על ההרס שיצרה במדינת ישראל בימים אלו, הוא חלק מרכזי ביצירת אותו תג מחיר, הקובע את האפקט הפסיכולוגי של ההרתעה.
נא להמתין לטעינת התגובות
