גאוות העדה
הוא לא אוכל ביצים שהוטלו בשבת, אופה בעצמו את הלחם בבית, שותה רק חלב של פרות שהלכו ארבע אמות, והוא זה שהבטיח שאם מצעד הגאווה יתקיים בירושלים, ייסגרו ברחבי הארץ כבישים, יובערו בקבוקי תבערה, וההומואים יעופו בטרנספר. 48 שעות לפני המצעד ירד למחתרת יואל קרויס - קמב"ץ העדה החרדית במאה שערים. ברחובות השכונה מופתעים "הוא ממש לא איש אלים"
יואליש , בדרך כלל דמות חביבה להפליא, פיזר איומים נוראים ואיומים על הצפוי להתרחש מצד החרדים, אם יתקיים "מצעד הגאווה". "ביום חמישי (היום) מעשר בלילה יסגרו את כל הארץ", הסביר לערוץ 10 ופירט: החרדים מבני ברק יסגרו את כביש גהה, מפתח תקווה הם ייצאו לחסום את כביש
40, ומהצפון ייצאו לחסום את צומת גולני".
יואליש הפליא בדיווחים המודיעיניים על "בקבוקי תבערה, דוקרנים באלפים, שמן על הכביש", והמשיך לעשות כך גם בתיאור פריסת הכוחות שיפעלו נגד קיומו של המצעד: "יש אפשרות שהערבים יבואו להפגין איתנו, כמה ערבים יזרקו אבנים לכותל, כל הכוחות יגיעו לשם, אנחנו נלך לרחוב יפו,'נוער הגבעות' יגיעו לירושלים, הם יתחילו לתת מכות לערבים. יהיו פה שלוש-ארבע מלחמות יחד". קרויס גם אחראי לכותרות שיצאו השבוע בדבר התוכניות של הקנאים החרדים לאחר סיום המאבק במצעד, לפתוח במאבק אישי בהומואים בירושלים לשם סילוקם מהעיר: "נעיף אותם מפה או בטרנספר או בדרכים אחרות, אפשר להציק להם, לעשות כל מיני דברים", איים.
אז איך הפך את עצמו קרויס לאחד מסמלי האלימות החרדית המאיימת? התשובה לכך אינה ברורה.
היה משהו מפתיע באיומים הבוטים של קרויס, אחת הדמויות הנעימות ומלאות הקסם בקרב קנאי מאה שערים, אישיות אוקסימורונית שכולה קנאות קיצונית, מתינות וחייכנות. ביתו שוכן בלב הקסבה של מאה שערים, בקומה הראשונה של הבית ברחוב חוני המעגל 2. בקומה השנייה אגב מתנוסס בדרך כלל השלט "יהודי אינו ציוני", שבו מתגורר בנו של שר החוץ של נטורי קרתא - הרב משה הירש. חצר הכניסה תמיד גדושה בערימות של פשקווילים ועלונים שונים ומשונים המחרפים את הציונות, וגם אוסף קלטות של דרשות רבנים המוצעות למכירה. בתוך הבית הקטן, הפשוט והעמוס בתשעה ילדים תוססים וסקרנים, מצפה ההפתעה: הסליק של יואליש. דלת קטנה בתחתית ארון הקיר נפתחת, וסולם מוביל אל חדר גדול הכרוי באדמה, ובתוכו אוצר של פשקווילים מכל הזמנים המספרים את ההיסטוריה של מאבקי הציבור החרדי לדורותיו. יואליש אוסף אותם באדיקות מאז שהיה נער. בשנים האחרונות הפך הסליק מעט פחות אטרקטיבי, כי יואליש התמסד קצת והעביר חלק גדול מתכולת הסליק לבניין סמוך שהפך למשכנו הכמעט קבוע.
בכניסה אפשר למצוא חלק מהמוצרים הייחודיים שלו אשר אותם, כך מספרים, מוכר קרויס לתושבים המקומיים: ביצים שלא הוטלו בשבת, שום שנחתך בסכין לא בשרית, חלב של פרות שהלכו ארבע אמות ועוד כהנה וכהנה.
ברחוב החרדי מדברים על קרויס כעל איש חסד אמיתי, מאלה שבכל "ליל שישי" (הלילה שבין חמישי לשישי) מחלקים בסתר אוכל למשפחות עניות, כדי שיהיה להן שולחן ליל שבת כראוי. צעירים חרדים עם בעיות נשירה מהלימודים זוכים מצדו לטיפול הדוק, גם אם לפעמים מדובר בהלנתם במחסן הפשקווילים הגדול.
הרב ישראל גליס, איש ירושלים, נוהג לשלוח מעת לעת סטודנטים חילונים בקבוצות קטנטנות לסיור במאה שערים, כדי שיכירו את החרדים באמת ותתוקן משהו מהתדמית הקשה שהודבקה להם. הם עוברים בכמה תחנות בשכונה, בבית הדפוס, בחנות הקוגעל, בחנות הכובעים, אבל גולת הכותרת היא בית משפחת קרויס. בדרך כלל הם מציינים את המפגש עם יואליש ומשפחתו כשיא חיובי של רושם טוב על החרדים הקנאים. באחד על אחד, אין כמוהו בלהסביר את האידיאולוגיה החרדית הקנאית, מדוע הוא ומשפחתו, כמו כל הקנאים האמיתיים לא משתתפים בבחירות לכנסת ולא מקבלים תקציבים מהמדינה, ומה פשר כתובות הגרפיטי על הקירות מסביב: "שטח פלשתין".
קרויס מרחיק לכת עוד יותר מאחרים בהתנגדותו הקיצונית לציונות. מספרים כי מנימוקים אידיאולוגיים אין לו תעודת זהות ישראלית, ואשתו רשומה במשרד הפנים כאם חד הורית. כששומעים את הדברים מיואליש עצמו אפשר להשתכנע שלא מדובר בדמון שטני, אלא בשיטה סדורה.
אז מה קרה לו פתאום השבוע בטלוויזיה? אהרל'ה גולדפינגר, מי שהפיק לערוץ 8 את הסרט הדוקומנטרי "יואל, ישראל והפשקווילים" בכיכובו של יואליש קרויס, לא ממש מבין. "הוא איש מקסים ויש לו משפחה מקסימה. יש לי כלפיו הערכה רבה מאוד וידידות קרובה מאוד, מאז שפגשתי אותו לפני שנתיים. גיליתי בחור שגם ניחן בסקרנות ואמנם יש לו עמדות שהן קיצוניות, אבל הוא מאמין אמיתי, לא מזייף. אני הכרתי אותו כאיש של דיאלוג ודו שיח. העמדה שלו משכנעת מאוד, ולכן כדאי להקשיב לו", אומר גולדפינגר ומוסיף: "אני אופתע אם אמצא אותו מעורב במאבק האלים הזה. נכון שהוא איש אמונה וקנאי, אבל עד כמה שהספקתי להכיר אותו, הוא דווקא מאוד לא אלים".
פעיל בולט אחר בחוגי הקנאים אמר אתמול: "יואליש בחיים לא הרים יד וגם לא ירים. זה ממש מוזר, כולם אצלנו מתפעלים (במשמעות מתפלאים, א"ב) שהוא התבטא ככה".
הניסיונות להשיג אתמול את יואליש ואת תגובתו העלו חרס. פעיל קרוב לו מנטורי קרתא הסביר כי אי אפשר להשיג את האיש שחגורתו עמוסה טלפונים סלולריים, כי "אבד לו הפלאפון". פעיל אחר אמר: "הוא במחתרת, המשטרה מחפשת אחריו, יואליש ירד לבונקר".
נא להמתין לטעינת התגובות
