דרוש עורך
בעצם, לפניכם מודעת דרושים של אלף מילה: ערוצי הטלוויזיה וחברות ההפקה משוועות לעורכי תוכן. תרימו טלפון
"פונקציית העורך היא מאוד מורכבת", מסביר ניצני. "זה צריך להיות אדם שמבין בטלוויזיה, שיכול לנהל אנשים ולהזיז מערכת, שיש לו יכולת קומית להבין בדיחה ולדעת איך מייצרים אותה. צריכה להיות לו גם יכולת להיות מסור לחלוטין- 24 שעות ביממה, כי צריך להרים תוכנית בכל שבוע. כך האפשרויות הולכות ומצטמצמות ואתה מגלה שאין הרבה כאלה ואם כבר יש כזה-לקחו אותו ל'ארץ נהדרת'".
ניצני לא בודד בחיפושיו. גם שלישיית "מה קשור", למשל , נמצאים עכשיו במרדף אחרי עורך לתוכניתם החדשה. בכלל, כמות הערוצים המתרבה הביאה למחסור חמור בשוק לאנשים שירצו, או יותר מזה, יוכלו, לקחת על עצמם את מקצוע העריכה. "למצוא עורך טוב זה אתגר", אומר סמנכ"ל התוכן של הוט, אלון שטרוזמן. "יש ריבוי בתוכניות טלוויזיה ואין מספיק אנשים שניהלו קריירה שהובילה אותם להיות כשירים. ולא רק לתוכניות, קשה למצוא עורך טוב גם לערוץ או לכל מוצר טלוויזיוני אחר. פעם היה ערוץ אחד וגולדפינגר עשה הכל, היום השוק בישראל מוצף".
אז מה עושים?
"מהמרים לפעמים, או שפשוט מגדלים עורכים. אולי צריך להקים בית ספר לעריכת טלוויזיה. עורך זה מקצוע שאי אפשר להתפשר עליו, כי הוא זה שחתום על איכות התוכנית. השוק בארץ לא מתפתח רציונלית, מבחינת כמות הערוצים והדרישה לתכנים ".
אחת הפרשנויות למחסור היא שבמשך שנים רווחה ההנחה ש"טלוויזיה היא לא מקום רציני". רצוי היה להתפתח בעולם העיתונות הכתובה, הנחשב בטוח וענייני יותר. איש לא צפה, כנראה, את הפריצה החדשה יחסית של העולמות המשודרים, שהתעצמו עם שלושה ערוצים מרכזיים ועשרות ערוצי נישה ומשרדי הפקה שפועלים ללא הרף. עולם התוכן החזותי הוצף בתחקירנים, בעוזרי הפקה, בעורכי משנה ובמאות אנשים שהיו מוכנים לעבוד בעבור פרוטות רק כדי לגעת בזוהר. אולם בעוד שבעיתונים התהוותה שכבת עורכים יציבה ומקצועית שצמחה מלמטה, בטלוויזיה מדובר במספר
הפתרון במרבית המערכות הטלוויזיוניות הוא פשוט: הולכים אצל העיתונאים. אנשי דפוס ותיקים ומקצועיים מקבלים ללא הרף הצעות טלוויזיוניות מפתות יותר או פחות. אל פתחם של ראשי מוספים ועורכים ראשיים של מגזינים מגיעות עשרות הצעות לערוך בשלל פורמטים טלוויזיוניים, החל בבידור קליל ובריאליטי, וכלה במשדרי חדשות חמורי סבר. כמה מהעיתונאים עושים את המעבר ואף מצליחים בו. מהבולטים שבהם הם עורכי מוסף "7 ימים " לשעבר - דורון גלעזר, שעורך כיום את "עובדה", ורותי יובל, כיום עורכת "אולפן שישי" בחדשות 2.
המעבר , מגלים בסופו של דבר העורכים שכתמי הדפוס דהו מאצבעותיהם, אינו פשוט. בעיקר לא טכנית. צריך ללמוד לשבת בקונטרול, להתנהל בעולם טכני שונה ומעל לכל ללמוד שפה חדשה על בוריה, מחד שטחית יותר ומאידך הרבה יותר אפקטיבית וחדה.
אולם לפני הפנייה לעיתונאים, שורת הבירורים הראשונה תיעשה לרוב בקרב הקאדר המוכר של עורכים פוטנציאלים מוערכים שפועלים בשוק. "לצערי, במנפאואר אין מחלקה לעורכים", אומרת פולי טל, מנהלת התוכן של חברת ההפקה, 360 ערוצים. "הכל מתבסס בעיקר על היכרויות אישיות בברנז'ה ולעתים רחוקות גם דרך קורות חיים שמגיעים בפוקס בדיוק כשאנחנו צריכים". כך , שמות כמו גידי יהושע, גיא מרוז, אבי כהן, טלי גורן, ערן פיין, ענת חכמוב, אתי אנטה ודן וייצמן ישובו ויצוצו על שולחנות הדיונים כשיחל הליך פיתוח של תוכנית. דמויות מחוזרות אחרות הן אסף גרינבוים, העורך של יאיר לפיד, מהיחידים בתעשייה שממש צמחו בתוך תוכנית, וגלי כהן בראון, העורכת בפועל של "ערב טוב" עם גיא פינס.
באחרונה קושרים עצמם העורכים המחוזרים לאחת הזכייניות או משרדי ההפקה ומשתדרגים לתפקידי מנהלי תוכן או פיתוח, מה שבעצם מותיר את הזירה ריקה עוד יותר. "יש אנשים שכולם מכירים ושתמיד מחפשים קודם כל ביניהם. אופציה אחרת היא לגדל מישהו מעולמות אחרים", מספר ניצני על ניסיונו בתוכניתו הקודמת בערוץ 10, " מאחורי החדשות". " בעונה הראשונה לקחנו את שי אביבי, שלא היה לו ניסיון בעריכה, אבל הוא אדם אינטליגנטי ומוכשר וזה הוכיח את עצמו. אחר כך לקחנו את ערן פיין, מיוזמי התוכנית המקוריים, ובעונה השלישית לקחנו את הכותב שלנו ארז אבירם, שתפס את מקומו של פיין והתגלגל לזה. יש גם את עניין הכימיה וזו בעיה גדולה". אפילו גדולה מאוד.
כשיש טאלנט פעיל ומרכזי, שלעתים קרובות כל רעיון התוכנית צומח מאישיותו, קשה עוד יותר למצוא עורך שיוכל לעמוד בכל המטלות המתבקשות וגם יסתדר עם דמותו של מוביל התוכנית המרחפת מעל. "יש הרבה דוגמאות של עורכים שהיו בובה והטאלנט ניהל את העניינים", אומר ניצני, "אני לא רוצה דבר כזה. חשוב לי שיהיה מישהו שייתן מבט על הכל, כולל עליי, ויגיד לי'זה לא טוב' או'כן טוב' ו' לא ככה'. אני לא יכול להתמסר פול טיים לתפקיד".
" יש הפרדה בעיניי בין תוכניות המיועדות לערוצי ברודקאסט לבין תוכנית שהולכות לערוצי נישה", אומרת פולי טל. "אני מנסה מראש להעלות דברים יותר ניסיוניים, ולכן אני גם לוקחת יותר סיכונים עם העורכים". בעולם הנישתי, שבישראל התרחב לממדים עצומים, קל יותר למצוא עורכים. ראשית, כי ההפקות זולות יותר ולכן גם השכר אינו מרקיע שחקים. ערוצי הנישה הופכים להיות מיקרוגל לעורך הצעיר - אחרי תוכנית או שתיים, הדרך ללב הטלוויזיה המסחרית הרבה יותר בטוחה. לפעמים מקפצת האינסטנט עדיפה הרבה יותר על פני קידום בתוך המערכות מתפקידי עריכת משנה, למשל. "
אנשים צריכים להבין", אומר גורם בכיר בתעשייה, "שעורך זה מקצוע בפני עצמו וכך גם עורך משנה. הרבה חושבים שאם הם יהיו עורכי משנה השלב הטבעי הבא הוא עריכה. לפעמים עורך משנה מצוין, שמקפיד על סדר ודיוק מרבי ועל ניהול בפועל של הפרטים הקטנים, יכול להיות עורך איום ונורא, כי לא יהיה לו הידע המגוון והיכולת לראות את התמונה בכללותה. אז מה שקורה זה בעיקר הרבה תוכניות בינוניות עם עורכים שעושים בדיוק מה שהם חושבים שמתבקש על בסיס אותו שטאנץ קבוע ללא מקוריות וללא חדשנות".
נא להמתין לטעינת התגובות
