"מח"ש מעלה באמון, יש להשעות את שנדר"
ארגון 'עדאלה' הציג דוח חמור העוסק בחקירת מח"ש את השוטרים שהשתתפו באירועי אוק' 2000. הדוח קובע כי הציבור הוטעה, ודורש הגשת כתבי אישום
הדוח, שפורסם תחת הכותרת "הנאשמים", מבוסס על חומר החקירה שהיה בידי מח"ש והועבר לידי ארגון "עדאלה", שלושה חודשים לאחר פרסום דוח המחלקה בספטמבר אשתקד. הדוח של מח"ש קבע כי אין מקום להגיש כתב אישום אף לא באחד מ-13 מקרי ההרג שביצעו השוטרים בחודש אוקטובר 2000 .
ארגון "עדאלה", בחן את החומר ואף הסתמך על מסמכים ופרוטוקולים שונים שהיו בפני ועדת אור. הדוח חושף שורה ארוכה של מחדלים של רשויות אכיפת החוק ובראשן מח"ש, שבוצעו מאז אוקטובר 2000 בכל הקשור לחקירת הריגתם של האזרחים.
כך למשל, קובע הדוח כי מח"ש לא מילאה את חובתה על פי דין, בכך שלא ביצעה חקירה כלשהי בנושא השימוש בצלפים נגד המפגינים. זאת, למרות פניות מפורשות של ארגון "עדאלה" ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, ולראש מח"ש דאז, ערן שנדר, במהלך אוקטובר 2000 ובתחילת נובמבר אותה שנה.
הדוח קבע כי בניגוד ל"תפיסתה המשפטית והערכית של ועדת אור, ואף בניגוד לעדויותיהם של מפקדי משטרה ולעדותו של השר לביטחון פנים דאז, שלמה בן-עמי", נקודת המוצא של מח"ש היתה ש"אין פסול בשימוש בצלפים בפיזור הפגנות וכי זהו כלי לגיטימי ביותר ודינו כדין כל כלי אחר – כגון שימוש בירי קליעים מצופי גומי לצורך פיזור הפגנות".
ב"עדאלה" אומרים כי "קונספציה זו, שהנחתה את מח"ש, מסבירה מדוע היא התייחסה לנושא חשוב זה בקלות דעת ובזלזול רב", וכתוצאה מכך אין זכר למשל לחקירתו של מפכ"ל המשטרה באוקטובר 2000, רב-ניצב בדימוס יהודה וילק, בידי מח"ש, בגין אחריותו כמפקד העליון של המשטרה לביצוע הירי על
יתרה מזאת, ב"עדאלה" אומרים כי רצונה החזק של מח"ש להוכיח את "הקונספציה ההתחלתית שלה בדבר הצידוק בהפעלת צלפים לצורך פיזור הפגנות" הוביל אותה להצגת עובדות שקריות ולסתירות פנימיות בנתונים שהיא מציגה.
כך למשל, קבעה מח"ש כי השימוש בצלפים בכביש 65 (ואדי עארה) במהלך האירועים היה מוצדק משום שהתקיימה סכנה ממשית ומיידית לחייהם של אזרחים, אולם לפי העדויות שמסרו הצלפים עצמם, אין זכר לאמירה אחת התומכת בקביעת מח"ש. בדיקה נוספת שביצעו אנשי "עדאלה" גילתה כי בדיקת השעות שמח"ש טוענת שבהן הופעלו הצלפים מגלה שדווקא באותו זמן היה הציר סגור לתנועת אזרחים.
לפי הדוח, מח"ש התעלמה גם מראיות מהותיות ששימשו את ועדת אור, כמו קלטת וידאו המתעדת את פעילות הצלפים באום אל-פאחם, וחמור מכך, הציגה "מצג שווא" שלפיו עשתה חקירה מאומצת בנושא ירי הצלפים.
בפועל, קובע הדוח, מח"ש לא ביצעה חקירה מאומצת של אנשי מפתח כמו מפקד המחוז הצפוני לשעבר, ניצב בדימוס אליק רון, שחקירתו משתרעת על פני עמוד אחד בלבד בעוד שחקירותיו בפני ועדת אור השתרעו על פני 801 עמודים, שרובם המכריע התייחס להפעלת הצלפים.
לפי הדוח, לא זו בלבד שחקירתם של אנשי מפתח לא בוצעה בצורה מעמיקה, אלא גם התגלה "שיתוף פעולה" מוסווה בין חוקרי מח"ש לנחקר אליק רון, שמקורו, כך אומרים ב"עדאלה", "בקונספציה המשותפת להם". כך למשל, ביקשה מח"ש לקדם את הטענה כי שימוש בצלפים נעשה נגד מפגינים שהשתמשו בקלע דוד, אף שבפני ועדת אור לא היתה שום ראיה שהתקבלה בנושא זה. כדי לקדם את טענתה הביאה מח"ש את עדותו של ד' ש', מפקד הימ"מ לשעבר, אך לא גילתה לציבור כי ד' ש' היה עד הגנה מטעם אליק רון בפני ועדת אור.
חלק אחר של הדוח נוגע לזלזול ואולי אף לעמדה השלילית של מח"ש בנוגע לחשיבות חקירת הרג הצעירים הערבים. כך למשל, מציינים ב”עדאלה" כי מיד עם פרסומו של דוח ועדת אור וטרם העיון בו, טענו נציגי מח"ש כי "ברוב החקירות יהיה קשה עד בלתי אפשרי להגיע לממצאים". לאחר מכן, החלו במח"ש לטעון למחסור בכוח אדם עד אפריל 2004 ורק בתום שנתיים מיום פרסום דוח ועדת אור, פרסמה מח"ש את הדוח שלה.
בדוח נכתב כי כתוצאה מעמדה זו, לא קיימו רשויות אכיפת החוק ובראשן מח"ש את חובתם הקבועה בדין לפתוח בחקירה מיידית של אירועי אוקטובר 2000 והפרו בכך את שלטון החוק. "המחדל הזה הינו קיצוני ביותר בהתחשב במספר הרב של אירועי ההרג, שהוא כשלעצמו היה אמור לחייב את רשויות אכיפת החוק לפעול באופן מיידי", נאמר בדוח.
בדוח נכתב גם כי חוקרי מח"ש הפרו ולא קיימו את הוראתה של ועדת החקירה הממלכתית, שהורתה להם לפתוח בחקירה פלילית לעומק בגין אירועי ההרג. "מח"ש לא רק שביצעה חקירות שטחיות, בלתי רציניות וקלוקלות באירועי ההרג, אלא גם לא חקרה ולא אספה עדויות או ממצאים כלשהם בחמישה ממקרי ההרג", נאמר בדוח.
ב"עדאלה" אומרים כי "די בגילוי עובדה זו כדי לקבוע שמח"ש הטעתה הציבור, זלזלה בהוראותיה של ועדת חקירה ממלכתית, מעלה באמון הציבור והפרה את חובת האמונים".
בדוח מושמעת שוב הטענה שלפיה המחדלים של דוח מח"ש בנושא אי-פתיחת חקירה מיידית בעניין הרג האזרחים הערבים וההצדקות וההגנות שמעניקה המחלקה לירי ולשימוש בצלפים מבוססים על תפיסה ערכית "הרואה באזרחים הערבים את האויב".
בתום הדוח, קוראים ב"עדאלה" ליועץ המשפטי, שממצאי הדוח הוגשו גם לו, לפתוח בחקירה מיידית של "המחדל הקיצוני של מח"ש מאז אוקטובר 2000" ולהשעות לאלתר את כל האחראים למחדל ובראשם ראש מח"ש לשעבר ופרקליט המדינה, ערן שנדר.
בנוסף, דורשים אנשי הארגון ממזוז להגיש כתבי אישום באופן מיידי נגד השוטרים האחראים להריגתם ולפציעתם של אזרחים ערבים באוקטובר 2000.
חסן עאסלה, אביו של אחד מההרוגים במהומות אוקטובר 2000, אמר במסיבת העיתונאים שקיימו בירושלים כי פשעיה של ישראל לא שונים מכל משטר פשיסטי אחר ואף דומים למשטר האפל הגרמניה. "האם מישהו יכול לבוא ולומר לי שלרצוח את בני על מפתן ביתי זה לא מעשה נאצי?", אמר עאסלה לכתב nrg מעריב.
במשרד המשפטים ציינו בתגובה לידיעה כי יש להם "אמון מלא במקצועיות, בתום הלב ובהגינות של המחלקה לחקירות שוטרים וצוות פרקליטי וחוקרי המחלקה". לדבריהם "כל ניסיונות הדה-לגיטימציה של מח"ש ואנשיה - נדחים על הסף".
עם זאת ציינו כי צוות מיוחד במשרד המשפטים החל לפני כשנה בבדיקת מסקנות מח"ש לגבי אירועי אוקטובר 2000. "הבדיקה מבוצעת על ידי צוות פרקליטים בראשות המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, שהוא בעל הסמכות להחלטה בערר על החלטות מנהל מח"ש, ובשיתוף מחלקת עררים בפרקליטות המדינה. כל טענות ארגון עדאללה, שמרביתן הוגשו גם בעבר, תיבדקנה כעת כמקובל במסגרת הערר שמגיש הארגון", נכתב בהודעת המשרד.
נא להמתין לטעינת התגובות
