סיכום שנה: דעיכת העיתונות המודפסת
ביערות הגשם משחררים חיוך קטן: העיתונות המודפסת רשמה השנה ירידה דרמטית במכירות. הקוראים ובעקבותיהם המפרסמים עוברים לאינטרנט. nrg ברנז'ה מסכם שנה
אלו הטוענים כי זמנה של העתונות המודפסת הולך ואוזל קיבלו חיזוק לטענותיהם: תפוצת העיתונים היומיים בארה"ב ירדה ב-2.8% בין מרץ לספטמבר – הירידה החדה ביותר מזה 15 שנה לפחות. תפוצתם של עיתוני יום ראשון ירדה במקביל ב-3.4%.
מגמת הירידה בתפוצת העיתונים בארצות הברית החלה ב-1989. בשנת השיא של מכירות העתונים,1984 נמכרו מדי מיום 63.3 מיליון עיתונים, השנה רק 43.7 מיליון. התחרות מול האינטרנט היא הסיבה המרכזית להצטמקות במחזורי המכירות והמשמעות המיידית היא מכירתם של עיתונים, מיזוגים ופיטורי עובדים.
כך למשל, הלוס אנג'לס טיימס, אשר ספג השנה ירידה תלולה של 8% בתפוצתו, מצוי בתהליך הרזייה חריף. העיתון השיל מעליו למעלה מ-20% ממצבת עובדי החדשות שלו בשש השנים האחרונות, מ-1200 איש ל-940 בלבד. השנה ביקשו המו"ל לפטר 100-200 עובדים נוספים, אך נתקל בהתנגדות עזה מצד העורך הראשי ואף מצד אזרחים מודאגים.
בעקבות סירוב העורך הראשי, דין באקט, להענות לדרישה לפטר עובדים נוספים, נאלצו הוא והמנכ"ל לעזוב. גם קודמו בתפקיד סיים את דרכו בעיתון בנסיבות דומות. אלו הן התרחשויות אומללות עבור העיתון שחגג השנה 125 שנים להווסדו. הלוס אנג'לס טיימס, שבאמתחתו 34 פרסי פוליצר ניסה להאבק בתפוצה המדלדלת על ידי יצירת דיאלוג משמעותי יותר עם קוראיו ואף הציע להם לערוך את באתר העיתון את מאמר המערכת. היוזמה בטולה כעבור יום וחצי משום שכותרת המאמר שעסק במלחמה בעיראק שונתה ל-FUCK USA.
לוס אנג'לס טיימס הוא סמל למשבר בענף, אך הוא בהחלט לא לבד. למעט הטאבלואידים, "ניו יורק פוסט" והניו יורק דיילי ניוז", ספגו כל עשרת העיתונים הגדולים מירידות משמעותיות במכירות.
מכירות ה"ניו יורק טיימס" ירדו ב-3.5% וכעת הוא מפגר במספר הקוראים אחר אתר האינטרנט של העיתון. ה"וושינגטון פוסט" ירד ב-3.3% ו"הסן פרנסיסקו כרוניקל" ב-15.6%. תפוצת ה"בוסטון גלוב" צנחה בשיעור של 6.7%. מהדורות יום ראשון, הקלף החזק של העיתונים הללו, ספגו לרוב מהלומות חזקות אף יותר.
בעוד ההכנסות ממכירת העיתון עצמו מהוות רק 20% מסך ההכנסות, מודאגים בעלי העיתונים בעיקר מנדידת המפרסמים למדיה מתחרים. את עיקר הכרסום בתקציבים עושה הרשת. חברת הייעוץ iMedia, הפועלת בשיתוף עם איגוד העיתונים IFRA, חוזה כי בעשור הקרב יעברו רבע מהמודעות המסווגות בעיתונים המודפסים אל המדיה הדיגיטלית. על פי נתוני iMedia, העיתונים החזיקו 36% מכלל תקציבי הפרסום הגלובלי ב-1995 ו-30% ב-2005. להערכת החברה, העיתונות המודפסת תאבד 5% נוספים עד 2015.
עיתונים רבים מנסים למזער את נזקיהם על ידי הרחבת פעילותם ברשת והשקעת משאבים רבים יותר במהדורות המקוונות שלהם. אחרי הכל, מהדורות אלה מושכות כיום במקרים רבים, יותר קוראים מאשר העיתון המודפס, תופעה המתקיימת גם בישראל. האנשים בחלונות הגבוהים עומלים לאור נתונים אלו על פיתוח מודל כלכלי שיאפשר להם להפיק רווחים גבוהים יותר מן המהדורות המקוונות, שרובן נקראות כיום בחינם ואשר למרות שגשוגן עדיין מניבות עבורם רק כעשירית מסך הכנוסותיהם.
העברת המשאבים לאתרים מתורגמת להוספת תקנים, עיבוי המערכות ושילובן עם מערכת העיתון, שכירת כותבי טורים וחיזוק הקשר עם הבלוגספירה. צעדים אלה אמורים לשמור על הרלוונטיות של מותגים כמו ה"וושינגטון פוסט"
אסטרטגיה נוספת בה נוקטים מו"ל היא טיפוח עיתונים לנוער למיעוטים אתנים ועיתוני נישה – עיצוב, אופנה, לייפסטייל ותיירות. זו לא אסטרטגיה חדשה, אולם היא משגשגשת במיוחד בשנתיים האחרונות, במיוחד הפנייה לקבוצות אתניות.
המגזינים מבוקשים, בין השאר, משום שהאינטרנט עדיין נתפס כפחות מתאים לקריאת טקסטים ארוכים וכי טרם הפך לנייד בצורה גורפת ונוחה למשתמש. במילים אחרות, קוראים רבים עדיין מעדיפים לקרוא מגזין כשהם שרועים על חוף הים או בגינה, מאשר לנסות לייצב לפ טופ על הברכיים בעודם לוגמים כוס קפה בפארק.
חשוב להבהיר כי התופעה אינה אמריקאית בלבד. גם באירופה מסתמנת מגמה דומה של עליית העיתונות המקוונת לצד ירידה במחזורי המכירות של העיתונות המסורתית. בעוד שקביעה בסגנון "ימיה של העיתונות המודפסת ספורים" תהיה נחפזת ומוגזמת, אין ספק כי העיתונות המודפסת ניצבת בפני משבר חמור.
תהליך חילופי משמרות בין מדיה הוא לרוב הדרגתי, משלב מסורת וחדשנות וכולל אינטראקציה בין הקיים לזה הקורם עור וגידים. הכיוונים אליהם פונה העיתונות המסורתית בעודה מנסה לייצב עצמה, מציינים התרחקות ממכבשי הדפוס ופנייה אל המרחבים הווירטואלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
