"לא רצינו שדניאל יילך סתם ככה, בלי הד"
הוריו של דניאל שירן ז"ל, שנהרג במלחמת לבנון, הקימו לזכרו אתר הנצחה באינטרנט, בעזרתו גילו פרטים חדשים על הימים האחרונים לפני נפילתו
אחד האתרים שהוקמו לאחרונה הוא האתר שהוקם לזכרו של לוחם גולני, סמ"ר דניאל שירן, שנהרג ב-4 באוגוסט 2006, עשרה ימים לפני שהסתיימה המלחמה. שירן נהרג במהלך פעילות של גדוד 13 של גולני בכפר מרכבה. השבוע פגשנו את אביו של דניאל, ד"ר אבינעם שירן, קרדיולוג בכיר בבית החולים "כרמל" בחיפה, אשר יחד עם אשתו ורדה, ויתר בני המשפחה, משקיעים רבות בהנצחתו של בנם.
לאחרונה החליטו כי אחת הדרכים הטובות להנציח את זכר בנם הוא הקמת אתר אינטרנט מושקע, בו יוכלו לגלוש חברים, בני משפחה ואזרחים בארץ ובעולם שמתעניינים במה שאירע במלחמת לבנון השנייה ובחלליה. אבינעם סיפר השבוע כי דניאל היה נער ביישן מאוד. לדבריו, עד היום שבו נהרג דניאל, גם הוא אשתו ויתר בני המשפחה, העדיפו לחיות בשקט, ולא להיחשף לציבור.
"לפני ההלוויה של דניאל שאלו אותי אם אני מסכים שתהיה תקשורת בהלוויה", סיפר אבינעם. "מהרגע שדניאל נהרג אמרתי שאני מוכן להיחשף בשבילו ולדבר עליו בכל מקום, רק בשביל שכולם יידעו מי הוא היה, ועד כמה הוא היה מוכשר ומיוחד. לכן גם החלטנו להקים את האתר".
אבינעם הוסיף כי היה לו חשוב שידעו מי היה בנו, "מפני שהוא היה מאוד ביישן ומאוד מוצלח, ולא רציתי שהוא ילך סתם ככה בלי הד. ההנצחה באמצעות האינטרנט זה דבר אדיר. כל אחד שפוגש אותי מדבר איתי על ההנצחה באינטרנט ואני יודע שאנשים כבר נכנסים, קוראים ומתעניינים ואפילו מכניסים תגובות".
מי שעומד מאחורי הקמת האתר ואף עיצב אותו הוא גיא, אחיו של דניאל, תלמיד כתה י"א בבית הספר הריאלי בחיפה, ותומר לוטרמן, תלמיד כיתה י"א בבית הספר עירוני ה' בחיפה, המתמצא בתכנות והקמת אתרי אינטרנט. לוטרמן הקדיש שעות ארוכות לבניית האתר, שעדיין נמצא בתהליך בנייה והוספת תוכן, כמו למשל קליפ של דניאל שיוכנס בקרוב לאתר.
אבינעם סיפר כי הוא חווה גם לא מעט רגעים קשים סביב ההתעסקות באתר ההנצחה לבנו. "העבודה סביב האתר היא משפחתית", הוא אומר. "לאשתי מאוד קשה לראות את התמונות והסרטים שקשורים לדניאל. היא לא יכולה לראות סרטים בדי.וי.די שבהם מופיע דניאל, והרבה פעמים מאוד קשה לה כשהיא יושבת מול התמונות באתר או במחשב. גם אני מוצא את עצמי לפעמים
"כל החלטה לגבי האתר והתכנים משותפת לכל בני המשפחה", מספר אבינעם על אופן הקמת האתר. "אם תהיה תמונה או כתבה שאשתי לא תסכים שתוכנס, אז היא לא תוכנס לאתר, וגם אם מישהו יכתוב דברים שהם לא מקובלים עלינו הם כמובן לא ייכנסו ולא יפורסמו באתר".
בימים אלו שוקדים בני המשפחה, יחד עם לוטרמן וחברים נוספים המסייעים בבניית האתר, לתרגם אותו לאנגלית, במטרה להגדיל את תפוצתו ברחבי העולם. באתר ניתן לראות גם תיעוד של אירועים ומפגשים שאירעו לאחר נפילתו של דניאל, כמו למשל ביקור שערך אבינעם לפני שבועיים ביחידה בה שירת בנו, שם הוא צילם את הבית בו ישן דניאל בכפר מרכבה, ואף ירה במקלע ה"נגב", שהיה נשקו האישי של דניאל.
באמצעות האתר הצליחו אבינעם ובני המשפחה, כמו גם חבריו של דניאל, לגלות דברים שלא ידעו לפני מותו. "תוך כדי ההכנות ובניית האתר דיברנו עם הקשר איתי שמיר, שהיה צמוד לדניאל, ופתאום גילינו שבשלושת הימים האחרונים לפני מותו, דניאל וחבריו לא התקלחו ולא צחצחו שיניים", מספר אבינעם. "איתי סיפר לנו גם שהם היו נרדמים על המזרון, והיו מתחלקים בכל פיסת מזרון. מיום ליום אתה מגלה עוד ועוד דברים וסיפורים בשבחו של דניאל, שהיה גם חייל מצטיין ותלמיד מצטיין".
בגלישה באתר ניתן לגלות סיפור מרגש נוסף, עליו לא ידעו בני המשפחה לפני מותו של דניאל. את הסיפור כתבה בספר האורחים של האתר בחורה בשם ירדן, אשר בחרה לגלות באמצעות האתר כי בחודשים שלפני מותו של דניאל ניסתה חברה משותפת להכיר ביניהם, אך עד מותו לא הספיקה ירדן לפגוש את דניאל מעולם.
"לצערי לא יצא לי להכיר את דניאל", כתבה ירדן. "ראיתי תמונות שלו ושמעתי עליו, ובכל זאת אני מרגישה קרובה אליו כאילו ידעתי מיהו כל הזמן, כאילו היה חבר שלי והיה חלק ממני. אני מוצאת עצמי הולכת ברחוב וחושבת עליו, על הבחור הזה שלא הכרתי, ולא הכיר אותי, ושלא דיברתי איתו פעם אחת בחיי. אני רואה אותו בראש שלי מחייך, והכל רק מתמונות שהספקתי לראות".
דבריה של ירדן מצטרפים לתגובות נוספות שכתבו חברים ומבקרים באתר, שביקשו להיכנס ולהצטרף לספר האורחים. אבינעם סיפר כי בקרוב ייתכן שהוא ובני משפחתו ייפגשו עם ירדן.
במהלך השיחה עם אבינעם, הוא גלש בין אתרי ההנצחה השונים שהוקמו לחללי מלחמת לבנון, ואמר כי היה מציע למשפחות שכולות נוספות להקים אתר הנצחה. לדבריו, מדובר בכלי אדיר להנצחה ולזיכרון. בנוסף, אמר אבינעם כי לא יתנגד "אם גם אויבינו ייכנסו ויקראו את הדברים באתר", ואף יסכים להתכתב איתם, "אך לא עם החיזבאללה".
בתקופה האחרונה הוקמו כמה אתרים לזכר חללים במלחמת לבנון השנייה. עמרי אלמקייס, שנהרג יחד עם דניאל, וד"ר איגור רוטשטיין, הרופא שנהרג כאשר חש לעזרתו. יואב מינץ, אביו של סמל רז מינץ, שנהרג לפני כחמש שנים בפעילות צה"ל בשטחים, הקים יחד עם בני משפחתו את אחד מאתרי האינטרנט הראשונים שנוסדו לצורך הנצחת חללים.
מינץ מספר כי באמצעות האתר הצליחו גם הוא ובני משפחתו לגלות דברים שלא ידעו על רז לפני מותו. "עד היום, כשכבר עברו כמעט חמש שנים, חברים של רז ושלנו נכנסים לאתר, כותבים ומתכתבים איתנו באמצעותו, ומדי פעם אנחנו שוב ושוב מגלים דברים שלא ידענו עליו", סיפר.
נא להמתין לטעינת התגובות
