גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


לא סיכל את הבעיה

לטענת עו"ד תמר אלמוג, פסיקת בג"ץ על סיכולים ממוקדים מחזירה את צה"ל לנקודת ההתחלה

עו''ד תמר אלמוג | 14/12/2006 15:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בג"ץ התמודד הבוקר עם השאלה האם סיכול ממוקד מותר או אסור. התשובה: תלוי. תלוי בנסיבות, תלוי באמצעים העומדים לרשותנו טרם הפעולה. לכן, בתמונה הכוללת, פסק הדין לא שינה דבר. בפרטים הקטנים – דווקא כן. נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק, באחד מפסקי דינו האחרונים מדגיש כמה החלטות עבר וקובע אמות מידה לפעולות הצבא בעתיד.

נקודת המוצא הינה כי בין ישראל לבין ארגוני הטרור קיים סכסוך מזוין. על מנת לקבוע את מעמדם של פעילי הטרור, ברק מסתמך על המשפט הבינלאומי בקובעו כי יש להפריד בין לוחמים – המהווים מטרה לגיטימית לפגיעה - לבין אזרחים, הנהנים מהגנה מקיפה על חייהם.

לאור הקדמה זו, היינו מצפים כי בכך סומנה המטרה (תרתי משמע) וכעת נותר רק להקיף את העיגול סביבה: להגדיר את פעילי ארגוני הטרור כלוחמים ולהתיר את הפגיעה בהם. אך לא כך הוא, וברק קובע כי פעילי ארגוני הטרור הינם אזרחים. מכאן, שאין היתר "אוטומטי" לפגוע בהם.

עם זאת, על פי אמנות ז'נבה, אזרח אינו זכאי להגנה על חייו כל עוד הוא נוטל חלק ישיר במעשי  איבה. לכן, למרות הגדרתם כאזרחים, בגלל מעורבותם בפעולות איבה פעילי הטרור אינם זכאים להגנות הרגילות והפגיעה בהם מותרת, גם באמצעות סיכול. כל עוד הדבר נעשה במידתיות.
מהו השטח האפור?

מידתיות היא עקרון משפטי שברק הרבה להתבסס עליו בפסיקתו. ומהי המידתיות בהקשר לסיכולים? ברק קובע ארבעה מבחנים למידתיות הפעולה: האחד, מידע בדוק על זהות פעיל הטרור; מבחן שני, העדר אמצעי אחר לפעול כנגדו; השלישי, תחקיר בדיעבד על הפעולה; ומבחן רביעי ואחרון, הימנעות ככל האפשר מפגיעה באזרחים תמימים. כאן חוזר בית המשפט העליון על הקביעה - שתעלה למדינה הרבה כסף - כי במקרים מסוימים יהיה מקום לפצות את אותם אזרחים תמימים שנפגעו תוך כדי הפעולה.

כמו כן משורטטים גבולות השטח האפור: אם חייל יורה לעבר מחבל ואזרח נפגע תוך כדי כך - מידתי. אם מופצץ בית מהאוויר ועשרות דייריו נפגעים - לא מידתי. כל השאר, המקרים שבתווך, בין האזרח עובר האורח ברחוב הנקלע לקרב יריות לבין דיירי הבניין המופצץ,

הם המקרים הקשים. ועתה, ראו זה פלא, חזרנו בדיוק לנקודת ההתחלה - ההחלטה באותם מקרים פרטניים נותרת, כפי שהייתה מלכתחילה, בידי הצבא.

עם זאת, במסגרת עקרון "הכל שפיט" המזוהה אף הוא עם ברק, נקבע כי יש לאפשר לבית המשפט ביקורת על החלטות ועדות בדיקה צבאיות שיבחנו את הסיכולים. אין ספק כי אמירה זו פותחת פתח רחב לבית המשפט לבקר כל ועדת בדיקה שהיא, ולאחרונה יש הרבה כאלו, ולא רק בענייני סיכולים.

יהיו שיזעקו - כיצד בית המשפט מאשר פגיעה במי שמוגדר אזרח? ולהם נענה: האם נפגעי פעולות האיבה אינם אזרחים? כל החלטה אחרת, שהייתה מונעת את האפשרות לפגוע במחבלים וברבי מחבלים, אולי הייתה מעלה את קרננו בעיני העולם, אך לא הייתה ריאלית. בג"ץ מוכיח היום, שבתוך עמו הוא יושב.

הכותבת היא מרצה לסדר דין פלילי ומנהלת מחלקת ההדרכה בחברת "מחשבות"

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים