האיש שלנו מעבר לים
אם לא היה מדובר במסדרונות אפרוריים של משרד פקידותי, זה היה יכול להיראות כלקוח מתוך סרט ג'יימס בונד: לרב יהודה גורדון יש ג'וב מיוחד: הוא שגריר בתי הדין הרבניים לאיתור סרבני גט ברחבי העולם. בתפריט: מסעות חובקי עולם, בעלים אלימים, בתי כלא, שוחד וקצת וודקה. "הדרך היחידה להתמודד עם זה היא בעזרת חוש הומור", הוא מסכם
אנה, עגונה צעירה, פנתה לבית הדין הרבני מיואשת וחסרת אונים. שם הבינו מיד שמדובר במקרה קלאסי לאיש שלהם למשימות מיוחדות מעבר לים, הרב יהודה גורדון. אילולא דובר במסדרונות אפרוריים של משרד פקידותי, זה ממש היה יכול להיראות כלקוח מתוך סרט ג'יימס בונד.
"אמרתי לה: אנה, אנחנו מחלקים תפקידים. את יולדת תינוק בריא, אני משיג לך גט", שחזר השבוע הרב גורדון. הוא עלה למטוס, עניין שבשגרה. עבודת בילוש מלווה בשוחד הובילה אותו למאבטח, שכבר הספיק להינשא למקומית ולעבוד בתור מורה לעברית בבית ספר יהודי. כשהבין הבעל שגורדון הספיק להשיג מידע מפליל על ביגמיה ועל דרכון לא רשמי, לקחה החתימה על ההרשאה לגט זמן קצר בלבד. "בלילה האישה התקשרה לשאול מה קורה, אמרתי לה שיש גט ושנינו התחלנו לבכות. אני בכיתי בהחלט מהסיפור הזה", סיפר גורדון.
כמו אנה יש עוד עשרות נשים עגונות. כ-8,000 תיקי גירושים נפתחים בכל שנה, חלק קטן מהם, כאחוז אחד, הופכים לתיק עגונות. אלא שעגונה היא מצב שנמשך לאורך שנים, ובכל שנה גדל היקף התופעה עד לכדי עשרות רבות של עגונות. בחלק מהמקרים הגבר נמצא בארץ - כאן הוא חשוף לסנקציות מצד בית הדין הרבני (מניעת החזקת רישיון נהיגה, מניעת ניהול חשבון בנק, מניעת הוצאת דרכון ועוד). במקרים אחרים הגבר נעלם לחו"ל בלי שרעייתו תספיק להבין שהיא עגונה. מצב העגונות כך או כך הוא עגום, אך חוסר הידיעה המלווה את הנשים שבעליהן ברחו לחו"ל עצום יותר. הבעל הבורח יכול להיות בכל מקום נתון, מהודו דרך טשקנט עד ארצות הברית ואפילו במדינות ערב.
בריחה של הבעל לחו"ל מוגדרת בבתי הדין הרבניים בתור הבעיה הגדולה ביותר להתרת עגונות. שם, בחסות חוק אחר ולרוב ללא קשר להלכות הנישואים על פי המסורת היהודית, ולכן ללא יכולת להפעיל את הסנקציות של בתי הדין הרבניים,
הרב יהודה גורדון הוא אחת הדמויות הבולטות והוותיקות בדסק החוץ, אם אפשר לקרוא לו כך, של בתי הדין הרבניים. במסגרת תפקידו הוא אחראי לאזור המזרח הרחוק ולמזרח רוסיה. ב-15 שנות עבודתו הוא כבר הספיק לטפל במאות מקרים של סרבני גט. אחד המסעות האלה תועד בסרט החדש "אלמנה חיה" בבימויו של איציק לרנר, שהוקרן השבוע במסגרת פסטיבל הקולנוע היהודי בסינמטק ירושלים, ויוקרן בקרוב בערוץ 2.
בנסיעה אמור הרב גורדון לאתר את הבעל ולשכנע אותו לחתום על הגט. לפעמים כל מה שצריך הוא שכנוע קצר, על כוס משקה וסיגריה, לפעמים אלו תקופות ארוכות של חומות סרבנות עיקשת ששום שוחד או שכנוע יכולים לה. לא פעם העבודה בארצות אלו מלווה בחשדנות רבה כלפי הגבר המזוקן, מכוסה הראש, חשדנות שהופכת גם את המאפיה או את הקג"ב לחלק אינטגרלי במשחק.
התיקים מגיעים לרוב לשולחנו של גורדון בעקבות פנייה של האישה אל בית הדין. בדרך כלל האישה בארץ ובעלה בחו"ל, אך לעתים הרב גורדון יוצא לטפל גם במקרים שבהם שני בני הזוג מתגוררים בחו"ל, והם מגיעים אליו באמצעות רב הקהילה המקומית.
"הבעיה הכאובה של העגונות הצליחה להיכנס למודעות", מאבחן גורדון. "מהניסיון שלי, כל תיק נגמר בסופו של דבר. יש תיקים שנמשכים זמן קצר יחסית, ויש תיקים שמצריכים טיפול של שנים".
שלוש מהנשים שמצולמות בסרט מתגוררות בישראל, ואילו בעליהן מתגוררים בהודו. אחד מהם הוא אסיר בכלא הודי, שבו הוא מרצה עונש בגין רצח. למרות עבודה נמרצת, הגט ממנו עדיין לא הושג, בעיקר בשל חוסר שיתוף פעולה של שלטונות הכלא.
סרבן הגט השני הוא פועל קשה יום המתגורר בשכונת עוני בבומביי, שלאחר שכנועים ארוכים ולאחר שצילומי הסרט הסתיימו, הצליח הרב גורדון לשכנע אותו לחתום על הגט. סרבן הגט השלישי מתוך הקבוצה הזאת חי עם אמו בשכונת עוני ליד בומביי. הוא מעגן את אשתו כבר 13 שנה. במקרה שלו ניסה גורדון, באופן יוצא דופן, לנקוט את שיטת הפיתוי הכספי. הוא הציע לבעל 1,000 דולר כדי להסדיר את הגט, אך הבעל החליט לדרוש 10,000 דולר. הרב גורדון הבהיר לו שאין אפשרות לשלם לו סכום כזה, וציטט בפניו פסוק מהמשנה שאומר כי "אישה יוצאת מבעלה בגט ובמיתת הבעל". את הבעל זה לא שכנע, אבל לאחרונה נודע לבית הדין הרבני כי הבעל נפטר והאישה הותרה מעגינותה.
"הדרך היחידה להתמודד עם זה היא בעזרת חוש הומור", מנסה הרב גורדון להסביר את סוד השכנוע לטיפול בסרבן, "גם עם בעלים מהעולם התחתון. מוציאים סיגריה וקולה או וודקה, מדברים וצוחקים ואז מדברים עבודה".
איזו עבודה אפשר לעשות עם מישהו שברח לארץ זרה, שם לאף אחד לא אכפת מבית הדין הרבני בישראל?
לצערי, חו"ל זה גן עדן לבעלים בורחים. אין לנו הרבה שיניים שם. אני צריך לעבוד לפי החוק של המדינה שבה אני נמצא. בסופו של דבר, הכוח הכי חזק זה לדבר עם האדם ולשכנע אותו.
הרבה לפני השכנוע, גורדון צריך לאתר את הבעל הנמלט, פעולה שנמשכת לפעמים חודשים ארוכים. "הכי חשוב לדעת את הרקע של האדם כדי למצוא אותו, וכדי לדעת איך לגשת אליו. זאת חקירה שאני עושה בעצמי", אומר גורדון, שמסביר כי אין במקרה הזה שיתוף פעולה עם משרד החוץ או עם המשטרה. למשרד החוץ יצא בעבר להתערב, אבל לא בשחרור הגט אלא דווקא בשחרורו של גורדון.
"עצרו אותי באוזבקיסטן אחרי שבעל אחד הלשין שהתנהגתי יותר מדי בתקיפות, אפילו שאני תמיד מחייך. אחרי שלושה ימים במעצר נתתי שוחד, ומשרד החוץ סייע מצדו בטיפול במקרה. באותו יום הבעל חתם על הגט, והשוטרים באו עם וודקה ודג מלוח לבקש סליחה".
הניסיון שצברת עזר לך לשרטט פרופיל של בעל סרבן?
אין פרופיל אחד. יש עניים, עשירים ומכל הסוגים.
מה בעצם קשה כל כך לבעלים לתת גט? למה הם מתעקשים?
הדבר הראשון שעושים בטיפול במקרה, זה לדעת מה היו המניעים שם. אין סיבה אחידה. בדרך כלל זאת האכזבה מכך שהחיים לא הצליחו כמתוכנן, שהאהבה לא הצליחה. יש גם סיבות כמו כסף וילדים, לפעמים יש מה שנקרא 'סביבה תומכת', משפחה שמחממת את העניינים ולוחצת לא לתת גט.
הם בעצם אומרים "אם לי לא טוב, גם לה לא יהיה טוב"?
כן, וזה מעשה מזוכיסטי ממדרגה ראשונה. הם עושים את זה גם אם זה עולה להם בכסף ובבריאות. ראיתי בעלים שגרו במערות או שברחו מדירה לדירה בחו"ל, כדי לא להיתפס. כשהם הסכימו בסופו של דבר לתת גירושים הם בעצם הצילו גם את החיים שלהם. אני מנסה לגרום להם להבין את השגיאה שהם עושים. הרי בסוף זה בין כה ייגמר, רק שיהיה סבל והפסד לשני הצדדים. אני כן מסוגל להבין אותם, אם לא, אז לא הייתי יכול לדבר איתם, אבל אני לא מצדיק אותם.
איך הגענו למצב שיש לא מעט אנשים שמרשים לעצמם לסרב לגט ולאמלל את הנשים שלהן?
החברה גם כן אשמה. החברה צריכה להתייחס בצורה שלילית יותר לבן אדם כזה. אני מצפה מאנשים להתייחס לנושא הזה יותר ברצינות.
נא להמתין לטעינת התגובות
