העיקר הבריאות!
איך נשמור באופן המעשי ביותר על הבריאות שלנו בשנה החדשה?
ובריאות זו בריאות גופנית, נפשית ומנטלית, כי היום כבר מתחילים להבין שאין להפריד את האחד מהשני מהשלישי . כן, נדוש, אבל הכי נכון: מי שיש לו בריאות, יש לו הכל.
כל חיי אני מתמקדת באנשים זקנים ופעילים, כדי לקבל מהם השראות, ואם יש הבדל אחד בולט לעין בין זיקנה יפהפייה לזיקנה מנוונת - שאין בה לא איכות חיים ולא כבוד - זו הבריאות של הנפשות הפועלות. וזה בידינו, הרבה יותר ממה שאנחנו מאמינים. כן כן, למרות הגנים.
לד"ר בארי סירס, שהמציא את שיטת התזונה "דה-זון" (THE ZONE - הדרך אל שיא הכושר,
המכון לטכנולוגיית מזון בארצות הברית (IFT) פרסם מחקר הטוען כי למזון יש השפעה גדולה על בריאותנו יותר מאי פעם, עד כדי טשטוש הגבולות בין תזונה לרפואה! לפיו, מרכיבי תזונה משפיעים על התהליכים הגופניים ברמה המולקולרית, והם "מדליקים" ו"מכבים" גנים. תזונה נכונה עשויה ליצור מהפכה בתחומי הדיאטה ומדע הרפואה.
ובאותו עניין, הנה פיסת מידע מאלפת על איך הבריאות שלנו היא בידיים שלנו. "מחקר סין", מספר הרופא והנטורופת ד"ר דני קרת, "הוא סקר התזונה המקיף ביותר שנעשה אי פעם באוכלוסייה, בראשות פרופ' קמפבל.
מדובר בתיעוד הרגלי התזונה, המאפיינים השונים של אורח החיים, התחלואה והתמותה בקרב 6,500 אנשים ב-65 מחוזות כפריים או כפריים למחצה בסין. הרעיון למחקר עלה אחרי שבדקו את סיבות התמותה בקרב 880 מיליון סיניים.
מסתבר שנמצאו הבדלים עצומים בתמותה מסרטן. לעתים, באזור מסוים מתו מסרטן מסוים פי מאה יותר בהשוואה למחוז אחר.
מאחר שרוב האוכלוסייה הסינית היא הומוגנית מבחינה אתנית, הפערים האלה מרמזים על החשיבות המכרעת של גורמים סביבתיים לסרטן, לעומת גורמים תורשתיים, בראש ובראשונה סיבות תזונתיות.
בכל אחד מ-65 המחוזות הכפריים השונים בסין, נבדקו מאה איש ואישה. סך הכל- 6,500 איש . הנבדקים השיבו לשאלונים, עברו בדיקות דם ושתן, תפריטם נבדק במשך שלושה ימים בהשגחה צמודה בתוך ביתם ומזונם עבר ניתוח מעבדתי".
אז מה ניתן ללמוד מהסינים בכדי למנוע מחלות בקרב חברות השפע המערביות?
מתברר שהסינים אוכלים הרבה יותר קלוריות ביום מהאמריקני הממוצע, ולמרות זאת הם רזים יותר בצורה משמעותית!
1. כמות החלבון: הם אוכלים כמות חלבון קטנה בצורה משמעותית מאשר בארצות הברית. סיני: 64 גרם חלבון ליום, אמריקני: 95 גרם חלבון ליום.
2. מקור החלבון: רק עשרה אחוזים מאותה כמות חלבון שאוכל הסיני מקורה בחלבון מהחי, בעוד ש?70 אחוז מכמות החלבון שצורך האמריקני מגיעה מעולם החי - שזה הבדל עצום וחשוב ביותר. סיני: 6.4 גרם חלבון מהחי ליום, אמריקני: 66.5 גרם חלבון מהחי ליום.
3. שומן: הסיני אוכל חצי מכמות השומן שאוכל האמריקני, ולרוב, מקורו צמחי. האמריקני אוכל פי שניים שומן מהסיני, ורובו שומן מהחי.
4. פחמימות : הסיני אוכל פי שניים פחמימות מהאמריקני, והן מגיעות בעיקר מדגנים, מירקות ומקטניות. לעומת זאת, רוב הפחמימות שהאמריקני אוכל הן ממזונות מעובדים או מסוכרים פשוטים (קורנפלקס "בריאותי", למשל , זה מזון מעובד, וככה גם פריכיות האורז ה"בריאות".
5. סיבים תזונתיים: הסיני צורך פי שלושה סיבים תזונתיים (מאפיין בלעדי של תזונה צמחית) מהאמריקני.
6. כולסטרול בדם: הממוצע בקרב הסינים הוא 145, מול 212 בארצות הברית.
הערכים הללו חשובים מפני שרמת הכולסטרול בדם נמצאה כגורם המנבא המדויק ביותר לא רק של מחלות לב, אלא גם שלשיעוריהסרטניםהשכיחיםבמערב.נמצא קשר ישיר בין חלבון מהחי ורמות כולסטרול (ולכן גם הסיכון למחלות לב וסרטן).
בסך הכל, בסין יש פחות סרטן, פחות מחלות לב (11.5 מקרי מוות למאה אלף גברים בסין, מול 198 מקרי מוות למאה אלף גברים בארצות הברית), פחות סוכרת ומחלות אוטו?אימוניות (כמו סוכרת מסוג 1, טרשת נפוצה וכדו').
1. המסקנות האופרטיביות של המחקר הזה הן שרצוי למזער את צריכת המזון מעולם החי (לא יותר מפעמיים בשבוע חלבון מהחי, ולא יותר ממאה גרם בכל פעם). למזער צריכת מזונות מעובדים, מלח ותוספות שומן.
2. חשוב לצרוך כמה שיותר מזונות מלאים (אורז וקמח מלא) על בסיס צמחי.
3. עורכי המחקר טוענים שהטוב ביותר הוא להימנע לחלוטין ממזונות מעולם החי.
לטענתם הורדת אחוזי השומן בתזונה המערבית אינה מובילה להפחתה משמעותית בשיעורי סרטן השד, מאחר ונשים מחליפות את השומן מהחי בחלבון מהחי (מוצרי חלב דלי שומן ובשרים רזים), אך סך החלבון מהחי אינו יורד ואף עולה. הדרך להפחית את שיעורי סרטן השד (לדוגמה) היא להוריד מזונות מעולם החי (גם את החלבון) ובמקומם להגביר את אכילת המזונות מעולם הצומח. "אני ממליץ", אומר ד"ר קרת, "להתחיל בהחלפת חלק מהבשרים שאוכלים בקטניות (חלבון מהצומח במקום מהחי). להחליף עוף בנזיד עדשים, בתבשיל שעועית, בחומוס, באורז, בקוסקוס מלא, במג'דרה עם ירקות וכו'.
צלחת אידאלית תראה ככה:
חציה מלא בירקות מחמישה צבעים שונים שכוללים "כתומים" (גזר, דלעת, או בטטה), "מצליבים" (כרוב, כרובית, או ברוקולי), ועלים ירוקים חובה. החצי השני של הצלחת יחולק לשני שליש דגנים מלאים מבושלים לפי הטעם (אורז מלא, קינואה, בורגול גס, גריסים, כוסמת), ושליש הצלחת קטניות מונבטות ומאודות (עדשים ירוקות וכתומות, מאש, גרגירי חומוס, שעועית בכל הצבעים, לוביה). ובקיצור, 3/6 הצלחת ירקות, 2/6 דגנים מלאים ו?1/6 קטניות מונבטות ומאודות.
המחקר הזה הוא הגדול בסוגו, והכה גלים עצומים בעולם. אל תחכו להמלצות הרשמיות של הגופים הממונים המסורבלים, הכורעים תחת נטל לוביסטים אינטרסנטים, שמאחוריהם תעשיות כבדות כסף שעשויות להינזק ברווחיהן האגדתיים ממסקנות המחקר. שיעשה כל אחד את החשבון שלו.
ככל שהקטנית גדולה יותר, רצוי להשרות אותה ליותר זמן. ניתן להשרות קטניות ליומיים-שלושה, בתנאי שזוכרים להחליף את המים פעם ביום (בחורף) ופעמיים ביום (בקיץ). אחרי ההשריה שופכים את מי ההשריה, ממלאים בחדשים, מביאים לרתיחה ומבשלים למשך שתיים-שלוש דקות. שופכים את המים האלה, ממלאים חדשים ומבשלים בישול סופי. הרגישים במיוחד יכולים להוסיף למזון "בינו" (BEANO, להשיג בבתי המרקחת), המכיל אנזים שמפרק את החומרים יוצרי הגזים.
ושהעיקר זה הבריאות, כבר אמרתי?
חג שמח!