לכובע שלי פינות חדות
פחות ופחות בנות מעוניינות לעטות כיסוי ראש. יותר ויותר בנים מתאהבים בהן ולא יודעים אנה יפנה הקשר. הרב שרלו עושה סדר בראש. שו"ת יומי אקטואלי מתמיד
בפניכם מכשול אחד אחרון ומציק: כיסוי הראש.
נדמה שבכל הנושאים הקשורים לנשים ההלכה הולכת ומתעצבת, גם כיסוי הראש מחליף סגנונות ואופנות, אבל ההלכה בעינה עומדת, ואין להקל בה ראש. קשרים ואהבות קמו ונפלו על אורך ורוחב התיתורת בכובע. כך נשאל הרב שרלו באתר מורשת, ולא בפעם הראשונה:
"לאחרונה יצא לי להיפגש עם מספר בנות שלרובן יש קצת קושי/בעיה עם נושא כיסוי הראש. רובן אמורות שמתוקף ההלכה הן ישמו כיסוי ראש חלקי כי יהיה להן קשה לכסות את כל הראש כמתחייב בהלכה.
כבוגר ישיבת הסדר, וכאדם המנסה לבנות חיים על פי התורה וההלכה, האם בחורה שמראש אומרת שיהיה לה קשה בנושא זה, ושהיא תלך עם כיסוי חלקי, פירושו הוא שקשה לה לקבל את מרות ההלכה (והפרט פה יעיד על הכלל- שהיא אולי 'מחפפת' בכמה דברים נוספים?) ואולי עדיף לא להמשיך את הקשר איתה? או שמא אפשר לשער כי אין פרט זה מעיד על הכלל ועל רמתה הדתית? ואולי לאחר לימוד ספציפי של נושא זה היא אולי תכסה את ראשה לגמרי? ברצוני לציין שאני שומע ורואה לא מעט בנות שברצונן לא לכסות את שיערן ככתוב בהלכה".
מסתבר, שהגולש החביב אינו הראשון, ובודאי לא האחרון, שמתלבט בעניין. הרב שרלו מנצל את הבמה ועונה תשובה מרוכזת, לכבוד מיליארד תוהים:
"קשה מאוד לענות על שאלה זו. היכרויות אינן מתחילות ב"רשימת מכולת" בה עומדים ועושים לבחורה ראיון, ובוחנים האם היא עומדת בקריטריונים מסוימים. בוודאי שהם לא מתחילים בשאלת כיסוי הראש ואורך החצאית וכדו'.
לו שאלת כיסוי הראש הייתה היחידה, לא הייתי מתנה את הקשר בכיסוי הראש, שכן ישנם יסודות רבים של תורה ומצוות, ואם היא גומלת חסדים ומכניסת אורחים ושולחת בניה לתלמוד תורה ואוהבת את ד' וכדו' – אלא שמסיבות שונות אינה הולכת עם כיסוי ראש מלא, איני חושב שמבחינה הלכתית אין קושרים קשרים. אני מאמין כי לא אנו קובעים את יחסו של הקב"ה אלינו, ולעולם לא הבנתי מדוע מבחינה קטגורית זו שהולכת בלי כיסוי ראש גרועה מזו שאין עניים בני ביתה.
ברם, בדרך כלל היחס לכיסוי הראש קשור גם ליחס אחר לכל עולם התורה, הצניעות, הלהט האמוני והנאמנות ליראת שמיים. על כן, יש לברר מהיכן נובעת ההתנגדות לכיסוי ראש, ועד כמה היא מחלחלת למקומות עמוקים יותר ביחס לתורה. כיוון שבדרך כלל היא מחלחלת, לא הייתי בונה בית בדרך זו.
שאלת שמירת ההלכה אינה "גיבנת" בהחלטה להינשא עם בת זוג מסוימת, כי אם חלק אינטגרלי, כשם שהמחויבות שלנו לדבר ה' אינה תוספת לחיינו אלא חלק בלתי נפרד מהם. על כן, ברמה העקרונית בוודאי שנישואין למי שעולם ההלכה אינו חלק ממנה הם בעייתיים, מצד העובדה שאין היא בת זוג לחלק מהותי מחוויות הקיום שלנו.
אמנם נכון הוא שאף אנו איננו מושלמים, לצערנו, בשמירת ההלכה על כן, לא ניתן לבסס את ההכרעה להינשא רק על אי- קיום מצווה זו או אחרת. בנוגע למכנסיים
לא הייתי הופך זו לאידיאולוגייה ("פתיחות"), אולם בוודאי שיכולות להיות בבחורה כזו תכונות עמוקות מאוד להקמת בית בריא נאמן וטהור, וזו תהיה טעות להחמיץ זאת רק בשל שאלת המכנסיים.
יש בסיסים רבים לקשר. הדבר תלוי קודם כל בך עצמך – עד כמה תפיסות רוחניות הן חלק ממהותך. שאלת הבסיס לקשר שונה מאדם לאדם, ופעמים רבות פער גדול מידי בהשקפה יוצר בעיות קשות. הבעיות נוצרות הן בשל העובדה שקשה לחיות במחלוקת רעיונית מתמדת, אך בעיקר בשל העובדה שהפער בהשקפה אידיאולוגית מחלחל בהכרח גם לאורחות החיים המעשיים, ושם פער נעשה קשה יותר.
עמדה רוחנית פנימית כי הכל חייב להיות קודש, אינה נעצרת רק בשאלות השקפה אידיאולוגיית וציבוריות, כי אם מחלחלות אל אורח החיים הטבעי שבין איש ובין אשתו. על כן, נקודת המוצא היא כי אם יש פער גדול מאוד, ואם הוא גם מחלחל אל אורח החיים, ההנחה היא שהסיכוי לחיים טובים ומאושרים אינו גדול, ואם יש הצעות אחרות טוב יותר לשקול אותן קודם.
עוד לפני כל המערכת מסביב, מפגש בין שניים מתחיל בשאלה האם הם חשים כי כל אחד מהם מוציא את הטוב מהשני ומעצמו בעקבות המפגש, האם הם מסוגלים לפנות מקום האחד לשני בליבם ובנפשם, האם הם מתקדמים ביחד לרצון יותר עמוק להתאחד ביניהם, האם כל אחד מהם מעוניין בכלל בקשר, האם יש להם אמון הדדי כי בשעת משבר הם יתאמצו לצאת ממנו והם באו ל"עבודה" ולא רק לבילוי ההדדי. זוהי התשתית הבסיסית של ההכרות בין בני אדם.
יש לזכור כי הקמת בית בישראל העומד לאורך זמן מושתת בראש ובראשונה על מידות טובות, ועל הטוב הנוצר ביניהם בשעה שהם מכירים טוב יותר האחד את השני, על הזיקה הדדית ועל הפרגון וההתחשבות והזוגיות. מכאן מתחילים.
יש כמובן גם מקום לשאלת אופי הבית בתחומי היעדים הרוחניים שלו. אלה באים לאחר מכן, והם קשורים קשר בל יינתק למה שקדם להם. אין
למעט בחשיבות הצורה הרוחנית של הבית ושמירת המצוות ואורח החיים התורני שבו, אך כל זה נראה אחרת כשמכירים האחד את השני, אז לומדים גם כי לזיקה דתית אמונית עמוקה יש עוד דרכי ביטוי.
כדי להסיר ספק אדגיש כי ישנה חשיבות הלכתית של ממש כיסוי ראש ולבוש ראוי, ואין להתעלם מכך, אולם הדבר מאוד קשור להיבט הכללי של האישיות.
את הכללים צריך להסיר גם מאורח התפתחות הקשר ביניכם. אין בזה כללים, ואתם תקבעו לבד את הדרך בה יתפתח מה שנמצא ביניכם. עיקר העיקרים הוא להבין כי החתונה אינה תחנה סופית אלא רק תחנה בדרך – אמנם משמעותית, אך לא יחידה. התכונה העיקרית הנדרשת לבני הזוג היא השאלה האם הם יתקדמו ביחד וימצאו את הדרכים ביחד להתגבר על מה שיעלה ביניהם בהמשך חייהם. אם יש לך אמון בה ולה בך שאתה נמצאים במצב הזה אתם יכולים לדעת שאתם בכיוון הנכון.
נא להמתין לטעינת התגובות
