"חייכו, אכלתם אותה!"
סקר עדכני קובע: בהתנחלויות חיים טוב והרבה. אלעד דויטש, מתנחל מנודה ומנותק מהעם, לא מתנצל שכיף לו
אני חושב שהגיע זמננו לאמץ צחוק זה. לעשות הא הא! לכולם, קצת ליהנות מעצמנו, ואפילו יותר מכך, לצחוק על כל העולם: גבירותיי ורבותי, הגיע זמן המתנחלים!
רמסו אותנו, שנאו אותנו, גרשו (בסדר, פינו) אותנו, בזו לנו ולא ספרו אותנו, אך כמו שכתוב בישעיהו לג: צוחק מי שצוחק אחרון. (זה לא ממש כתוב שם).
נתחיל בהצהרה: אנחנו גרים במקום הכי טוב במדינת ישראל. נקודה. קרני שומרון, קדומים, אלון מורה, עלי, שילה, בית אל, אלון שבות, פני קדם. כולנו נהנים מרמת חיים משודרגת פלוס.
נכון, לפעמים הדרך לפה לא כל כך נגמרת, לא בדיוק ההי-טק של הכבישים ואפילו מלווה באבן טועה, אבל כשסוף סוף מגיעים, מדובר בגן עדן. גן עדן עם ערבים.
תנוח דעתכם, גם בעיה זו פתרנו. פיתחנו מנהג שבו כל אזור מתגאה באופי השקט של הכפרים הסמוכים, וכל יישוב נוהג להתרברב בכך ש "הערבים אצלנו הם טובים". כל התנחלות והערבים שלה.
דו שיח קלאסי שבין החילוני האורבני למתנחל הממוצע שנקרה בדרכו הולך כך:
- "איפה אתה גר? בכפר עציון? וואי וואי, בטח יורים עליכם כל היום!"
- "אתה חי בסרטים (תמיד ניסינו ליישר קו), שקט אצלנו כמו במשחק של מכבי פ"ת!"
שיהיה ברור, אני לא מעוניין להתנשא. בעצם, למה לא? בטח שאתנשא!
במה פשעתי? בזה שהאוויר פה שני בצלילותו רק להרי האלפים? בכך שבמרחק פסיעה יש לי קופ"ח כללית, מאוחדת ולאומית, מכולת, בית כנסת ספרדי, אשכנזי ותימני, בנק, דואר, מתנ"ס, גן שעשועים, מעון, בית ספר, ישיבת תיכונית, ישיבת הסדר, מקווה, פלאפל, פיצרייה, ספריה ובית קברות?
אולי בזה שבשבת זהו המקום הכי פסטורלי ביקום, כאשר התנגשות הסכו"ם עם הצלחת בסעודת השבת היא האלמנט היחיד שמפריע לשקט המשגע? או זה שילדי יכול להסתובב בשבת באמצע הכביש כאילו אין מחר? (אם יתברר שבאמת אין מחר – אני גמור).
נכון, התבודדנו. התנתקנו מהעם. זהו החטא היחיד שעליו אני יכול לחשוב בהימצאותנו פה. ועוד נחטוף
הנתונים האחרונים שהגיעו ממכללת יהודה ושומרון באריאל, נתונים שבישרו על תוחלת חיים גבוהה מהממוצע במדינה, ועל בריאות משובחת הכוללת פחות אשפוזים, גידול אוכלוסייתי שפיר ואבטלה נמוכה, רק נתנו גושפנקא למה שאנחנו יודעים היטב כבר מאז שפורת ולווינגר חגגו בסבסטיה:
אנחנו גרים במקום הכי שווה במזרח התיכון. ואתם יודעים עוד משהו? אנחנו מאד שבעי רצון מכך.
לא עוד הרכנת ראש, לא עוד הסוואת הכיפה, לא עוד טשטוש האידיאלים! הלאה ההתנצלויות!
אנחנו על המפה, ואם אתם לא מאמינים – חפשו ב'גוגל'.