לארה קרופט – אאוט, הרבי – אין
בחור יהודי יצר משחק מחשב שבמרכזו רב כריזמטי המנסה להציל את מפעל חייו. בארה"ב אהבו את הרעיון והשיקו את המשחק באופן מסחרי, אבל רבנים בישראל דווקא לא מתלהבים
במשחק שנקרא "השבעה", על שם מנהג האבלות היהודי, מככב הרב ראסל סטון, שמנהל בית-כנסת קטן באחת השכונות היהודיות בניו-יורק. הרב סטון נמצא במשבר, חברי הקהילה שלו הפסיקו להגיע לבית-הכנסת, והמוסד שהוא הנהיג נקלע למשבר כספי חמור.
עד כאן זה נשמע כמו מעשייה עצובה, שבמקרה הטוב יכולה להסתיים בעוד מוסר השכל מעולם היהדות – אבל זו בדיוק הנקודה שבה הדברים משתנים. בתום עוד הרצאה בפני בית-הכנסת הריק מגיע אל הרב סטון שוטר, ומספר לו כי אחד ממאמיניו נרצח והוריש לו 10,000 דולר. סטון, שזקוק לסכום על-מנת להציל את מפעל חייו, יוצא לחקור מהו מקור הכסף. בניגוד מוחלט למה שהייתם מצפים מרב, הוא מסתבך בפרשיית הרצח ומנסה לאסוף ראיות. כדי לגמור את המשחק צריך הרב לגבור על מתחרה רשע, שפועל בבית-כנסת גדול בחלק יוקרתי יותר של ניו-יורק.

המרחק בין הרב סטון לבין לארה קרופט עדיין גדול: היא נראית ריאליסטית, ואילו הוא נראה כאילו יצא ממשחק משנות ה-1980 – אבל בעזרת הרבה אמונה אפשר להתגבר גם על הפרטים הקטנים. דמותו של סטון שונה מדמות הרב הקלאסי: הוא עצבני, מקלל ואינו לובש בגדים שחורים וכיפה. למרות זאת מי שינסה למצוא במשחק מסרים אנטישמיים באמצעות דמותו הפרובוקטיבית של הרב, לא יצליח למצוא אותם. הסיבה לכך היא שהמוח שמאחורי הז'אנר החדש של משחקי הפעולה היהודיים הוא, כמובן, יהודי בעצמו.
דייב גילברט יצר את המשחק בתוך 30 יום בלבד, כדי שיוכל להשתתף בתחרות למתכנתים צעירים. אחרי שזכה במקום הראשון החליטה חברת משחקים לשווק את "השבעה" באופן מסחרי. לאחרונה התראיין גילברט באתר אינטרנט המסקר את הנעשה בקהילה היהודית בניו-יורק, והוא סיפר כיצד צצה במוחו העלילה: "היה לי רעיון לעשות משחק על כומר שמאבד את אמונתו. הבעיה היא שאני לא יודע כלום על כמרים. אני יהודי, לכן במקום משחק על כומר עשיתי משחק על רבי".
לדבריו, "השבעה" מעלה שאלות הקשורות לאמינות האמונה והיכולת לסלוח. המשחק משתמש בשורה של קלישאות יהודיות מוכרות,
המשחק זכה לתהודה בינלאומית, כולל אזכורים באתרי החדשות הגדולים ובסוכנויות הידיעות, אבל העיסוק התקשורתי לא הביא לתגובות נזעמות של הקהילה היהודית בארצות הברית. לעומת זאת, ספק רב אם ניתן היה לשווק בישראל משחק כזה.
"בישראל יש לאנשים הרבה יותר מסורת, והעם מודע יותר למשמעות של דמות הרב", מסביר הרב יצחק בצרי, בנו של אחד מגדולי המקובלים, הרב דוד בצרי הירושלמי. "אין תפיסה של רב מכה ומרביץ, ואין רב שמשתמש בתככים ובמריבות. אם ישנו רב שהיה מעורב בפלילים, הוא נודה. משחק כזה לא היה עובר בארץ". בצרי הופתע לשמוע שאת המשחק עיצב דווקא יהודי: "מדובר בהיעדר ערכים. יהודי עם ערכים לא רואה בדמות של רב אדם שמתעסק במלחמות, במריבות ובאלימות. רב לא עוסק באלימות", מבהיר בצרי, "אם יהודי עושה משחק כזה, הוא פשוט לא מבין. רב הוא לא פוליטיקאי, והכוח שלו הוא רוחני. גדולי הרבנים התגלו הודות לכוחותיהם הרוחניים, וכל קשר לעניינים גשמיים הוא לא נכון".
בניגוד לרב בצרי, הרב שמואל אליהו, חבר מועצת הרבנות הראשית, מוטרד פחות מהמשחק - אך מביע דאגה גדולה באשר לסכנות שטומנת דווקא רשת האינטרנט. "עוד משחק או פחות משחק, זה צחוק", אומר אליהו, "כל הדור שגדל על בסיס המראות הקיימים במיליוני אתרים באינטרנט לא יכול לקיים משפחה נורמלית". אליהו מזהיר שהרשת מבזה את האישה וגורמת לבעל לספק את צרכיו מחוץ לתא המשפחתי.
בשנים האחרונות החל המגזר הרבני לשתף פעולה עם תחום המחשבים, ולרשת עלו עשרות או מאות אתרים העוסקים בציבור הדתי. הרב אליהו עצמו עונה כבר שנים על שאלות הלכתיות באמצעות האינטרנט. למרות זאת בדיחות על רבנים הן עדיין מחוץ לתחום.

אבל אם המשחק על עלילותיו של הרב היהודי היה מרגיז רבים בארץ, קשה לתאר מה היה עושה כאן המשחק בעל האופי הנוצרי, שזוכה בימים אלה לדיון חריף בעולם. המשחק Left Behind: Eternal Forces מבוסס על סדרת ספרים העוסקים במאבקים על כדור הארץ ובדרך לגן עדן. מי שמשחק מוזמן לפקד על כוחות הלוחמים הטובים, הנלחמים בכל מי שאינו מאמין במאבקם. כדי להתקדם צריך לפענח רמזים, הכוללים כמובן חידות תנ"כיות. הבונוס על הצלחה באחד השלבים הוא מעין עיטור כבוד נוצרי.
אף שיש בו גילויי אלימות, המשחק זוכה במקומות אחדים לתמיכה גלויה של כמרים, שקוראים למאמיניהם לקנות אותו. אולי זו אחת הסיבות לכך שהמשחק זוכה להצלחה יחסית לקראת חג המולד, אף שאינו זול ועולה כ-40 דולר.
בתגובה להצלחה, שורה של ארגונים, שחלקם מזוהים עם הנצרות, פנו בימים האחרונים לרשתות הקניות הגדולות בארצות הברית ובעולם בדרישה שיפסיקו לשווק את המשחק. "המשחק הזה הוא על מלחמת דת", אמר ל-BBC פרדריק קלארקסון, נציג אחד הארגונים, "הדרך לנצח במשחק היא לגרום למישהו להמיר את דתו או להרוג אותו. יש שם גם חקירות של ימי הביניים ומסעות צלב. כל מי שאינו מאמין בישו הוא אויב". בארגונים טוענים כי גישתו של המשחק מלבה שנאה כלפי היהודים בקרב הדור הצעיר, ואפילו שנאה כלפי המוסלמים וכלפי חלק מהנוצרים הפרוטסטנטיים.
בימים אלה יוצרי המשחק מנסים להגן עליו ואולי להנמיך את הלהבות. לטענתם, לא זו בלבד שהמשחק מעודד שנאה, אלא שהוא אפילו לא תומך בגלוי בנצרות. לדבריהם, השם ישו כלל אינו מוזכר במשחק, ואין קריאה ברורה להרוג את מי שאינו ממיר את דתו. "המתנגדים לישו הם אלה שרוצים לגרום לך להמיר את דתך או שהם יהרגו אותך", טען ג'פרי פרישנה, ממנהלי החברה המשווקת את המשחק, "אתה מגן על עצמך מטעם הטובים". לטענת פרישנה, המשחק אינו אלים ולא ניתן לראות בו דם. בנוסף, הוא מבהיר כי מי שישתמש אך ורק באלימות לא יוכל להתקדם אפילו שלב אחד.
